close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

שימו לב לכשרות גם בפועל!!

הרב משה כץ  טז ניסן, תשעה  4/5/2015

לא מעט בתי עסק מציגים את עצמם ככשרים לפסח. חלקם אכן כשרים לפסח אך חלקם רחוקים מכך, איך תדעו מה נכון?

תגיות:
בשנים הקודמות תמיד עסקנו בבעיתיות שבהפיכת כל המשפחה ל"קורבן פסח" במשך ההכנות לקראת החג. הפעם נעסוק בימי החירות שלנו בפסח - ימי חול המועד, כשאנו מסתובבים ומטיילים עם המשפחה ברחבי ארצנו הקדושה ומחפשים מקום לסעוד בו.

זיופי כשרות- לא מעט בתי עסק מציגים את עצמם ככשרים לפסח. חלקם אכן כשרים לפסח אך חלקם רחוקים מכך.  אלו שבאמת כשרים לפסח מציגים תעודה מיוחדת לפסח שהנפיקה הרבנות המקומית או אישור שקיבלו מגופי הכשרות הפרטיים (בד"צים) שעל פי החוק חייב להיות מלווה לתעודה מעודכנת מטעם הרבנות המקומית. מקומות שבאמת אינם כשרים לפסח, בדרך כלל מסתפקים בשלט המצהיר שהמקום "כשר לפסח" או שיש בו "תפריט כשר לפסח" או דברים הדומים לכך. צריך לשים לב היטב לדברים אלו, והעצה הטובה ביותר היא ליצור קשר עם משגיח הכשרות של המקום לפני שסועדים באותו מקום (החכם שעיניו בראשו, יבדוק זאת לפני שכל המשפחה נכנסת למקום ומתחילה לתכנן מה לאכול).

רמות כשרות- בפסח בולטת מאוד החלוקה בין רמת הכשרות הרגילה לבין רמת הכשרות המהודרת מבחינת החילוקים ההלכתיים. ההבדלים מתבטאים בעיקר בהכשרת הכלים וברמת הכשרות של חומרי הגלם. יש לשים לב, שאלו המקפידים לאכול בימי החג דווקא מצה שמורה וקמח מצה שמורה, צריכים לוודא שאכן גם דברים אלו כלולים תחת ההשגחה "המהודרת" במקום. להפתעתנו, נתקלנו בבית מלון שהיתה עליו השגחת מהדרין לפסח, אך במטבח השתמשו במצות רגילות ובקמח מצה שאינו ממצה שמורה, על אף שהמקום הוגדר כ"כשר למהדרין". כמובן, שכבכל השנה יש צורך לוודא את רמת ההידור בשימוש בירקות עלים הנקיים מחרקים ואת צורת העבודה במטבח לגבי בישול ישראל גם לספרדים (ולא רק לדעת הרמ"א).

מנהגים- פסח מאופיין במנהגים שונים בהתאם לעדות השונות, כדוגמת האשכנזים שלא אוכלים קטניות בפסח. כידוע, גם בנושא זה הפוסקים חלוקים מה נחשב קטניות - יש שלא אוכלים שום מוצר העשוי מקטניות, יש המשתמשים בשמן העשוי מקטניות, יש המכלילים בגזרה זו גם את הליפתית והקינואה, ויש הסוברים שנאסרו רק קטניות שהיו בזמן שנקבעה הגזרה לפני כ-700 שנה ואין לכלול במנהג מינים שלא היו מוכרים אז כדוגמת הבוטנים, הסויה, התירס ועוד. דבר זה נכון גם עבור אלו מבני עדות המזרח הנמנעים מאכילת מינים מסוימים מהקטניות היבשות. מי שיש לו מנהג ברור כיצד לנהוג, צריך לבדוק האם המקום שבו הוא רוצה לסעוד מתאים עבורו.

יש מהאשכנזים שלא אוכלים מצה "שרויה" או מאכלים מקמח מצה. מאחר שיש מעט מאוד בתי אוכל המקפידים על כך, מקומות אלו יבליטו את הדבר ויכתבו  "לא שרויה" באותיות קידוש לבנה...

מנהג ישראל לברך זה את זה (וכמובן גם זו את זו) בברכת "חג כשר ושמח". כשרואים עד כמה היהודים היקרים של ריבונו של עולם שואלים, בודקים ומבררים בענייני כשרות לקראת פסח ובכל השנה בכלל לדעתי, צריך לשנות את הנוסח: "חג שמח", כי כשר - הוא בטוח יהיה!

חג שמח!
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה