close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

שמות פרק לג'

טז אדר, תשפא28/02/2021
פרק נו מתוך הספר תנ"ך על הפרק
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

פרק נו מתוך הספר תנ"ך על הפרק

תגיות:

מאת: נורית גאל-דור

פש(ו)ט הפרק:
לאחר המגפה ד' מצווה את משה להמשיך להנהיג את העם ולהעלותו לארץ ישראל אבל תחת הנהגה טבעית – "ושלחתי לפניך מלאך", בלא השראת שכינה על העם בגלוי. כשבני ישראל שמעו זאת התאבלו ולא יכלו לענוד את תכשיטיהם מרוב צער. משה רבנו מתבקש על ידי הקב"ה להבהיר לעם שהמציאות נפלה ממעמדה בעקבות החטא וכבר אינה ראויה להשראת שכינה כמקודם. ואם "אעלה בקרבך" – אשרה שכינתי בכם, יהיה פיצוץ – "וכִליתיך".

לכן משה מוציא את אוהלו – אוהל התורה והנבואה והשראת השכינה (מלבי"ם) אל מחוץ למחנה. המצב החדש גורם לעם


לבקש את ד', לדורשו בכל לבבם ולגלות בקרבם צימאון עמוק אל דבר ד' והאידאלים האלוקיים.

לאחר השלב של הניקיון מן החוטאים – "סור מרע", מתחיל בעם מהלך התשובה של "ועשה טוב" – דרישת ד', "והיה כל מבקש ד' יצא אל אֹהל מועד אשר מחוץ למחנה". בשלב הזה משה רבנו מתאמץ בתפילה לפני ד' שישוב להשרות שכינתו בעם כיוון שזהו תנאי להופעת מלכות ד' בעולם – "ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך". משה מבקש מד' גם שיורהו את דרכי הנהגתו ומידותיו, את דרכי הכפרה שבאמצעותם יוכל העם לצעוד על מסלול קבוע של תשובה ועילוי החיים.

הקב"ה נענה לתפילת משה ומטביע בו את מדרגת ה'אספקלריה המאירה' כתכונת חיים – "אני אעביר כל טובי על פניך" )ראב"ע, רמב"ן( ומגלה לו את י"ג המידות האלוקיות. הכרת המידות האלוקיות ודבקות האדם בהן מסוגלות לטהרו מחטאיו ולרומם את המציאות להיות ראויה מחדש להשראת השכינה בקרבה.

מעמיקים מבט:
טרם ישבור משה את הלוחות, התורה שבה לתארם על אף שכבר תיארה אותם בפרק לא פסוק יח: "לֻחֹת כתֻבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתֻבים" – מה החשיבות בידיעה שהלוחות היו כתובים משני צדדיהם ומדוע נאמר "מזה ומזה הם כתובים"?

בלוחות הראשונים גם הלוחות וגם המכתב היו מעשה ד'. הלוחות עצמם הם הגוף המחזיק את הכתב והם מייצגים את היצירה האלוקית הקרויה עם ישראל שהם הגוף הנושא את התורה בעולם (עפ"י רבנו בחיי). הכתב לעומת זאת מייצג את התוכן, את המגמה האלוקית. "והוא חרות על הלֻחֹת" להורות שתוכן החיים האלוקי חקוק על לוח לִבה של האומה והוא כל ישותה. "ואלמלי לא נשתברו לוחות ראשונים לא נשתכחה תורה מישראל" (עירובין נד ע"א).

הלוחות היו כתובים משני עבריהם והמילים "מזה ומזה הם כתֻבים" מלמדות שהכתב היה נקרא משני הצדדים גם מן הצד ההפוך, כאילו נכתב באותו הצד וזה היה פלא גדול. הכתב – תוכן החיים הישראלי, מופיע גם מצד הימין וגם מצד השמאל (תפארת ישראל פרק לה). הימין מבטא את עולם הרוח ואילו השמאל מבטא את עולם החומר (רש"י לתהלים קיח טו). הופעת הכתב גם בצד השמאלי מובנָה שבעם ישראל גם העיסוק בחיי חול הוא קודש. כך היה טרם החטא שהקודש והחול היו אגודה אחת ממש – חיי החול היו השתקפות גמורה של אור התורה ולא היה הפרש כלל ביניהם, בין חיי הנשמה לחיי הגוף.

התורה חוזרת לתאר את מעלת הלוחות טרם שבירתם כדי לברר מה בעצם התרסק והתנפץ. החיים נפלו ממעמדם האידאלי והם פסקו להיות הבעה של נשמתם. נוצר נתק בין חיי שעה ובין חיי עולם, בין האמצעים למטרה. את מדרגת החיים האידאלית המשתקפת בלוחות הראשונים יצטרך עם ישראל לשוב ולייסד מחדש במהלך ההיסטוריה הארוכה באמצעות העמל בתורה, הדבקות בד' ומסירות הנפש על קיום המצוות.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה