ירושלמי- למה חנוכה פחות מצויין בירושלמי?

מפורסמת השאלה מדוע הלכות חנוכה לא מופיעות במשנה. השאלה הזאת רחבה יותר – מדוע במשנה ובירושלמי, כלומר בתורת ארץ ישראל של חז"ל, לא עוסקים (כמעט) בהלכות חנוכה. בעניין זה כתב הרב ראובן מרגליות (יסוד המשנה ועריכתה עמ' כב) שהמצב ששרר אז בין ישראל למלכות אדום הרשעה לא איפשר להרחיב את הדיבור אודות חג הנצחון על מלכות יון. יש קשר מעשי ורוחני בין יון ואדום, ושתיהן מתייחסים לרוחו של עשיו. לעומת זאת בגלות בבל, שם שלטה מלכות פרס, והיה ניתן להרחיב ולפרסם יותר את הלכות חנוכה, כפי שאנו רואים בבבלי.

כדוגמא לסכנה שעלולה להיות בעניין הדלקת נר חנוכה, מציין הרב מרגליות למעשה המסופר בירושלמי סוכה (פ"ה ה"א), אודות הצרה הנוראה שבאה לקהילת מצרים בעקבות הדלקת נרות חנוכה:

בימי טרוגיינוס הרשע, נולד לו בן בתשעה באב והיו מתענין, מתה בתו בחנוכה והדליקו נרות. ושלחה אשתו ואמרה לו עד שאת מכבש את הברבריים בוא וכבוש את היהודים שמרדו בך. חשב מיתי לעשרה יומין ואתא לחמשה [- חשב לבוא בעשרה ימים, ובא בחמשה]. אתא ואשכחון עסיקין באורייתא בפסוקא "ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ" וגו'. אמר לון: מה הויתון עסיקין? אמרין ליה: הכין וכן. אמר לון: ההוא גברא הוא, דחשב מיתי לעשרה יומין ואתא לחמשה, והקיפן ליגיונות והרגן. אמר לנשיהן: נשמעות אתם לליגיונתי ואין אני הורג אתכם! אמרין ליה: מה דעבדת בארעייא עביד בעילייא [- מה שעשית באלו ששוכבים על הארץ, כלומר לגברים, עשה לאלו שעומדים, כלומר לנשים], ועירב דמן בדמן והלך הדם בים עד קיפריס.

מסיים הירושלמי:

באותה השעה נגדעה קרן ישראל ועוד אינה עתידה לחזור למקומה עד שיבוא בן דוד.

ממעשה זה יש ללמוד על הגמישות הנדרשת במידת פרסום הנס בנר חנוכה, לאור המצב בין ישראל לעמים. גם בהלכות חנוכה שמובאות בבבלי, אנו מוצאים שינויים בקיום המצוה לפי המצב. בבבלי אומרים שקיום המצוה צריך להיות "על פתח ביתו מבחוץ" (שבת כא ע"ב), אבל "בשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו". בראשונים מובא שהמנהג הנפוץ הוא להדליק את הנר בתוך הבית, ולא מבחוץ, ויש דיון מדוע נוהגים כך, הרי לכאורה אין סכנה. ראשונים ואחרונים נתנו טעמים שונים בזה, אבל לא עוררו על עצם המנהג. לשון אור זרוע (חנוכה שכג): "והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצירות".

ונראה שהדלקת הנר מבחוץ, כלומר פרסום הנס באופן העוצמתי ביותר, אינה מתאימה לכל זמן. היא תלויה במצב בין ישראל לעמים. המעשה שראינו לעיל מהירושלמי בסוכה יעיד על כך שלא כל מצב ראוי להדלקת הנרות בפרסום גדול. אופן הדלקת הנר בחנוכה הוא פועל יוצא מהמצב שבין ישראל לעמים. בגלות עם ישראל אינו מופיע באופן האידיאלי שלו, והוא נתון תחת ממשלת העמים.

מצב כגון זה אינו מתאים להדלקת הנר בפתחי הבתים, כדי להאיר החוצה לרשות הרבים. היום, בדורות של אתחלתא דגאולה, כאשר אנו בא"י לובשים מחדש צורה של עם, ואנו הולכים ומתקרבים למצבנו האידיאלי, נהגו רבים לשוב לאופן המקורי של ההדלקה "על פתח ביתו מבחוץ". אשרינו שזכינו לחזור לארץ ולשלוט בה, ולהאיר לרשות הרבים ולעולם כולו בהדלקת הנרות.