close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

הנישואין הורגים את האהבה? תמר לוי מוהיו לאחד

והיו לאחדכד תשרי, תשסד20/10/2003

התפיסה הרווחת בחברה המודרנית רואה את קיומנו בתבניות של "תן וקח", בחינת ערך האדם עפ"י ממדים חומריים, תמר לוי רואה בכך סתירה מהותית לערך האהבה. מאמר חובה בשיתוף והיו לאחד.

[ציטוט-] "...מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה..." [-ציטוט]מתי בפעם האחרונה חשתם כך כלפי בן או בת הזוג? האם גם אותם בין אלה הסוברים כי נישואים "הורגים" את האהבה? נתבונן באהבה הכי טבעית והכי חזקה - אהבת אם: במשך 9 חודשים אישה נושאת בתוכה אדם זר, אשר בגינו היא סובלת מבחילות-הקאות-כאבי גב-עייפות-קושי לישון-כובד-שינויים גופניים...ועוד לא דיברנו על הלידה... וכשאותו יצור זעיר שגרם לכל כך הרבה אי נחת וכאב, יוצא לאוויר העולם הוא מתקבל באושר ובאהבת אין קץ. זה הגיוני??! היינו מצפים שכאשר אדם גורם לסבל נשנא אותו! מאיפה מגיעה האהבה

של האם לרך הנולד? - זה כוח הנתינה. נתינה מולידה אהבה. נפסיק לתת - נפסיק לאהוב. הנתינה קושרת את נפשנו. דוגמא: שתי אחיות עובדות בבי"ח גריאטרי ומטפלות באותו זקן חולה הנמצא שם. אחת דואגת שהארוחות תהינה טעימות, מנקה אותו, מוציאה אותו לגינה, מספרת לו סיפור, והשנייה עושה את המוטל עליה ללא מילה. יום אחד הזקן הלך לעולמו. מי מבין שתי האחיות תבכה את מותו ותצטער יותר?התשובה ברורה - הראשונה. היא העניקה לו וחשבה על טובתו ללא ציפייה לקבלת תמורה אמיתית. וזו האהבה הקושרת נפש אדם באחרת. וזו האהבה שאנו צריכים לטפח ולעורר בכל יום מחדש. התפיסה הרווחת בחברה המודרנית רואה את קיומנו בתבניות של "תן וקח", בחינת ערך האדם עפ"י ממדים חומריים - אלה יוצרים שלוש בעיות: האהבה לאחר תבוא אם האחר ייתן לי חזרה, אם הוא מהווה עבורי איזה שהוא אידיאל שהייתי רוצה לשמור קרוב אלי, אדם יעשה דבר מה רק בתמורה הולמת. - זו בעיה ראשונה. העשייה הרווחת הקשורה לאהבה חותרת אל המטרה של להיות נאהב ולא למטרה של "לאהוב" - בעיה שנייה. רוב הזוגות חשים במהלך הזמן בירידה בעוצמת האהבה במקום התחזקות האהבה - בעיה שלישית. ישנה מצווה אחת בתורה המאירה את הנאמר לעיל: [ציטוט-] "ואהבת לרעך כמוך" [-ציטוט] קודם לכל, אם אהבה נתפסת כדבר טבעי, שזורם ובא מעצמו - איך אפשר לצוות לאהוב? זו בדיוק הנקודה - אהבה היא עשייה שאנו מחויבים בה ואינה באה מאליה! האהבה לא תופיע אם אדם לא מתאמץ לאהוב ומחכה שהצד השני יביע את אהבתו. עצם הנתינה לאחר והרצון לאהוב אותו - זו חווית האהבה. שנית, אהבה היא עשייה תמידית ללא מגבלות של זמן ומקום. כל עוד אתה קיים - השאיפה העיקרית בחייך תהיה להיות בעל הכושר לאהוב. דבר שלישי, כשאנו אוהבים, אנו - אוהבים את...- ומה פירוש לאהוב ל-? כלומר שאהבה היא עשייה למען האחר - לטובתו, היכן שחסר לו. לאהוב פירושו להיטיב עם השני. ככל שניתן יותר ונדאג לאחר כך אנו נאהב אותו יותר. ההיפך מהאהבה זו התאווה - הרצון לקבל לעצמי. כאשר זוגות מתחילים למדוד מה מקבלים מהשני ולדרוש ממנו - זה קיצה של האהבה. מה ההבדל בין להתאהב לבין לאהוב? בלשון העברית שורש התפעל - הוא פועל החוזר אל עצמו (- להתלבש = להלביש עצמו, להתמסר = למסור עצמו) מכאן שלהתאהב - זה לאהוב עצמו באמצעות האחר. לכן התאהבות לא מחזיקה זמן רב בזוגיות כי אין בה נתינה. יש מי שיאמר לעצמו - אני תמיד נותן / הוא אף פעם לא מעריך / מה עם הצרכים שלי??! פה נבחן מהי הנתינה האמיתית - נתינה אמיתית היא נתינה שלא על מנת לקבל תמורה. זהו אינו ויתור או ביטוי לחולשה, אלא להיפך הענקה מתוך שפע פנימי על מנת לבנות ולחזק את האחר. כשאדם נותן מתוך הבטחון העצמי והאהבה הפנימית שבו הוא אינו זקוק לקבל תמורה מן האחר, ואינו חסר מהנתינה לו, כמו נר המדליק נר אחר - אורו אינו פוחת. איך אפשר להגיע לדרגה כזו של נתינה? פה מסייעת האמונה. כשאני מאמין שהנני יצור שנברא על ידי האלוקים והוא אשר נפח בי נשמה זכה ונתן בי חיים - הוא זה הדואג לכל מחסורי החומרי והרוחני ולא בן הזוג. הנתינה שלי לאחר היא מתוך העוצמה הרוחנית שלי כאדם המחובר למקור השפע. לכן, הנתינה לאחר אינה מחסירה ממני דבר, אדרבא, היא עוזרת לי "להתרוקן" מעט על מנת לאפשר שוב ושוב את חווית ההתמלאות מחדש. אני לא נותן כי אני חלש וותרן אלא כי יש לי המון! גבר ואישה נשואים - במשך רוב חייהם נולדו, גדלו, חונכו והתעצבו בסביבות שונות, זה סותר כל הגיון שיוכלו לדור בכפיפה אחת בשלום! ועוד לצפות שאהבה טבעית תנהל את חייהם על מי מנוחות - זה פשוט לא הגיוני ולא מציאותי! דבר זה אפשרי כששני בני הזוג אוהבים באמת זה את זה ודואגים זה לזה, חשים אחריות הדדית ומעניקים מעצמם תמיד. להיות נשואים פירושו להיות נישאים זה על ידי זה ולהיות נושאים זה את זה. גבר ואישה הם שני חצאים של נשמה אחת, איחוד הנשמה יתאפשר על ידי חשיפת שורש הנשמה כמו הסרת הקליפות החיצוניות לגילוי ולידיעה האמיתיים. לאהוב אחר פירושו להתאמץ לדעת אותו. ידיעה היא תוצאה של למידה, מהותה של הלמידה היא השאיפה לחזור לאיזון כשזה מתערער. לכן, דווקא נקודות של חיכוכים וחילוקי דעות הן הנקודות שבראיה נכונה ובונה תבאנה ללמידה של בן הזוג ולידיעה אותו - וזו אהבה.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה