close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ידידו הטוב של האדם-והקרן

עקיבא ורדיכז סיוון, תשעד25/06/2014

דעה- כדי לשמור את מנגנון ה"ארור" ביחס לנצרות יש להימנע מלקבל כספים מהקרן לידידות

תגיות:
לוגו הקרן לידידות
צילום: אתר הקרן
הכותב הינו ר"מ בישיבת שבי חברון
 
הקווים האדומים
תקופה סוערת, מלחמת אחים בין המלכים לבית חשמונאי. ירושלים נמצאת במצור אך לא נכנעת. לאורך התקופה שומרי החומה מתירים להעלות בכל יום שני כבשים לצורך קרבן התמיד עד שזקן שנמצא בתוך ירושלים רומז בחכמה יוונית למטיל המצור שכל עוד בירושלים מקריבים קורבנות כרגיל הקרב לא יוכרע. התוצאה המרה לא אחרה לבוא ובמקום הכבשים מועלה בחומה חזיר!הנצורים משכו את החבל והמתקן עלה לאיטו וכשהגיע לחצי גובה החומה נעץ החזיר ציפורניו בחומה "ונזדעזעה ארץ ישראל ” חז"ל ממשיכים ומספרים לנו שהחורבן היה

כל כך גדול שבכל אזור ירושלים וחלקים עצומים מארץ ישראל לא נשארה תבואה. באותה שעה עם ישראל קיבל על עצמו, “ארור האיש שיגדל חזירים וארור המלמד בנו חכמת יונית" (ב”ק פב:) .

סיפור קצת מוזר, ראשית, מדוע העלו דווקא חזיר? הלוא יכלו רק להימנע מלהעלות את הכבשים? ובנוסף- מדוע נגרם חורבן כה גדול? -עונים המפרשים ש'חזיר' הכונה לרומא, מלכי חשמונאי ביקשו את עזרת רומי כדי להילחם אחד בשני, והיא באה ולקחה הכל לעצמה...

"ארור" זו לשון חריפה ”ארור בו קללה בו נידוי" (נדרים לו.) ,מצינו בחז"ל רק 3 דברים שגזרו עליהם כך, כנראה שאת 'נשק יום הדין' שומרים למקרים הכי קשים ומציינים בכך קוים אדומים שמאחוריהם תהום. ממילא אסור לסחור בחזיר וכן בכל חיה שאינה כשרה ויש שאוכלים אותה (רמב”ם מאכ"א סוף פ”ח). האיסור -ארור על גידול חזיר היה סמל, "ואת החזיר -זו אדום" (ויקרא רבה יג,ה) על "גידול" והתקרבות לרומאים עצמם.

פה טמון הכלב/מסדר זיהוי כלבים
רבי אלעזר הגדול לא הסתפק בכך והכריז: “המגדל כלבים כמגדל חזירים” למרות שממילא אינם 'אוכל', והתורה נתנה לכלבים שכר על שתיקתם ביציאת מצריים, והמשנה התירה לגדל כלב שקשור. למה רבי אלעזר מחמיר כ"כ?

יתכן שהפתרון נמצא בביאור הרב קוק למאמר חז"ל (שבת סג.) שלא אוסר לגדל כלב אך מזהיר ש"כל המגדל כלב רע בתוך ביתו מונע חסד מתוך ביתו" שכן: "למס מרעהו חסד" וביוונית קוראים לכלב 'למס'-כלומר כלב רע מרחיק עניים מלבקש צדקה ומונע מהמשפחה עשית חסד, אך רב נחמן בר יצחק מוסיף שזה לא הכל "אף פורק ממנו יראת שמיים" שכן המשך הפס' “ויראת שדי יעזוב” !

חז"ל מסיימים שם בסיפור על אשה שהלכה לאפות אצל השכנה והכלב נבח עליה, האשה נבהלה מאוד, בעל הבית ניסה להרגיעה: זהו כלב בטיחותי במיוחד, הורדנו לו את השיניים והציפורניים, חוסך חברת שמירה ומשחק עם הילדים, אין מה לדאוג...האשה ענתה:טובותיך לפח...הפלתי כבר את העובר.

הרב קוק מבאר שלכלב יש נטיה ותכונה לחוצפה וב"כלב רע” הנזק איום כי הוא "מקרין" מעצם אישיותו חוצפה וחוסר הכרה ורוע למי שמרומם ממנו מה שמהווה היפוך גמור ל”יראת שמים”.

הרב (עין אי”ה שבת ו,סח) שלא כדרכו בביאורו מביא רמזים, הבולט שבהם הוא הראשי התיבות של "ויראת שדי יעזוב" -יש"וֹ. הסברו הוא שהנצרות הפנתה עורף ליהדות בחוצפתה מחמת חוסר יכולתה לראות את רוממות היהדות מעליה וטענה שכרגע ה' פתח מסלול חדש שאינו תלוי בעם ישראל.ויש להזהר מהכלב לא רק שלא "יקרין" עלינו מאופיו ומידותיו אלא שגם עוּבר שעוד עליו לגדול ביהדותו להכירה כראוי לא יינזק נזק חסר תקנה משמיעת קול נביחתו, אף שהכלב ללא כלי נשקו ומרוסן היטב.

מין צחוק שכזה
סיוע לכך שכוונת רבי אלעזר ל"כלב רע" הוא הסיפור הבא (ע”ז טז:): “רבי אליעזר נתפס למינות!” כך האשימו אותו הרומאים ועמדו לשופטו כשגזר הדין הצפוי- מוות, לפני תחילת הדיון הרשמי שאל אותו השופט: זקן שכמותך מתעסק בכאלו שטויות? ענה לו רבי אליעזר "נאמן עלי הדיין" והתכוון להצדיק עליו דין שמיים על שהואשם בכזו עבירה. השופט חשב שרבי אליעזר מתכוון עליו ומרוב התפעלות ושמחה על המחמאה, שחררו לחופשי. רבי אליעזר החופשי במקום לעשות סעודת הודיה נכנס לאווירת אבל ודיכאון על שהואשם במינות, באו התלמידים לנחמו ולא הצליחו, והקושי להבין מדוע קרה לו הדבר הזה הוסיף לכאב, שאלו רבי עקיבא "רבי, שמא מינות באה לידך והנאך ועליו נתפסת?” אולי נהנת פעם ממינות? נזכר רבי אליעזר שאכן פעם שמע מיעקב איש כפר סחניא מתלמידי ישו הנוצרי בשם רבו: כתוב בתורתכם: "לא תביא אתנן זונה... בית ה' אלקיך" שאסור לתרום כסף למקדש מכאלו דברים, אך מה יהיה אם תרומה זו מיועדת לבניית חדר שירותים לכהן הגדול? רבי אלעזר שתק ותלמידו של אותו האיש ענה בשם רבו שמותר לפי הפסוק "כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו"- ממקום הטינופת באו ולמקום הטינופת ילכו.

סיים רבי אלעזר דבריו והודה שאכן נהנה מהדבר ולכן נענשתי "ונתפשתי למינות".

אנו רואים שלא רק שיש להתרחק מלגדל "כלב" שיזיק בקולו אלא אפילו להיזהר מסתם בדיחה כי הנהנה מהמינות נענש שנתפס בה.

סיוע הקרן לקייטנות מהווה אומנם אחוז נמוך מאוד, ובבתי הספר הדתיים נמצא תחת השגחה ,אך עדיין בבתי הספר אחרים 'יזכו' התלמידים לשעות העשרה בהכרת 'פניה היפות' של הנצרות, גם אם יש המתירים (סוגית תרומה ממינים-דומני שרוב גדולי ישראל אוסרים נחרצות ) את הקייטנות אצל הדתיים, ואפי' אם הלכתית אין מניעה לקבל מהם צדקה, קשה להבין איך יתכן כשהם מסייעים לילדים שלא יודעים "שמע ישראל" להתיידד עם הנצרות ולקבל מהם.וגם ללא כל זאת רבי אליעזר לימד את רבי עקיבא שהנהנה מהם נענש ונהיה מושפע כשם שהנכנס לחנות בשמים קולט ריח טוב כך הנכנס לעבוד בביוב... ואפי' רבי אלעזר נענש על הנאה של בדיחה! מה נאמר אנחנו שזה לא בדיחה?!

נראה שחשוב לשמור על המנגנון שעם ישראל קיבל על עצמו, וכיום כשאנו ברשותנו אין צורך להסתירו, מנגנון ה"ארור" שבו יש סלידה וריחוק אוטומטי מהנצרות, בפרט שזו מטרת הקרן להתיידד,להכיר, ולבטל את המנגנון.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה