close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ירושלמי- את מה הציל ריב"ז מהחורבן

הרב ישי וויצמןכו תמוז, תשפו11/07/2026
פרק רלח מתוך הספר אורו של התלמוד הירושלמי
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

בבבלי עוסקים בתמורה לירושלים שנוסדה ביבנה, שמשם יצאה תורה לישראל אחרי החורבן ע"י חכמי התורה, ובירושלמי עוסקים בשארית הזעירה שנשארה במקום המקדש

תגיות:
בית המקדש
לאחר שראה רבן יוחנן בן זכאי את חומרת הרעב בירושלים, והבין שבמצב זה ירושלים נוחה להיכבש ולהיחרב, הוא יוצא אל אספסיינוס כדי להציל מה שאפשר ע"י הידברות.

בבבלי מובא שריב"ז שלל מראש את הנסיון להציל את ירושלים, ומטרתו היתה להקים תמורה לירושלים ולהבטיח את המשכיות תורת האומה, גם לאחר החורבן, במקום אחר (נו ע"ב):

אמר ליה [אספסיינוס לריב"ז]: מיזל אזילנא ואינש אחרינא משדרנא, אלא בעי מינאי מידי דאתן לך. אמר ליה: תן לי יבנה וחכמיה ושושילתא דרבן גמליאל ואסוותא דמסיין ליה לרבי צדוק. קרי עליה רב יוסף ואיתימא רבי עקיבא משיב חכמים אחור ודעתם
בית המקדש
יסכל, איבעי למימר ליה לשבקינהו הדא זימנא! והוא סבר דלמא כולי האי לא עביד והצלה פורתא נמי לא הוי.

מעשה זה מובא גם בתורתם של חכמי א"י, במדרש איכה רבה (א, לא). במדרש מובא שריב"ז אכן ניסה להציל את ירושלים עצמה מהחורבן, ומשנוכח שזה לא יתקבל הוא ביקש שחלק מירושלים לא תיחרב. לשון המדרש:

אמר ליה אספסיאנוס לרבן יוחנן בן זכאי: שאל לי שאלה ואנא עביד. א"ל: אנא בעי דתירפי הדא מדינתא ותיזיל לך. א"ל: כלום אמליכוני בני רומי דנרפי להדא מדינתא?! שאל לי שאלתא ואנא עביד. אמר לו: בעי אנא דתירפי לפילי מערבאה [לחלק המערבי] דהיא אזלא ללוד, דכל בר דנפיק עד ארבעה שעין יהא לשיזבא [שכל מי שיצא משם עד ארבע שעות ינצל].

בתורת חכמי הירושלמי מובא אפוא שריב"ז התאמץ להציל את ירושלים, ומשלא עלה בידו הוא ביקש להשאיר את החלק המערבי שלא יחרב, וזהו היסוד לכותל המערבי שעל ידו נשאר זכר לבית המקדש עד היום.

ההבדל בין הבבלי למדרש מתאים לדברי הזוה"ק (זו"ח רות, קח ע"א, גירסת הגר"א):

"על הגאולה" – זה תלמוד ירושלמי, "ועל התמורה" – זה תלמוד בבלי.

בתלמוד הבבלי עוסקים בתמורה לירושלים, שממנה צמחה התורה והנהגת האומה אחרי החורבן. אבל תפקידם של חכמי הירושלמי הוא להשאיר זכר לתורת א"י, כדי שיהיה זכר לתורה של גאולה ושורש לצמיחת תורתו של משיח.

בארץ ישראל מכירים בערכה של סגולת המקום. המקום משפיע ומעצב את החיים שמתרחשים בו. קדושת ירושלים פועלת את פעולתה.

בגלות, כאשר נמצאים במקום טמא על אדמת ניכר, פחות מכירים בערך המקום. בגלות התורה נבנית בניתוק מהחיים על האדמה. לכן בבבלי עוסקים בתמורה לירושלים שנוסדה ביבנה, שמשם יצאה תורה לישראל אחרי החורבן ע"י חכמי התורה, ובירושלמי עוסקים בשארית הזעירה שנשארה במקום המקדש, הפועלת את פעולתה בחשאי, ואלו ואלו דברי א-להים חיים.
הוסף תגובה
הגדל /הקטן טקסט
שמור קישור
שם השולח
תוכן ההודעה