close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ירושלמי- על מה מודים בקריעת ים סוף?

הרב ישי וויצמןכ ניסן, תשפא02/04/2021
פרק יד מתוך הספר אורו של התלמוד הירושלמי
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

על ההבדל בין הירושלמי לבבלי ביחס לקריעת ים סוף, ותפקידה ביציאת מצרים

תגיות:
"אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל"

ההודאה על נס יציאת מצרים נקבעה כאחת מברכות קריאת שמע: ברכת גאל
ישראל.

בשני התלמודים אומרים שלשיטת מי שלא אומר פרשת "ויאמר" בלילה, כי אינו זמן ציצית, אז מזכירים את יציאת מצרים בנוסח הודאה מקוצר.

יש הבדל בין התלמודים בנוסח התקציר.

בירושלמי: "ר' בא רב יהודה בשם רב: מודים אנחנו לך, שהוצאתנו ממצרים ופדיתנו מבית עבדים להודות לשמך."

הנוסח כולל הודאה על יציאת מצרים. בירושלמי יציאת מצרים עומדת בפני עצמה. עליה בלבד כבר דיינו "להודות לשמך".

בבבלי יש תוספת. שואלים: אם לא אומר פרשת "ויאמר" בלילה, כיצד מזכיר את יציאת מצרים? ועונים, שמזכיר כך: "מודים אנחנו לך ה' א-להינו, שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים, ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך."

בבבלי ההודאה של ישראל על יציאת מצרים מגיעה רק על ידי הניסים בים סוף. רק כאשר ראו ישראל "אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם", אז הם הרגישו באופן מוחלט את היציאה מעבדות לחירות.

הזכרנו לפני כמה שבועות, שבירושלמי אומרים שכבר ביציאת מצרים התחילו ישראל את ההלל: "אמר רבי לוי: כשם שניתן כח בקולו של משה כך ניתן כח בקולו של פרעה, והיה קולו מהלך בכל ארץ מצרים מהלך ארבעים יום, ומה היה אומר? 'קומו צאו מתוך עמי'! לשעבר הייתם עבדי פרעה, מיכן והילך אתם עבדי ה'! באותה שעה היו אומרים: 'הללויה הללו עבדי ה' ' - ולא עבדי פרעה."

היציאה ממצרים אמנם לא היתה שחרור לגמרי ממצרים. הרי ברגע שראו ישראל את מצרים מאחוריהם הם פחדו מאוד. אבל מה שהופך את יציאת מצרים לעניין עצמאי הוא הקריאה המצרית: "קומו צאו מתוך עמי". "מכאן ואילך אתם עבדי ד'".

מבחינת המחשבה, בפנימיות, ביציאת מצרים נשלם מהלך - ההודאה של פרעה בשם ה' והשחרור של ישראל מעבדותו לעבדות ה'. אבל מבחינת המעשה, רק מיתת מצרים על הים מביאה את ישראל לשחרור מוחלט, בפועל.

ההבדל הזה בין התלמודים מתאים לדברי הרב קוק זצ"ל, שאומר שבא"י מתגלה הערך של המחשבה, ובחו"ל מתגלה רק הערך של המעשה.

בשולי הדברים יש להוסיף:

נראה שלשיטת הירושלמי הגדרת עניינה של קריעת ים סוף הוא לא השלמה לשחרור ממצרים. ההגדרה היא אחרת:

שירת ישראל הגיעה עתה, על ידי ניסי הים. לא לפני כן. מדוע? ביציאת מצרים היתה פעולה א-לוקית, הופעת שמו הגדול, עד שהודו בו פרעה ומצרים. במובן מסויים, עם ישראל עמד מהצד.

לעומת יציאת מצרים, על ים סוף היתה מלחמה בין מצרים לעם ישראל, ועם ישראל נושעו על ידי קריעת הים ומיתת מצרים בים. בקריעת ים סוף הנושא הוא עם ישראל. אז התחדד שעם ישראל הוא השליח בעולם של התוכן שהתגלה ביציאת מצרים.

ניתן להגדיר: במצרים הנושא הוא שם ד', ובקריעת ים סוף הנושא הוא בת זוגו, כנסת ישראל. "וַיּוֹשַׁע ד' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם".
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה