close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

שיחה מקרינה

אוריאל פרנקח ניסן, תשפ02/04/2020

שיחה מעניינת, בין דוד לדואג. על קורונה, הסגר וקיום מצוות. מעניין...

תגיות:
שלום

דואג: מה יהיה!
מהיום אין אנו יכולים לקיים מצות ברכת כהנים!
האם ימשיך ה' לברכנו ולשמור אותנו, להאיר פניו אלינו ולשים לנו שלום?
דויד: ב"ה, דווקא השלום עכשיו פורח: לא רק שהטרור החיצוני פחת; סוף סוף שב השלום לתוככי מחנה ישראל. חוסלה המחלוקת מבית האם עדיין יש להתפלל בציבור...
ועכשיו, ברצינות: במקום תפילת הכהנים לאחר ברכת כהנים, הם יכולים לומר תפילה חלופית:
"עשינו מה שגזרת עלינו 'וָחַי בָּהֶם', ולכן לא ברכנו היום ברכת כהנים; עֲשֵׂה מה שהבטחתנו: 'הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם

וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל'"

קדושה
דואג: המצב נורא!
איך נקדש שם שמים בלי קדיש ועניית "יהא שמיה רבא", בלי קדושה, בלי "ברכו", בלי חזרת הש"ץ!
דויד: אתה צודק שכרגע אנו אנוסים ופטורים מקידוש השם באפיק זה, אבל זו ההזדמנות להתעורר ולהתחזק בקידוש שם שמים בדרכים שנזנחו מעט[1].
תורה
דואג: מה יחזיק את העולם? הרי "אלמלא תורה, לא נתקיימו שמים וארץ"! ועתה, לא רק שמוסדות לימוד תורה נסגרו, עכשיו אפילו את תקנת משה רבינו לקרוא בתורה – אין אנו יכולים לקיים!
דויד: אל דאגה! ב"ה, דווקא עכשיו יש לאבות רבים הזדמנות להשקיע ב"ושננתם לבניך" כפשוטו: בניך ממש![2] אז אל תדאג. תתחיל לעשות! תתאמץ ללמוד תורה וללמדה. ה' זיכה אותנו בכל כך הרבה אפשרויות ללמוד וללמד את תורתו, גם ממרחק, וגם בדד.

תפילה
דואג: המצב ממש חמור! מהיום אין בישראל תפילה בציבור! איך יתקבלו תפילותינו!
דויד: אתה צודק, אבל אולי נתעורר לכך שהמצב חמור שבעתיים: כל כך התרגלנו לחיים דתיים בלי מקדש – ועולם כמנהגו נוהג! אך עתה, יום שלישי לסדר "צַו אֶת אַהֲרֹן... זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה", יום ששי בניסן, יום קרבן נשיא שבט גד[3], ניתנה לנו תזכורת שהעולם עומד "על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים", ועבודה – זו עבודת הקרבנות[4]. בעוונותינו אין בישראל מקדש, ומאות המצוות התלויות בו בטלות, "וּמֵרֹב עֲוֹנֵינוּ אֵין לָנוּ לֹא אָשָׁם וְלֹא אִשִּׁים, לֹא מִזְבֵּחַ וְלֹא מְנוֹרָה, לֹא שַׁי וְלֹא שְׁלָמִים, לֹא תוֹדָה וְלֹא תְמִידִים"[5].
דואג: אז מה יהיה!
דויד: אל נאמר "מה יהיה" בחוסר מעש. נעשה מה שאפשר כדי לקבוע "מה יהיה"[6]: נתעורר לקירוב עצמנו וכל ישראל לאבינו שבשמים, לחיים שיש בהם קידוש החיים וקידוש השם, לחיים שיש בהם קדושת הפה וקדושת העיניים, לחיים של עין טובה ולשון טובה, לתשוקה למקדש ולעבודת ה' שלימה.
דואג: אני ממשיך לומר את הפסוקים שאומרים כשנכנסים לבית הכנסת[7], אבל מתוך תשוקה ותפילה שנזכה לבוא להתפלל בבית הכנסת: "וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ".
דויד: האמת היא שלא לכך התכוון המשורר בקודש! דווקא כעת יש לנו הזדמנות לחזור אל נעים זמירות ישראל ולהתפלל את תפילותיו כפי כוונותיו: "אָבוֹא בֵיתֶךָ" ו"הֵיכַל קָדְשְׁךָ" אינם אלא בית המקדש שדוד המלך השתוקק לבנות. וכזכור, מה שעצר את המגפה בימי דוד המלך שכילתה אלפי קורבנות תוך זמן קצר (בעוון שלא דרשו את בנין המקדש, כדברי הרמב"ן[8]) – זה הקרבת הקרבנות: "וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַה' וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים, וַיֵּעָתֵר ה' לָאָרֶץ, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב' כד, טז).
דואג: טוב, כרגע בהסגר, ובלי ממשלה מתאימה, לא נראה לי שנוכל להקריב קרבנות[9], אז כרגע ה"עבודה" שיש לנו היא "עבודה שבלב" – זו תפילה. איך אתה ממליץ להשקיע ולשדרג את תפילותינו ביחיד?
דויד: זה הזמן להשקיע ולמסור את נפשנו גם בתפילה, בפרטים שזקוקים לחיזוק, ודווקא תפילה ביחיד מאפשרת יותר:
יותר תפילה: לומר גם קטעים בסידור שלפעמים מדולגים כדי להתפלל בציבור[10]. להוסיף תפילות על המצב[11]. להוסיף תפילות אישיות.

להדר בכיוון התפילה: כשמתפללים בבית יש אפשרות להדר במה שלא מתאפשר בכל בית כנסת, מחמת אילוצים שונים[12]: "בקומו להתפלל, אם היה עומד בחוץ לארץ יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל... היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד ירושלים, ויכוין גם למקדש ולבית קדשי הקדשים; היה עומד בירושלים יחזיר פניו למקדש ויכוין גם כן לבית קדשי הקדשים" (שו"ע או"ח סימן צד).
יותר כוונה: נכון שתפילה ב"מקדש מעט" מסייעת לנו להרגיש שאנו עומדים לפני ההיכל[13] ומדברים לפני המלך. בתפילה בבית אפשר לעמוד ליד ציור של בית המקדש או של המנורה או כל דבר שיזכיר את בית התפילה שייקרא לכל העמים.
ואולי דווקא הידיעה שעכשיו קבלת התפילה בלי ציבור תלויה יותר בכוונה שלנו – תחזק אותנו להתאמץ להתפלל ממעמקי הלב, ולדבר מתוך הסגר והבדידות ישירות אל אבינו מלכנו.

בזמן ש"נחסך" מאִתנו עקב התפילה שלא בציבור אפשר ללמוד את פירוש התפילה, כך שנבין את מה שאנו אומרים לפניו.
להדר בזמני תפילה: להזדרז להתפלל ברגע שמגיע הזמן. להשכים להתפלל כותיקין.

תפילה בחוג המשפחה: לפחות לאחת מהתפילות ביום מומלץ לקבוע זמן תפילה משותף לכל בני הבית. תפילה בנוכחות בני המשפחה, או תפילה משותפת עם המשפחה, שלא כמו בבית הכנסת, היא הזדמנות לשפר את התפילה של כולם במובנים רבים. לדוגמה, זו הזדמנות לכל אחד גם לעבוד על העבודה שבלבו וגם ללמוד מבני המשפחה איך להתפלל. זו הזדמנות לבטא כראוי את המילים, להתפלל בקצב הראוי, כמונה מעות[14], חופשי מקצב התפילה שמתחייב מתפילה בציבור.

האמורא הארצישראלי רבי יונה, כשהיה מתפלל בביתו, היה מתפלל בקול רם כדי שיתרגלו בני הבית בתפילה. "כשבני הבית שומעים את אבא מברך ומתפלל בכוונה, מילה במילה, זה לימוד גדול"[15].

חזק חזק ונתחזק!


הערות
[1] הרב יצחק נריה (ה' בניסן תש"פ; קישור):
אי אפשר לומר דברים שבקדושה ללא עשרה, אבל אפשר להרבות קדושה באופנים אחרים. וכמה יש לנו להתחזק בזה. קדושת הדיבור, קדושת המחשבה קדושת העיניים. אחרי שסבא זצ"ל נפטר' היה לי מאוד קשה לשיר את השיר שהלחינו אחרי פטירתו "קדושה אני מבקש". בכנות, כמה אנו רוצים קדושה? אני הרגשתי שלשיר את זה בלי כוונה, זה שקר.
תקופה זו מחדדת את הרצון שלנו להתקדש, מעוררת בנו את הקדושה שיש בכל אחד מישראל, את הציווי הנפלא לכל עדת ישראל 'קדושים תהיו', ובפרט את ההסבר העמוק של הגר"ש שקאפ בהקדמתו לשערי יושר, שקדושה זה לעשות למען הכלל.
אחי ואחיותי הזהירות הזו היא העשייה הגדולה למען הכלל. גם אם יש לנו קושי להתקדש בעוד מובנים הרי הימנעות ממניין כעת – זו קדושה במובנה האמיתי לעת כזו. עשייה למען הכלל.
[2] ולא רק כמדרשו: אלו תלמידיך. קישור
[3] קישור
[4] רבי עובדיה מברטנורא: שכך שנינו במסכת תענית כ"ז ע"ב: שאלמלא מעמדות – לא נתקיימו שמים וארץ. ומצינו, שבשביל הקרבנות שהקריב נח – נשבע הקדוש ברוך הוא שלא יביא מבול לעולם; הרי שהעולם עומד על הקרבנות: (קישור)
[5] מתוך הפיוט ליוה"כ: https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/Song/Pages/Song.aspx?SongID=5355#2,20,9150,1598
[6] בשם הרב יצחק ברקוביץ:
אם יש לך אפשרות לעשות משהו, אל תדאג. תתחיל לעשות! אם אין לך אפשרות לעשות דבר, במה תסייע לך הדאגה?
If you are able to do something, don't worry. Start doing! If you cannot do anything, how will worry help you?
[7] ראה מאמר של א' הילביץ: אמירת פסוקי "מה טובו" לפני התפילה (קישור).
[8] ראה רמב"ן לבמדבר טז, כא (קישור).
[9] יש גם רבנים שמתנגדים: ראה בקישור זה: "הרב יצחק יוסף מסביר מדוע הוא מתנגד לבנות היום את בית המקדש ולעלות להר הבית".
[10] ראה: "על מה ראוי לדלג כדי להגיע לתפילה במניין" - קישור
[11] למשל, בברכת "שומע תפילה" בתפילת שמונה עשרה מציע הרב זאב וייטמן להוסיף (קישור):
"אבינו מלכנו, זכור רחמיך וכבוש כעסך, וכלה דבר וחרב ורעב ושבי ומשחית ועוון, ומגיפה ופגע רע וכל מחלה וכל קטטה, וכל מיני פורעניות, וכל גזירה רעה ושנאת חינם, מעלינו ומעל כל בני בריתך, [ומעל כל העולם]".
[12] ראה למשל תשובת חבל נחלתו ו, ב (קישור) ותשובת הרב נועם דביר מייזלס (קישור)
[13] "יחשוב בלבו ורעיונו כאלו הוא עומד במקדש אשר בירושלים במקום קודש הקדשים" (משנה ברורה צד, ג)
[14] "שלא ידלג שום תיבה ולא יבליעם, אלא יוציא מפיו כאילו מונה מעות" (משנה ברורה סימן נא סק"כ). וראה: "טיב התפילה וקצב התפילה" (קישור).
[15] הרב שמעון כהן, ע"פ ירושלמי ברכות:
· https://www.yeshiva.org.il/midrash/38308
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה