close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ירושלמי- כימים אשר נחו היהודים

הרב ישי וויצמןי אדר ב, תשפב13/03/2022
פרק ס מתוך הספר אורו של התלמוד הירושלמי
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

מהי מהותה של ה"מנוחה" שנחו היהודים בימים פורים?

תגיות:
המשנה מלמדת, שניתן לקרוא את המגילה מיום י"א באדר ועד יום ט"ו. ערים מוקפות חומה קוראות בט"ו, עיירות בי"ד, וכפרים יכולים לקרוא כבר מיום י"א, בתנאים מסויימים. 

בגמרא שואלים מה המקור לקריאת המגילה בימים נוספים, מעבר לימים המפורשים במגילה – ארבעה עשר וחמישה עשר. 

ועונים, שיש לדייק בכתוב "כַּיָּמִים", שיש לרבות עוד שני ימים נוספים, כנגד שני הימים בהם נחו היהודים, ומכאן לומדים שניתן לקרוא גם בימים י"א וי"ב. 

אבל השאלה זועקת: לכאורה היה מתאים לרבות את שני הימים הסמוכים לימי הפורים - י"ב וי"ג!

בתשובת שאלה זו נחלקו התלמודים. 

בשני התלמודים מתיחסים לכך שיום זה הוא בעצם היום שבו התהפך המצב, מגזירת "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים.. בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר", ליום בו שלטו היהודים בשונאיהם. 

בבבלי אומרים, שיום זה הוא "זמן קהילה לכל", ולכן לא צריך לרבות אותו. מסביר רש"י, שכיון שעיקר הנס היה ביום זה, ברור שהוא ראוי לקריאה, ואין צורך ללמוד את זה מהריבוי של "כַּיָּמִים". לכן הרמז מתייחס לשני הימים הקודמים לו, והוא ממילא ראוי לקריאה. 

אבל בירושלמי אומרים הפוך: "יום י"ג יום מלחמה היה, הוא מוכיח על עצמו שאין בו ניחה". זאת אומרת, שיום זה הוא הפוך ממהות יום הפורים, שהרי השמחה היא ביום בו נחו היהודים מאויביהם, ויום זה הוא היה יום שבו היו צריכים להילחם בהם. ולכן אי אפשר ללמוד מהכתוב שקוראים ביום זה. 

הסיבה שבכל זאת ניתן לקרוא בו היא מפני שכיון שקוראים בימים שלפניו ובימים שאחריו, גם בו קוראים. גם הוא חלק מתקופת הקריאה באופן כללי, אבל בפני עצמו הוא באמת לא כל כך מתאים לתוכן יום הפורים. 

לסיכום, בבבלי אומרים שיום י"ג הוא עיקרי ומתאים ביותר לתוכן השמחה, ואילו בירושלמי אומרים שהוא הפוך מתוכן השמחה. 


במה נחלקו התלמודים?

באופן כללי, עם ישראל בגלות נמצא במצב תמידי של הישרדות. זה לא המקום בו ישראל יכול להיות במנוחה. מנוחת ישראל היא בארץ גאולתו. 

מתוך כך מובן, שלפי הבבלי עיקר תוכן השמחה הוא נס ההישרדות, ההצלה, בו יצאנו ממיתה לחיים. כך באמת מסבירים בבבלי את שורש תקנת ימי הפורים. שרדנו. אבל מבחינת מושגים של גאולה - נשארנו עבדי אחשורוש. נס זה אכן היה ביום י"ג. הוא היום בו יצאנו ממיתה לחיים. 

אבל לפי הירושלמי יום י"ג פחות מתאים. במושגים של א"י וגאולה, מלחמה זה מצב חסר מאוד. אפילו שבסוף ניצחנו. המנוחה היא העיקר. נראה שהמנוחה אינה רק המנוחה מהמלחמה של אותה שנה. שמחת הפורים קשורה לשיבת ציון, שהיתה בתקופה ההיא. המנוחה  - האקלים החדש שנוצר בממלכה - איפשר את בניין בית המקדש שנים ספורות אחר כך. 

המבט הארץ ישראלי של הירושלמי מרומם את תוכן הפורים, מהישרדות לגאולה. 

(להרחבה ניתן לעיין במה שכתבנו בספר "לחזות בנועם" עמ' 146)
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה