ירושלמי- מצוות ישוב ארץ ישראל

הערך של ישוב ארץ ישראל מוזכר בבבלי בכמה סוגיות. אחת מהן עוסקת באדם שנטע אילנות בשדה חבירו או בנה את חורבתו, ולאחר מכן הוא מבקש לעקור את האילן או לקחת עציו ואבניו מבנין הבית, ולהחזיר את המצב לקדמותו. אומרים בבבלי (ב"מ קא):

"אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: בבית שומעין לו בשדה אין שומעין לו. בשדה מאי טעמא? משום ישוב ארץ ישראל; איכא דאמרי: משום כחשא דארעא מאי בינייהו איכא בינייהו חוצה לארץ."

יש כאן מחלוקת האם הסיבה שלא מניחים לו לעשות כך בשדה היא משום ישוב א"י או משום הנזק לקרקע. הרמב"ם פוסק כמו ההסבר השני ולכן זה אסור גם בחו"ל.

בירושלמי לא מוזכר הביטוי "ישוב ארץ ישראל". בסוגיא המקבילה בירושלמי מובא כך (גיטין ה ו):

"ביקש ליטול עציו ואבניו אין שומעין לו. ר' יעקב בר אחא בשם ר' יהושע בן לוי: משום יישוב... אמר ר' יוסי: הוינא סבר מימר מה פליגין בארץ, אבל בחוצה לארץ לא, מן מה דאמר רבי יעקב בר אחא משום יישוב, הדא אמרה היא בארץ היא בחוצה לארץ."
(בנדפס במקבילה בבב"ק הנוסח הוא "משום ישוב א"י", אולם בכת"י עתיק כמו שהבאנו, וכן מוכח בסוגיא בגיטין)

יש הבדל בין התלמודים מהו הבעיה הערכית בפירוק החורבה. בבבלי הערך הוא ישוב ארץ ישראל, ובירושלמי הוא ישוב, באופן כללי, ולכן דין זה נוהג גם בחו"ל. יש הבדל נוסף בפסיקת ההלכה. בבבלי מובא הסבר נוסף לפיו הטעם כאן אינו ערכי אלא משום נזק, שכן העוקר עץ הוא מזיק לקרקע. כיון שהסבר זה מובא אחרון לכן כך נפסק להלכה.

לסיכום, מתחדש בירושלמי שיש ערך של יישוב העולם, באופן כללי. ערך זה מוזכר בסוגיא נוספת בירושלמי, והוא אינו מובא בבבלי. בבבלי הערך של יישוב מתייחס רק לארץ ישראל.

בבבלי אין כל כך ערך עצמי בחיי העולם הזה, אלא בתורה ומצוות, ולכן רק בארץ ישראל, בה היישוב הוא מצוה, יש ערך בתיקונה ושכלולה.

אבל בירושלמי הערך של ישוב שייך גם בחו"ל. הביאור הוא לאור דברי הרב קוק זצ"ל (קובץ א, תסח):

"חכמי לב מכירים באמת את האפסיות של עולם הזה מצד עצמו, והם מעלים את מחשבתם וציור עולמם למעלת עולם הבא ואשרו. ומתוך שהם מסתכלים, שכל ההויה המשך אחד יש לה, ממילא נעשה עולם הזה גם הוא מפואר אצלם, ומתוך כך הם דורשים לתקנו ולשכללו, ומזה יבא הרצון של התרבות והשכלול של חיי עולם הזה, על ידי צדיקים קדושי רוח, שתעלה בעז רוח על כל מה שגילה רוח האדם, מצד אהבתו החיצונה לעולם הזה מצד עצמו, מפני שאהבה זו מיוסדת על תוהו ועל שקר, אלא שהדבר נדרש לקיום העולם וישובו, שיהיו משתגעים בעולם, אבל יותר הרבה מזה יהיה הישוב הבא מדעה שלמה."

תורת ארץ ישראל מביאה אותנו להביט על שכלול העולם ותיקונו מתוך מבט הרואה את המשמעות החיים כולם כהופעה א-לוקית אחת גדולה.