close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מועדי ישראל וחשיבותם כימי סליחה ותשובה

ד"ר מרדכי גולן/ מהגולשיםי אייר, תשסו08/05/2006

נושאים חשובים אלה נכתבו לאחר שבפרשיות הקודמות ניתנו דיני הקדושה והטהרה הנוגעים לכל בני ישראל. לצערנו ולדאבוננו הרב, חלק מן המצוות איננו יכולים לקיים "הלכה למעשה" מפני שמקדשנו חרב. אולם, חלק מן המצוות הן רלוונטיות ואקטואליות גם בימינו.

פרשת "אמור" הכוללת ארבעה פרקים (כ"א – כ"ד) וקכ"ד פסוקים מכילה בתוכה ס"ג מצוות (כ"ד מצוות עשה ול"ט מצוות לא תעשה) ועוסקת במגוון נושאים, כמו למשל: דינים הנוגעים למשרתי ה' הכוהנים, פרשת המועדים (שבת, פסח, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות), קידוש ה' וכו'. נושאים חשובים אלה נכתבו לאחר שבפרשיות הקודמות ניתנו דיני הקדושה והטהרה הנוגעים לכל בני ישראל. לצערנו ולדאבוננו הרב, חלק

מן המצוות איננו יכולים לקיים "הלכה למעשה" מפני שמקדשנו חרב. אולם, חלק מן המצוות הן רלוונטיות ואקטואליות גם בימינו.
מפאת "קוצר הזמן והיריעה" לא נוכל לדון ולפרט במצווה מסויימת מן הנ"ל. אולם, מאמרנו ידון ברעיון ייחודי העולה מקריאת "פרשת המועדים" (פרק כ"ג). רעיון אשר אין לנתקו מחיוב שמירת וקיום מועדי וחגי ישראל – בכלל, ושמירת וקיום ימי ראש השנה ויום הכיפורים – בפרט, וכדלקמן –
חז"ל לימדונו במספר מקומות שמועדי וחגי ישראל, וימי ראש השנה ויוה"כ – בפרט, ניתנו לעם ישראל כדי שיעסקו בתורה, כמאמרם: "לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל, אלא – לעסוק בהן בדברי תורה" (ירושלמי, שבת ט"ו), "עשה מועדים – לתורה" (בבלי, עירובין נ"ד:), או כפי שמציע ר' יהושע (בבלי, פסחים ס"ח(: "לחלק" את היום טוב, כדלקמן: "חציו – לאכילה ושתייה וחציו – לבית המדרש".
כמו כן, נתייחדו מועדי וחגי ישראל ובמיוחד ימי ראש השנה ויום הכיפורים (ומה שביניהם) כ"ימי הזדמנות" לבקשת סליחה ומחילה, כמו גם, לחזרה בתשובה. ו"אם בכל (ימות) השנה התשובה יפה" הרי שבתקופת ה"ימים הנוראים", קרי: חודש אלול, ראש השנה ויוה"כ "תשובתו (של האדם) יפה ביותר ומתקבלת מיד" (ועיין עוד ובאריכות בהרמב"ם, היד החזקה, הלכות תשובה, פרק ב'). וזאת, מפני היותם ימים מיוחדים ומתוקנים לכך. חז"ל סמכו רעיון גדול זה לפסוק ידוע, והוא: "דרשו ה' בהימצאו, קראוהו – בהיותו קרוב" (ישעיה נ"ה, ו').
זאת ועוד. ימים אלה משולים, עפ"י תורת החסידות, לימים אשר בהם "המלך" יוצא "מארמונו" אל השדה ו"נתיניו" מנצלים את "קרבתו המיוחדת" ומבקשים על עצמם ואת צורכיהם השונים.
רעיון זה של בקשת סליחה, מחילה וחזרה בתשובה, אינו "נחלתם" הבלעדית של "הימים הנוראים" בלבד, אלא – עניין זה יכול להתקיים במחזוריות מדהימה של: פעם בשנה, פעם במספר חודשים, פעם בחודש, פעם בשבוע ופעם ביום. ובמה דברים אמורים? –
פעם בשנה – ביום הכיפורים, שנאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם...".
פעם במספר חודשים – במועדי וחגי ישראל, כפי שצויין לעיל.
פעם בחודש – בראשי החודשים, שנאמר (בתפילת המוסף): "ראשי חודשים לעמך נתת, זמן כפרה..." [אי לכך, המקובלים כינו את ערב ר"ח כ"יום כיפורים קטן" וייחסו לו סגולות של יום חשבון נפש, חזרה בתשובה ויום של מחילה וסליחה].
פעם בשבוע – ביום הקדוש ביותר בהוויה היהודית, ביום השבת. כמאמרם: "כל המשמר שבת כהלכתו...- מוחלים לו. שנאמר: "אשרי אנוש... כל שומר שבת מחללו". אל תקרי: מחללו, אלא – מחול לו". (שבת קי"ח:)
פעם ביום – פשיטא. אין נמנעת מן האדם האפשרות לחזור בתשובה בכל יום. אדרבא, אם האדם יגלה ויראה רצון, חשק ונכונות מן השמיים יסייעוהו ואף יתקבל ,בזרועות פתוחות", שהרי: "הבא ליטהר – מסייעין בידו" .

נישא תפילה לבורא עולם, שנזכה יחד עם כל בית ישראל באשר הם לחוג את כל מועדי וחגי ישראל מתוך דבקות בה' יתברך, בדיבוק חברים וכו' ומתוך בדיקה עצמית וחשבון נפש אמיתי. נבקש סליחה ומחילה ונחזור כולנו בתשובה שלמה לפניו. והוא – יאמר די לצרותנו ולמכאובנו, בבניין ירושלים ובית מקדשנו.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה