close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

לידת רווקות בהפריה מלאכותית

הרב בניהו ברונריח אייר, תשעג28/04/2013

בתקופה האחרונה יש תופעה של רווקות שהגיעו לגיל מבוגר והן חוששות שלא יוכלו ללדת ילדים. חלקן פונות לפוסקי ההלכה בשאלה האם מותר להן להרות ללא נישואין?

תגיות:

בשנים האחרונות עקב ריבוי מקרי הרווקות המאוחרת והאפשרות ללדת ללא מערכת משפחתית עלתה שאלה זו על שולחנם של רבני ישראל.

הנחת היסוד של הדיון בשאלה זו צריכה להיות הדרך הרצויה שהתורה מנחה אותנו, כיצד להמשיך את קיום העולם. "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד", איש ואישה צריכים להינשא ולהקים משפחה: "והיו לבשר אחד". ולכן חובה עלינו כחברה לעשות את מירב המאמצים להמעיט את תופעת הרווקות, למען אותם הרווקים המתייסרים בייסורי הבדידות ולמען עם ישראל.

המסגרת המשפחתית טובה לכל אחד מבני הזוג: "לא טוב היות האדם לבדו" והיא המסגרת

הטובה ביותר לגידול ילדים. ילדים זקוקים לאב ואם. לעיתים מחוסר ברירה במקרים של גירושין או אלמנות בן או בת גדלים עם הורה אחד, והוא משתדל למלא את חסרונו של בן או בת הזוג, אבל לא ניתן להסיק מכך שראוי מלכתחילה לבנות מסגרת משפחתית עם הורה אחד.

בתקופה האחרונה יש תופעה של רווקות שהגיעו לגיל מבוגר וה"שעון הביולוגי" כבר מתקתק והן חוששות שלא יוכלו ללדת ילדים. חלקן פונות לפוסקי ההלכה בשאלה האם מותר להן להרות ללא נישואין? השאלה מגיעה מתוך מצוקה גדולה, הרצון ללדת ילדים שהוא מרכזי באישיותה של כל אישה, כמו שרחל אמרה ליעקב: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי".בשאלה זו נחלקו הדעות, יש שאסרו כיוון שרצונה של הרווקה ללדת אינו עומד מול הבעיה בלידת "ילד יתום" ילד ללא אב, ועוד שהדבר עלול לפגוע במוסד המשפחה בישראל, גם רווקות צעירות תעדפנה ללדת ללא מסגרת משפחתית. מנגד יש שראו את מצוקתה של האישה שעלולה שללא ללדת כלל, ועוד טענו שלעיתים הילד שנולד מקבל חום ואהבה מהאם, והיא מצליחה בהרבה מקרים להשלים את חסרונו של אב.

תשובה לשאלה זו סבוכה ולכן חייבת להיות פרטנית ובצנעה אחרי היכרות עם השואלת, גילה, יכולתה לגדל ילד ללא אב, מהי הדרך שבה היא רוצה לעשות מהלך זה (הזרעה מלאכותית, הפריה חוץ גופית, זרע של יהודי ידוע, זרע של נכרי) ורק אחר כך להורות לה כיצד לנהוג.

כאמירה כללית פוסקי ההלכה צריכים להסתייג מדרך זו. אסור שאפשרות כזו תרחף בחלל האוויר, כיון שהדבר עלול לגרום לפגיעה קשה במוסד המשפחתי. המשפחה בישראל היא המסגרת הבסיסית לקיומו של העם, "למשפחתם לבית אבותם". פסולי חיתון אינם רשאים לבוא בקהל, הכוונה לקהל ישראל. ההלכה רגישה לצרכי הפרט אבל הכלל קודם, אני יודע שאמירה זו זוכה לקיתונות של רותחים בתקופתנו, אבל אי אפשר להסתיר את האמת. לעיתים ניתן להתחשב בצרכי הפרט וגם בסוגיה זו, אני מניח שיכולים להיות היתרים שיינתנו במקרים פרטיים, אבל קיימת חובה לפרסם את ההסתייגות הכללית הגורפת.

לענ"ד ראוי להציע את אפשרות של אימוץ ילד על פני לידה ללא מסגרת משפחתית. בחברה קיימים ילדים הזקוקים לאימוץ, ובמקרה שרווקה אינה מצליחה להינשא כדאי שתבדוק אפשרות זו, ובמקביל תשתדל לנסות ולהקים משפחה. אימוץ הוא מעשה חסד כלפי הילד המאומץ ועשוי גם לתת מזור לבחורה שלא הצליחה להקים משפחה. אני מניח שבנות רבות לא יסתפקו באימוץ, ואז נצטרך לגשת לבחינה כל מקרה לגופו.

בעולם המערבי בו אנו חיים, קיימת מגמה של סדיקת ערכים שיטתית בשם ערך חופש הבחירה. החופש הוא באמת יסוד רוחני בסיסי, שהתורה וחז"ל הפליגו בחשיבותו. העובדה שבתקופתינו זה הערך המרכזי בחיי החברה משמחת אותנו. עובדה זו היא פרי השגחה אלוקית. אנו מאמינים שהחופש מרומם את מעלתו של האדם שנברא ב"צלם אלוקים", לפי פרשנים בני תקופתנו "צלם אלוקים" מבוטא בבחירה חפשית (מלבי"ם, משך חכמה, הרב קוק). מאידך יש להיזהר שהחופש ללא גבולות ימוטט את יסודות תורתנו והשקפת עולמנו.

קיים טיעון שההלכה אינה רגישה לצרכי הפרט. זה טיעון חסר יסוד. ההלכה מטבעה היא מערכת כוללנית, המשתמרת בעם ישראל אלפי שנים, ולכל דור קיימת אחריות שתמשיך להתקיים. בתוך מסגרת ההלכה קיימות אלפי תשובות בהם ניתן לראות עד כמה הפוסק מנסה לשלב בין האחריות לשמירת ההלכה ובין הרצון לסייע לפרט אם הדבר אפשרי, וכך גם בסוגיה מרכזית וחשובה זו.

העולם המודרני מעמיד לפנינו סוגיות כבדות משקל, מתוכן אנו יכולים לברר סוגיות יסוד הנוגעות לשורשי הוויותינו, ברור זה מעבר למתן פיתרון למצוקה פרטנית, נותן לנו את היכולת להעמיק בנושאים אלו. תקוותי שבירורים מעין אלו יחזקו את מוסד המשפחה בישראל ויבהירו לכל אחד מאיתנו עד כמה הוא מהותי וחשוב. הדבר יעורר אותנו לחלץ מתנים לעשייה חיובית בתחום זה.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה