close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

שמות פרק כד'

טז אדר, תשפא28/02/2021
פרק מז מתוך הספר תנ"ך על הפרק
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

פרק מז מתוך הספר תנ"ך על הפרק

תגיות:

מאת: אלי בראשי

פש(ו)ט הפרק:
ה' מצווה את משה שיעלה אליו להר סיני עם אהרון, נדב ואביהוא, ושבעים זקני ישראל כדי להשתחוות מרחוק, רק משה מתקרב יותר עד הערפל. משה רבנו מספר לעם ישראל את כל המשפטים ש-ה' ציווה אותו


והעם עונה שיקיים את כל ציווי ה', לאחר מכן משה כותב את כל דברי ה'. בבוקר משה בונה מזבח ושתים עשרה מצבות, כנגד שתים עשרה השבטים, מתחת להר סיני. הנערים הבכורים בעם ישראל זובחים עליהם עולות וזבחים ל-ה'. חצי מדם הקרבנות משה זרק על המזבח וחצי שם בקערות קטנות. משה רבנו מקריא לעם ישראל את הספר שנכתב מבראשית ועד מתן תורה, והעם שוב מבטיח לעשות ולשמוע לכל דבר ה'. משה לוקח את הדם ששם בקערות הקטנות וזורק אותו על עם ישראל ואומר שזהו דם של ברית שה' כרת עם העם על כל המשפטים האלו. לאחר מכן עולים משה, אהרון, נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ורואים במראה נבואה שה' היה עמנו בשעבוד מצרים כשעשינו לבנים, וגם עתה כשאנו נגאלים ה' עמנו. נדב ואביהוא והזקנים לא עמדו במראה הנבואה מתוך חרדת קודש אלא מתוך לב גס כמו של אכילה ושתייה, אך ה' לא פגע בהם בעת שמחת התורה שבה כל העם נמצא. ה' מצווה את משה לעלות אליו להר כדי שייתן לו את עשרת הדברות חקוקים באבן את לוחות הברית בנוסף להסבר פרטי המצוות והוראתם. משה עולה להר ויהושע מלווה אותו ומחכה בגבול ההר למטה. הזקנים מצווים להישאר עם העם, ובכל שאלה שתישאל ניתן לשאול את אהרון וחור. משה עולה להר והענן כיסה את כל ההר וכבוד ה' שכן על ההר ששה ימים, משה עמד בימים אלו על ראש ההר מחוץ לענן, וביום השביעי ה' קרא למשה מתוך הענן ומשה נכנס לענן, משה היה בהר ארבעים יום וארבעים לילה. מראה כבוד ה' זה נראה לכל העם כאש בראש ההר.

מעמיקים מבט:
"ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם"- רש"י מסביר שהיה רשום בספר כל אשר היה מבראשית ועד מתן תורה. כלומר זה לא היה חומש שלם, אלא נכתב בו כל מה שאירע עד מתן תורה בתוספת מצוות שנצטוו במרה. הסיבה לזה שחזר משה וקרא להם שוב פעם כל מה שקרה מפרשת בראשית זה כי גם אחרי שאדם למד הרבה תורה, הוא צריך תמיד לזכור את המקור לתורה. קיבלנו תורה, קיבלנו עשרת הדברות, וקיבלנו מצוות רבות בפרשת משפטים. כל זה נכון, אבל צריך לזכור- הכול מריבנו של עולם. "ואהבת לרעך כמוך" זו מצווה גדולה, אבל הפסוק  השלם הוא "ואהבת לרעך כמוך- אני ה'" כי לאהוב את החבר בלי להאמין בקדוש ברוך הוא- עלול לגרום שבסוף האדם גם לא יאהב את חברו, כיוון שזו אחיזה בקרקע בלי אויר עליון. אלא צריך את שניהם. לכן עתה לאחר שקיבלנו משפטים רבים בין אדם לחברו- אחרי כל זה צריך לזכור שהכול מריבנו של עולם, ולכן משה חוזר וקורא לעם ישראל מבראשית, מבריאת העולם, שנזכור ממי הכול מתחיל. 

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה