close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

דעה- אחרי נצחון הליכוד...

הרב יניב חניאכח אדר, תשעה19/03/2015

חייבים לחזור לעבודת העומק. גם במפלגה, וזו עבודתו של נפתלי בנט כעת. אולם גם בעם. השמחה על ניצחון ה"ימין" יכולה להתחלף בקלות רבה בצער עמוק

תגיות:
התדהמה בציונות הדתית מתוצאות הבחירות האחרונות עדיין לא פגה. המספרים העצומים, ככל הנראה,

של כאלה מהציונות הדתית שהצביעו ליכוד מובילים, בצורה מובנת, לתגובה מעורבת- מצד אחד כעס וזעם על הליכוד שהוביל את הקמפיין ומצד שני תדהמה לנוכח הצלחתו של הקמפיין... שגרם ככל הנראה ללפחות שני מנדטים מהציונות הדתית ל"ברוח".

בראש ובראשונה אין להמעיט מאחריותו של הבית היהודי לבעיה, בעיקר של אנשי החוקה החדשה, ואנשי בנט, שניסה ולא הצליח ליצור ליכוד ב, וכעת מוטלת עליו המשימה לשקם ולבנות מחדש. אני סומך על בנט בכך שכוונותיו טובות, ושהוא באמת בסדר, אולם המהלך הכוחני של החוקה החדשה היה תחילת הדרך, השריונים היו המשכה והקמפיין היה סופה. כל זה חייב, לענ"ד, להשתנות. לא רק כי זה יצר ריחוק ואנטיגוניזם של חלק גדול מהתנועה ולא רק כי הפעם אף אחד לא ממש התגייס, לא הרבנים, לא בחורי הישיבות, לא העם שבשדות וכפי הנראה גם לא ממש המועמדים שהרגישו נבגדים ומורחקים אלא העיקר כי בשלב הזה פשוט לא מתאים להיות ליכוד ב.

אילו הייתי צריך לתאר את אנשי הליכוד שאני מכיר, הייתי טוען שיש להם כמה מאפיינים, שהבולט שבהם הוא שהם אינם "דתיים". לא רק במובן שאין להם כיפה, אלא שהם לא לוקחים שום דבר לריאות, לא את ארץ ישראל, לא את הדת ולא הליכוד עצמו... כשצריך, הם יפרשו ויקימו מפלגה חדשה, כשצריך, הם ירוצו על הגבעות וכשצריך הם יתיישרו לפי הקו של בג"צ. הם, כמובן, יעשו את הכל כדי להישאר בשלטון, שזהו בעיקר הקו המאחד בין כל בליל הדעות שמרכיב את הליכוד.

אני אפילו לא נכנס לשאלה האם זה טוב או רע, רק מבין שזה שונה לחלוטין ממהציונות הדתית או לדוגמא ממה שפייגלין ניסה לייצג. יכול להיות שיותר טוב להיות ליכודניק, אבל ההעמסה של אידיאולוגיות על ה"מסורתיות" הליכודניקית היא ניסיון שלא יצלח, אלא אם כן תחליף את הכל- את הפוליטיקאים, את השופטים, את התקשורת, את אנשי השטח ואת אלה שסוחבים את הקלפיות. במילים אחרות- כדי להיות ליכוד צריך קודם לשנות את עם ישראל עצמו, אז למה לא להתחיל מהעם? הליכוד (תסתכלו על סילבן שלום, לדוגמא מצויינת) הוא בדיוק שם- קצת ימני, קצת שמאלני, מפחד מבג"צ ולא מתלהם... בעיקר לא מתלהם, ועסוק חזק באח הגדול. כל עוד זה לא ישונה, למה לדבר על עוד ליכוד? מה זה יתן? נניח שאוחנה היה מביא עוד כמה מנדטים (מה שלא היה קורה לדעתי), האם זה היה משנה את התמונה הכוללת?

לכן חייבים לחזור לעבודת העומק. גם במפלגה, וזו עבודתו של נפתלי בנט כעת, להעמיק את הקשר לסניפים, לבנות מחדש את הרצון הטוב של המועמדים, לחזק את הקשר לרבנים ועוד... אולם גם בעם. השמחה על ניצחון ה"ימין" יכולה להתחלף בקלות רבה בצער עמוק, במהלכים של ויתורים מטורפים ובהרס ההתיישבות, ושם יהיה חייב להיות מאבק אמיתי, עמוק ומקיף הנוגע לרוחו של העם ולא רק לאופן ההצבעה שלו.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה