close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

האם אלוקים יכול לברוא טור שלא ניתן לקרוא?

יצחק נתן מלאך והלל גוריוןיג תמוז, תשעה30/06/2015

האם שאלות לא פתורות או פרדוקסים קשורים לאמונה?

תגיות:
שיחות בין אנשים מאמינים ולא-מאמינים מלוות לא אחת בפלפולים והתחכמויות, שלמעשה אינם מורידים או מעלים דבר. ואולם, בלהט השיחה הם מצטיירים כבעלי חשיבות מרובה, והיעדר היכולת להתמודד עימם מעידה לכאורה על צדקתו של הצד האחר. דוגמא בולטת לכך היא השאלה המפורסמת: האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים אותה? נכון, מדובר במשפט שאנו מכירים עוד מימי הילדות, אך משום מה הפרדוקס ממשיך ללוות אותנו לאורך השנים, ועודו מציק כאשר אדם לא-מאמין מנסה להוכיח

את נחיתותה של האמונה.

פרדוקסים ומה שביניהם
סתירות לוגיות כמו בשאלה שלעיל מלוות את האנושות עוד מימי קדם. דוגמא נאה לכך מהווים הפרדוקסים של זנון, אחד הפילוסופים היווניים המוקדמים, ונביא כדוגמא את פרדוקס הדיכוטומיה שלו: יש אדם המעוניין להגיע ממקום אחד למקום שני, המצוי במרחק מה ממנו (נניח 100 מטרים). לכאורה, כל שעליו לעשות הוא להתחיל לצעוד ועד מהרה יגיע ליעדו. ואולם, אם נבחן בעיון את מסלול התקדמותו נראה שכדי לעבור 100 מטרים עליו לעבור קודם 50, וכדי לעבור 50 עליו לעבור קודם 25, וכן הלאה – 15, 10, 5, 2 ומטר אחד. גם את המטר האחד אנו יכולים להמשיך ולחלק כראות עינינו לחצי, רבע, עשירית, מאית, אלפית, מיליוניות וכן הלאה. מכאן יוצא שהאדם צריך לבצע אינסוף צעדים כדי להגיע ליעדו, ולמעשה אינו יכול להתקדם בכלל! זוהי סתירה מהותית בין החושים שמראים התקדמות, ובין השכל שאומר כי לא ניתן לנוע. האם המשמעות היא שעולם החושים אינו אלא תעתוע העומד בניגוד להיגיון?

האמינו או לא, מדובר בפרדוקס שהעסיק את טובי המוחות לאורך אלפי שנים, כשחלקם צידדו בהיגיון ואחרים בחושים. למרבה המזל הצליחו לבסוף להגיע לפתרונו הנכון, והוא שאין כאן שאלה אמיתית. הסבר ראשון הוא שהבעיה מתבססת על הנחה שגויה, לפיה האדם נדרש לזמן אינסופי כדי לנוע אינסוף צעדים. האמת הפשוטה והגלויה היא שדווקא ניתן לבצע אינסוף צעדים (או תנועות) בזמן נתון, ומכאן שהאיש יגיע אל מחוז חפצו. למעשה, אתם עושים זאת בכל רגע ורגע, כפי שהבחין הפילוסוף היהודי-צרפתי אנרי ברגסון. גם לדידו מדובר בטעות בסיסית המתעלמת מטבעה של התנועה. הפרדוקס מסתמך על השכל שמחלק את התנועה לאינסוף חלקים קטנים ונפרדים זה מזה (מאית, אלפית, מיליונית), אך למעשה התנועה אינה מתחלקת אלא מהווה רצף אחד. אם אינכם משוכנעים פשוט נסו להניע את ידכם ותראו איך אינספור תנועות מזעריות מהוות יחידה אחת, ובוודאי אינן נדרשות לזמן אינסופי. על כל פנים, זוהי דוגמא נאה לפרדוקס שגוי שהיווה מוקד בלתי נדלה להתנצחויות ופלפולים, ותרומתו העיקרית מסתכמת בראיית השגיאה שבבסיסו ובמשכורות למרצים.

גם עולם החלקיקים התת-אטומיים מציע שלל פרדוקסים, שבחלקם הגדול נותרו עד היום ללא פתרון. הקושי המרכזי נעוץ בתוצאות ניסויים שהשכל האנושי מתקשה לעכל, כפי שאמר אחד מגדולי החוקרים בתחום, ריצרד פיינמן: "דומני שאפשר לומר בביטחון כי איש אינו מבין את מכאניקת הקוונטים. אם רק תוכלו, השתדלו שלא לשאול את עצמכם איך זה ייתכן, כי אז תיסחפו למבוי סתום שאיש עוד לא נחלץ ממנו. איש אינו יודע איך זה ייתכן". אחת הבעיות המעניינות ביותר קשורה למצבם של חלקיקים קוונטיים כאשר איש אינו מתבונן בהם, שכן קשה מאוד לומר האם הם קיימים או לא קיימים, ובאיזה מצב. יש הגורסים כי החלקיקים (והמציאות בכלל!) אינם קיימים בלא שתודעה תבונית מתבוננת בהם, כך שעץ העומד ביער כשאיש אינו מתבונן בו פשוט לא קיים. אחד הפתרונות שהוצעו לסוגיה זו היא שקיימת תודעה או תבונה אוניברסאלית, המקיימת את העולם מעצם התבוננותה בו. עמדה נוספת היא שהחלקיקים דווקא קיימים בלי קשר למתבונן באינספור מצבים פוטנציאליים, ושבאופן מפליא מצבים אלו אכן מהווים מציאויות. כלומר, היקום שלנו הוא רק אחד מתוך אינספור יקומים שמתפצלים זה מתוך זה בכל רגע ורגע, אך אנו מסוגלים להכיר רק אחד מהם. במילים אחרות, אם חשבתם שאתם תופסים רק מקום מזערי ביקום אדיר, הרי שגם היקום שלכם הוא רק נקודה קטנה בין אינסוף יקומים אחרים.

בואו נרים את האבן
מן הדוגמאות שלעיל ניתן לראות כי ישנם פרדוקסים משלל סוגים. חלקם מהווים סוגיה אמיתית הממתינה לפתרון, ואילו אחרים פשוט מבוססים על הנחות שגויות. שאלת האלוהים והאבן בוודאי משתייכת לסוג האחרון, ולטעמי היא איננה יותר ממשחק מילים פשטני. השאלה היא כזכור: האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים אותה? כאשר בוחנים את השאלה לעומקה מבינים שלא באלוהים מדובר אלא בקריאת תגר על ארכיטיפ, על האידיאה הבסיסית המגולמת במושג "כל-יכול". למרבה הצער העניין נשכח מלב או אינו ברור למתדיינים. הטוענים מניחים כי הפרדוקס מוכיח את נחיתותם של האדם המאמין ושל האמונה בכלל, ואילו האחרון נוטה להיתפס ולהסתבך בהסברים בלתי נחוצים.

על כן, ראוי להזכיר מספר טענות אמיתיות שיכול להעמיד המאמין מול בן שיחו. הראשונה והחשובה מכולן היא שעסקינן באידיאה בלבד, וגם אם ניתן להטיל בה ספק הרי שאי אפשר לגזור מכך על קיומו, יכולתו ופועלו של בורא עולם. כלומר, מדובר במשחק מילים שאולי יש לו חשיבות להבנת החשיבה האנושית, אך באדם המשחק מתחיל ובו הוא מסתיים. אין כאן כל שאלה אמיתית הנוגעת לבורא. מי שבכל זאת מעוניין להשיב יוכל לומר כי לאידיאה הנ"ל באמת יש מגבלה וסתירה פנימית, ומאחר שלפיה כל-יכול אינו מסוגל להיות לא-כל-יכול, הרי שהיא בעצמה טעונה בדיקה.

שנית, כפי שמראה לנו מכאניקת הקוונטים עוד ישנם כמה דברים ששכלנו אינו מסוגל לתפוס, אשר מצטיירים כפרדוקסים בלתי פתירים. למשל, כיצד ייתכן שחלקיק קוונטי מראה תכונות של גל וגם של חלקיק בעת ובעונה אחת? באותה הרוח נשאל, האם ייתכן שבורא עולם הוא כל-יכול וגם לא-כל-יכול בעת ובעונה אחת?  הנה תשובה אפשרית: אחת השגיאות הבסיסיות של שאלת האבן היא ההפרדה בין הבורא לעולמו, כאילו אלוהים הוא איזו ישות שדומה ליצור אנושי, היושבת במקום כלשהו וחושבת על בריאת אבנים. שגיאה זו משקפת את הנטייה להאניש, כלומר להעניק תכונות אנושיות לדברים ולהשליך עליהם את שהחיים לימדונו. לעומת זאת, מרבית המאמינים רואים את הבורא כחלק בלתי נפרד מהעולם הגשמי, כולל אבנים, צמחים ובני אדם. מכאן שאם ישנה אבן שאדם אינו יכול להרים, והאדם הוא חלק מן הבורא, הרי שאלוהים יכול גם יכול לברוא אבנים שהוא (דרך ברואיו) אינו יכול להרים. נסו פעם להרים סלע כביר, שוו לנפשכם לעצמם שאתם חלק מאלוהים, ותראו איך החידה נפתרת מעצמה. 

אגב, את שאלת האבן ניתן לשאול באינספור וריאציות, ואחת מהן היא: האם אלוהים יכול לברוא טור שהוא לא יכול לקרוא? מן השאלה משתמע כי אלוהים הוא הבורא את בעל הטור ואת ידיו שכותבות את המילים, כמו גם את קוראי הטור ואת מאור עיניהם. במידה וישנם גם אנשים עיוורים בעולם הרי שהתשובה היא חיובית – אלוהים יכול לברוא טור שהוא לא יכול לקרוא. 

שלישית, אפשר להצטרף "ולזרום" עם הנחותיו של האחר, ולהניח כי אלוהים הוא אכן ישות כלשהי בעלת תכונות הדומות לאדם. על מנת לבצע את המשימה הבלתי אפשרית יהיה על הבורא לבצע מספר שלבים:
1. לברוא אבן – לא משנה באיזה גודל או משקל.
2. להפוך את עצמו לרגע קל למוגבל מהבחינה הפיזית.
3. להצליח באי הרמת האבן.
4. להשיב לעצמו יכולת בלתי מוגבלת מבחינה פיזית אם יחפוץ בכך.

לא מאוד מסובך, נכון? 

לבסוף, אפשר גם לענות בפשטות – לא! בורא עולם אינו יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים אותה. ומה בכך? מספיק שברא ובורא באהבה יערות, אגמים, מדבריות, ערים וגם אנשים שמקשים קושיות חסרות טעם. די לנו בזה, ונזכור בצניעות כי למשפט "נפלאות דרכי השם" יש שתי משמעויות – שאת עולמנו הוא מנהל באופן נפלא, ושדרכיו וסגולותיו מצויות מעבר להבנה האנושית
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה