close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

עשרה טעמים לתקיעת שופר לפי הרס"ג

אנונימי/ מהגולשיםכז אלול, תשפב23/09/2022

בספר אבודרהם, בסדר תפילת ראש השנה, מביא את דברי הרס"ג שכותב עשרה טעמים לתקיעת שופר

תגיות:
צילום: jewish-photos.com
בספר אבודרהם, בסדר תפילת ראש השנה, מביא את דברי הרס"ג שכותב עשרה טעמים לתקיעת שופר:

כתב רבי סעדיה מה שצוונו הבורא יתברך לתקוע בשופר בר"ה יש בזה עשרה עניינים.
1 - בראש השנה היה סיום בריאת העולם ובו מלך ה' על העולם, וכן עושין המלכים בתחילת מלכותם שתוקעין לפניהם בחצוצרות ובקרנות להודיע ולהשמיע בכל מקום התחלת מלכותם. וכן אנו ממליכין עלינו את הבורא ליום זה. וכך אמר דוד (תה' צח, ו) "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' ".
2 - יום ר"ה הוא ראשון לעשרת ימי תשובה ותוקעין בו בשופר להכריז על ראשנו כמי שמזהיר ואומר כל הרוצה לשוב ישוב ואם
לאו אל יקרא תגר על עצמו. וכן עושין המלכים מזהירין את העולם תחלה בגזירותם וכל העובר אחר האזהרה אין שומעין לו טענה.
3 - להזכירנו מעמד הר סיני שנאמר בו (שמות יט, טז) "וקול שופר חזק מאד". ונקבל על עצמינו מה שקבלו אבותינו על עצמם נעשה ונשמע.
4 - להזכירנו דברי הנביאים שנמשלו כתקיעת שופר שנאמר (יחזקאל לג, ד) "ושמע השומע את קול השופר ולא נזהר, תבוא חרב ותיקחהו, דמו בראשו יהיה. את קול השופר שמע ולא נזהר, דמו בו יהיה, והוא נזהר נפשו מלט".
5 - להזכירנו חרבן בית המקדש וקול תרועת מלחמת האויבים כמו שנאמר (ירמיה ד, יט) "כי קול שופר שמעה נפשי תרועת מלחמה". וכשאנו שומעים קול השופר נבקש מאת השם על בנין בית המקדש.
6 - להזכירנו עקידת יצחק שמסר נפשו לשמים וכן אנחנו נמסור נפשנו על קדושת שמו ויעלה זיכרוננו לפניו לטובה.
7 - כשנשמע תקיעת השופר נירא ונחרד ונשבר עצמנו לפני הבורא. כי כך הוא טבע השופר מרעיד ומחריד כמו שנאמר (עמוס ג, ו) "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו".
8 - להזכיר יום הדין הגדול ולירא ממנו שנאמר בו (צפניה א, טז) "קרוב יום ה' הגדול קרוב ומהר מאד יום שופר ותרועה".
9 - להזכירנו קבוץ נדחי ישראל ולהתאוות אליו שנאמר בו (ישעיה כז, יג) "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים".
10 - להזכירנו תחיית המתים ולהאמין בה שנאמר בה (ישעיה יח, ג) "כל יושבי תבל ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו". ואומר במדרש (עי' זוהר שופטים) "כל השנה השטן מקטרג על ישראל לפני הקדוש ברוך הוא והקב"ה דוחה אותו לר"ה ליום הדין ובר"ה בא השטן לקטרג מביא החמה להעיד על עונותיהם של ישראל והחמה מעידה. והקב"ה אומר לו הרי עד אחד ואין עד אחד נאמן הבא עד אחר עמך והוא הולך להביא את הלבנה ואינו מוצא אותה שהיא נכסית שנאמר (תהלים פא, ג) "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו". יום שהלבנה מתבקשת ואינה נמצאת שהיא מכוסה. ועוד תמצא בכסה בגימטריא לבנה לרמוז שהיא מתכסה בו". ואמרינן בפסיקתא (דר"כ בחדש השביעי) "ר' ברכיה פתח תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו וכל החדשים אינה נכסים אלא ליום חגנו והלא ניסן חדש ונתכסה ויש לו חג חגו בפני עצמו. אלא חדש ויש לו חג וחגו בו יומו ואי זה? זה תשרי. תשרי כתיב ע"ש תשרי ותשבוק על חוביהם אימתי בחדש השביעי (ויקר' כז).
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה