close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ירושלמי- איך מתוודים

הרב ישי וויצמןד תשרי, תשפב10/09/2021
פרק לה מתוך הספר אורו של התלמוד הירושלמי
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

אין מחלוקת בין התלמודים איך יחיד מתוודה על חטאו באופן כללי, אלא רק כיצד מתוודים ביום הכיפורים

תגיות:
"קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ" (מתוך ההפטרה)
 
המצוה לשוב בתשובה ולהתוודות על החטא, אינה מצוה שחלה בזמן מסויים. אדם שחטא, מצווה מיד לשוב ולומר בפיו וידוי. אעפ"כ, את הלכות הוידוי מלמדים בגמרא בהקשר של יום הכיפורים, בו יש חובה לשוב ולהתוודות על החטאים.
 
ונחלקו התלמודים כיצד מתוודים ביום הכיפורים.
 
בבבלי (סוף יומא) אומרים שעיקר הוידוי הוא "חטאנו".
 
לעומת זאת, בתלמוד הירושלמי (שם) אומרים כך:
 
"כיצד הוא מתודה? ר'
ברכיה בשם ר' בא בר בינה: 'רבוני חטאתי, ומירע עשיתי, ובדעת רעה הייתי עומד, ובדרך רחוקה הייתי מהלך, וכשם שעשיתי איני עושה! יהי רצון מלפניך ה' א-להי שתכפר לי על כל פשעי ותמחול לי על כל עונותי ותסלח לי על כל חטאתי'."
 
בוידוי של הירושלמי, לא מספיק לומר "חטאתי", אלא צריך לפרט בוידוי את כל תהליך התשובה, הכולל עזיבת החטא, חרטה וקבלה לעתיד.
 
ועוד, לפי הירושלמי הוידוי שאומרים ביום כיפור הוא הוידוי הרגיל, שהיחיד אומר אותו תמיד כששב מחטאו, ולא רק ביו"כ. לעומת זאת, לפי הבבלי יש וידוי מיוחד, שאותו אומרים דווקא ביום כיפור.
 
כך הבין הרמב"ם, שהביא את הוידוי של הירושלמי בכל פעם שיחיד עושה תשובה, ואת הוידוי של הבבלי, בהקשר של חובת התשובה של יום הכיפורים. זאת אומרת, שאין מחלוקת בין התלמודים איך יחיד מתוודה על חטאו באופן כללי, אלא רק כיצד מתוודים ביום הכיפורים.
 
מדוע לפי הבבלי יש וידוי מיוחד ששייך רק ליו"כ, והוא לא אומר כמו הירושלמי שיש להתוודות באופן הרגיל, כמו שאדם מתוודה תמיד כששב מחטאו?
 
הרמב"ם אומר (תחילת הלכות תשובה), שבזמן המקדש, כיון שמקריבים שעיר המשתלח, יום הכיפורים מכפר על חלק מהעבירות גם ללא תשובה. וכשאין שעיר המשתלח, "אין שם אלא תשובה... ועצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים". זאת אומרת, שיש אור של כפרה שמופיע בעולם בזכות השעיר המשתלח. וכשהוא חסר, הדרך להביא את כפרת יום כיפור היא התשובה.
 
אותו עיקרון מסביר את ההבדל בין התלמודים.
 
ארץ ישראל היא עצמה כח של כפרה. "וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ". ובספר "חסד לאברהם" (ג יב) כתוב שא"י מכפרת על עבירות הנעשות בה, בתנאים מסויימים. לכן בא"י מבינים שהאור של "עצמו של יום הכיפורים" מופיע במידה מסויימת מכח קדושת הארץ. האדם נדרש לעשות תשובה ולהתוודות ביום זה, כדי לקבל את האור הזה, אבל לא כדי ליצור אותו. אין צורך לייצר וידוי מיוחד כדי להביא את אור הכפרה.
 
אבל בגלות, אין שום דבר שבכוחו להביא את אור הכפרה של יום הכיפורים, ולכן בבבלי מתחדש שיש לומר וידוי מיוחד, שאומרים אותו כחלק מסדר התפילה המיוחד ליו"כ, ועניינו העיקרי הוא יצירת אור כפרת יום הכיפורים, שמתחדש על ידי התשובה. (להרחבה עיין במה שכתבנו בספר "לחזות בנועם" עמ' 118)
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה