close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

על שבץ מוחי ומימוש זכויות רפואיות – מומחי "זכותי" מסבירים

מערכת שורשכו אדר, תשפ22/03/2020

"רבים מהנפגעים משבץ מוחי לא מודעים לזכויותיהם", מסביר אלון אהרונוב מחברת "זכותי", ונותן מספר עצות איך למצות זכויות רפואיות

תגיות:
מידי חצי שעה מתרחש בישראל אירוע מוחי (המכונה גם "שבץ מוחי"). הנתון הזה מדאיג במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את העובדה ששבץ, מעבר להיותו אחד מחמשת גורמי התמותה המרכזיים בישראל, הוא גם הגורם העיקרי לנכות בקרב מבוגרים. בישראל לוקים מידי שנה כ-18,000 איש בשבץ מוחי, ועל פי מומחים שיעור זה צפוי לזנק פי שלושה במהלך העשורים הקרובים. בניגוד להמלצות האירופאיות, הקובעות כי יש לאשפז 90% מהלוקים בארוע מוחי ביחידות יעודיות, בישראל כ-60% מהם מתאשפזים במחלקות הפנימיות בבתי החולים, דבר אשר עלול להוביל לכך שחולים רבים לא יקבלו את הטיפול הראוי ובעקבות כך עלול להידרדר
צילום: pixabay
מצבם הרפואי.

שבץ איסכמי: הנפוץ ביותר בקרב האוכלוסיה המבוגרת
ההרגשה כי גופנו בגד בנו והמצב בו אנו מוצאים את עצמנו מובלים לבית החולים ויוצאים ממנו מוגבלים הוא חוויה טראומתית ומשנת חיים. כמחצית מהחולים ששרדו אירוע מוחי יסבלו מנכות או מוגבלות גופנית וימצאו עצמם זקוקים לעזרה ולתמיכה קבועה של בני משפחה או מטפל סיעודי – דבר אשר כרוך גם בהוצאה כספית גבוהה. רבים מנפגעי השבץ מאבדים את כושר הפרנסה שלהם, ודוקא בנקודה זו של חייהם בה הקושי הכלכלי והבריאותי כל כך גדול, הם נדרשים להתמודד עם ביורוקרטיה לא מוכרת על מנת לקבל את העזרה שעליה שילמו כל חייהם, בין אם מהביטוח הלאומי ובין אם מהביטוחים הפרטיים, הרפואי והסיעודי. "רבים מהנפגעים משבץ מוחי לא מודעים לזכויותיהם", מסביר אלון אהרונוב מחברת "זכותי" המתמחה במימוש זכויות רפואיות, "ולעובדה כי לצד טיפולים פיזיותרפיים, ריפוי בעיסוק ושיקום רפואי, הם זכאים גם לפיצוי כספי, קצבת נכות ולעתים גם פטור ממס".
שבץ מוחי הוא מקרה חירום רפואי הנגרם כתוצאה מפגיעה באספקת הדם למוח, עד למצב שבו נפגע תפקוד המוח. ישנם שני סוגי שבץ, כזה הנגרם מחסימה של זרימת הדם בעורק ע"י קריש דם (שבץ איסכמי) וכזה הנגרם עקב דימום בכלי דם במוח (שבץ דימומי). בישראל כ-65% מהחולים נפגעים משבץ איסכמי – והוא הנפוץ ביותר בקרב האוכלוסיה המבוגרת.

כאשר ישנה פגיעה מוחית הדבר מתבטא בשיתוק חלקי או מלא של הגפיים או הגוף, חוסר סימטריה בפנים, קושי עד חוסר יכולת בהבנה ובהתמצאות ופגיעה ביכולות הדיבור והביטוי. בנוסף לכך נפגעת לעתים יכולת הראייה והפגיעה מלווה בכאבי ראש עזים, סחרחורות ואיבוד שיווי המשקל. שבץ הוא הגורם השני בשכיחותו לירידה קוגנטיבית ודמנציה, וללא טיפול מהיר עלול הנזק שגורם שבץ מוחי להיות קבוע ובלתי הפיך.

בין גורמי הסיכון העיקריים לשבץ ניתן למנות בין היתר – גיל מבוגר, לחץ דם גבוה (הנחשב לגורם משמעותי במיוחד), סוכרת, עישון, הפרעה בקצב הלב מסוג "פרפור עליות", השמנת יתר, עודף כולסטרול ושומנים בדם ומקרה שבץ קודם. ואם נוסיף על כל אלה את קצב החיים והמתח הבלתי פוסק במציאות הישראלית – קיבלנו מתכון לאסון.

פינוי מהיר מציל חיים
כ-12.7 מיליון מקרי שבץ מוחי מתרחשים מדי שנה בעולם כתוצאה מלחץ דם גבוה, וכ-60% - 70% מסך הלוקים בשבץ מוחי סובלים מיתר לחץ דם (לחץ דם גבוה). בניגוד למחלות אחרות, ליתר לחץ דם אין תסמינים מקדימים וניתן לנטר אותו רק באמצעות מעקב אצל הרופא או בבית – זאת גם הסיבה שהוא מכונה 'הרוצח השקט" – ככל שלחץ הדם בעלייה כך גם גובר הסיכון ללקות בשבץ מוחי. התגובתיות המהירה לאירוע מוחי היא קריטית במיוחד, מכיוון שבכל דקה שחולפת מרגע תחילת האירוע המוחי ניזוקים מיליוני תאי מוח באופן בלתי הפיך. קיימת חשיבות מכרעת לקבלת טיפול רפואי הולם ופינוי מהיר לבית החולים באמבולנס, אך נכון לשנת 2017 רק 47.8% מנפגעי שבץ מוחי פונו באמבולנס והשאר הגיעו ברכב פרטי. הדבר מתבטא גם בהבדלים בין מרכז לפריפריה – באזורי המרכז 49.28% הגיעו באמבולנס לעומת הפריפריה שבה הגיעו רק 33.73%.

עבור החולה הישראלי שסובל מקריש דם במוח זמן ההמתנה הממוצע לבדיקת CT עומד על 39 דקות (כאשר ההנחיות קובעות שעל הבדיקה להתבצע לא יאוחר מ-25 דקות מרגע הארוע), ולאחר מכן ימתין החולה 40 דקות נוספות עד לקבלת צורת הטיפול המקובלת. הטיפול בקריש דם שגורם לשבץ מוחי נעשה באמצעות המסתו על ידי תרופה הניתנת בעירוי תוך ורידי ומגיעה למוח דרך מחזור הדם. התרופה ניתנת מרגע הופעת השבץ וניטורו, אך הטיפול בתרופה הוא אפקטיבי עד לפרק זמן של ארבע שעות בלבד. לכן ישנה חשיבות קריטית לפינוי מהיר לבית החולים באמצעות אמבולנס. במקרים מסוימים מחליט הצוות הרפואי לנקוט בפעולה כירורגית, בה באמצעות קטטר מיוחד הרופא חודר אל העורק החסום ומשם שולף את קריש הדם החוסם החוצה, או מזריק תרופה שתמוסס אותו. טיפול זה ניתן בחלון זמן רחב יותר של בין שש לשמונה שעות מרגע הופעת השבץ. למרות טיפולים מתקדמים אלו, רק כ-6% מחולי השבץ מגיעים בזמן לבית החולים לקבלת הטיפול המתאים.

היום שאחרי
"דרוש ניסיון רב וידע מקצועי ששמור לבעלי ניסיון ספציפי מאד, מה שמעניק למומחי זכויות רפואיות יתרון בנושאים אלו" אומר אלון אהרונוב. המומחים עליהם הוא מדבר הם לרוב בכירים יוצאי הביטוח הלאומי, אשר עוברים הכשרה פנימית בחברות כמו "זכותי", במסגרתה הם רוכשים ידע מקיף בעולמות המיסוי והביטוח, נחשפים למאות מקרים שונים ורוכשים ניסיון רב בהתמודדות מול דרישות המוסדות השונים כמו מס הכנסה וחברות הביטוח הפרטיות.

במידה ומישהו קרוב לכם עבר אירוע מוחי הדורש תמיכה סיעודית, ב"זכותי" ממליצים לבחון את הנקודות הבאות: ראשית, עד כמה גדולה או משמעותית הפגיעה התפקודית היומיומית כתוצאה מהשבץ. שנית, עד כמה פגיעה תפקודית זו משפיעה על יכולתו של הנפגע לעבוד, וכן עד כמה מוגבל הנפגע בפעולות יומיומיות ואורחות חייו ולאיזו עזרה הוא זקוק על מנת שיוכל לתפקד באופן עצמאי, אם בכלל.

תשובות לשאלות אלו יעזרו לכם להבין עד כמה חמורה הפגיעה התפקודית, ובעקבות כך מהן ההטבות להן זכאי הנפגע. הטבות אלו קשורות קשר ישיר לסעיפי הליקוי שייקבעו לנפגע במוסד לביטוח לאומי, ובהתאמה לדרגת הנכות שתיקבע לו. על מנת שאלו ישקפו את מצבו האמיתי, ועל מנת שיקירכם יקבל את מלוא העזרה, ישנה חשיבות גבוהה לסיכום רפואי ממצה הנשען על כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, ההיסטוריה הרפואית ותוצאות בדיקות עדכניות, ובמידת הצורך אף על חוות דעת תומכות נוספות. מעבר לכך, ממליצים מומחי "זכותי" לערוך רשימה מסודרת של הביטוחים השונים שמחזיק הנפגע, לרבות ביטוחים סיעודיים וביטוחים רפואיים משלימים, וכן להסתייע במומחה זכויות רפואיות בכדי להגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה