close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

אבחון שיתוק מוחין בתביעות רשלנות רפואית

עו"ד רונן פרידמןכג אייר, תשפ17/05/2020

שיתוק מוחין הינו הפרעה שבמקרים רבים קשה לאבחן. בית המשפט נדרש לא אחת להכריע האם הנזק שנגרם לתובע מתאים להגדרה של שיתוק מוחין ולשם כך ממונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט שנותן לשופט את הכלים להכריע

תגיות:
צילום: clipart
שיתוק מוחין או מחלה גנטית ?
לבית המשפט הוגשה תביעת רשלנות רפואית בלידה.
המחלוקת בין הצדדים היתה בשאלה האם התינוק שנולד סובל משיתוק מוחין שמקורו ברשלנות בלידה, כטענת התובעים, או מתסמונת גנטית, כטענת הנתבעים.
חשוב לציין כי תביעה זו הוגשה ביום בו מלאו לתובע 25 שנה, דהיינו עם תום תקופת ההתיישנות ולכן היה קושי ממשי לברר את הנסיבות המדוייקות של המקרה.

טענות התובעים
התובעים טענו כי טענת הרופא היתה כי הזעקת רופא כונן באמצעות

ביפר אורכת זמן, על כן החליט לסיים הלידה בעצמו, כדי למנוע נזק לאם או לעובר, המביאה למסקנה כי גם הוא סבר שהוא זקוק לעזרתו של רופא מומחה ומשמעות הדבר כי בית החולים לא יצר נוהל מהיר ויעיל למקרה של מצוקת יולדת, שבו ניתן להיעזר ברופא מיומן.
לפיכך התובעים טענו כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית בניתוח קיסרי וכי לתינוק נגרם דימום מוחי מסוג subgaleal hemorrhage שגורם לשינוי בפרופיל הדם הקרישתי של העובר וכי ללא רישום טכניקת הביצוע, המסקנה היא שהחילוץ נעשה בצורה שגויה, חפוזה וטראומטית, תוך יצירת שטף דם נרחב בגולגולת.

המומחה הרפואי מטעם התובעים
המומחה מטעם התובעים אישר כי היתה עליה בערכי הבילורובין וזאת ניתן לייחס לצהבת או בשל ספיגה של קריש דם גדול, אך בהעדר רישום על צהבת, המסקנה המתבקשת שספיגת קריש הדם והדימום המוחי שנגרם לו הם הסיבה לעליה זו.
עוד טען כי לא מדובר במצב תורשתי כיוון שאין רקע קודם במשפחה ולא נערכה בדיקה גנטית כדי לאשש מצב זה.
לטענן המומחה בשל העובדה שהדימום לא היה מסיבי ותופעות אי האכילה והרעידות לא פורשו על ידי ההורים באופן חריג, עת לא היו מודעים לתופעות אלה בהיותם, הורים צעירים ובהתקיים חסר רפואי, לא ניתן לדעת אם בוצעו כל הבדיקות לתובע או את.

מינוי מומחה מטעם בית המשפט
בית המשפט מינה מומחה רפואי שקבע כי כשמדובר בהבדל כה מהותי ומשמעותי בין תחילת דרכו של התובע לבין הגיעו לבגרות והנסיגה היא כה בולטת ומשמעותית בגפיים התחתונות, לא ניתן להגיע למסקנה, אלא שמדובר במחלה פרוגרסיבית, שמשמיטה את הקביעה שמדובר במקרה של רשלנות רפואית שיתוק מוחין, כיוון ששיתוק מוחין אינו מחלה פרוגרסיבית.
לאור העלות הגבוהה מאוד של הבירור הגנטי, לרבות הצורך להיעזר במעבדות בחו"ל ומכיוון שממילא הסיכוי לאשר האבחנה באמצעות הבדיקות הגנטיות נמוך יחסית לאחר 25 שנה וגם לאור המלצתו של המומחה שלא להמשיך בבירור הגנטי, אלא להשלים הבדיקות האחרות כדי לקבוע סיבת נכותו של התובע באופן הסתברותי-סטטיסטי, בית המשפט הורה שלא להמשיך בבדיקות הגנטיות, שכן שלא תצמח מכך כל תועלת בשלב זה, למעט הוצאות מיותרות.

בסופו של יום המומחה שמונה מטעם בית המשפט השתכנע כי מבחינה סטטיסטית יש סבירות גבוהה יותר שמדובר בשיתוק מוחין "רגיל ולא ב-HSP מורכב בהמשך חוות הדעת ציין כי מאחר ולא התבקש לקבוע מה האטיולוגיה לשיתוק מוחין של התובע, אינו מתייחס בחוו"ד לשאלה האם ארועים טרם הלידה של התובע יכולים ליתן מענה רפואי לסיבה בגינה סובל הוא משיתוק מוחין ספסטי דיפלגי.
המסקנה, איפוא, שהנזק של התובע אין מקורו ברחם היפרטונית ומתן חומרי אלחוש לאם.

הכרעת בית המשפט
בית המשפט ציין כי מסקנתו של המומחה שמדובר בשיתוק מוחין עניינה סטטיסטיקה גרידא כיוון שלאור העובדה שלא בוצע בירור גנטי – לא ניתן להכריע באופן מדעי מהימן ומדוייק אם אמנם מדובר ב-HSP מבחינה קלינית גרידא - לא ניתן להכריע באיזו צורה של שיתוק מוחין מדובר.
לאור ממצאים אלה בית המשפט הגיע למסקנה כי לא היה ארוע היפוקסי איסכמי חמור סביב הלידה, שכן התרחשות מצב כזה היה גורם לתינוק להיות במצב קליני קשה – הכרה ירודה, בדיקה נוירולוגית פתולוגית, צורך בהנשמה מלאכותית ופרכוסים.
בית המשפט ציין כי הרישומים הרפואיים אינם אידיאליים, וזאת בלשון המעטה, ובהעדר הרישומים יש כדי להעביר הנטל, אך גם בהעברת הנטל לא ניתן להגיע למסקנה שהנזק שנגרם לתובע מקורו בלידה, וזאת בהסתמך גם על עדותה של המומחית, בתחום הנוירולוגי, מטעם התובע ולא רק על עדותו של המומחה מטעם בית המשפט, שכן שניהם מציינים את אותם קריטריונים שאמורים להתקיים בתובע - לו מקור שיתוק המוחין בתשניק סב לידתי - ולא התקיימו כאן, על כן אין מנוס מהמסקנה ששיתוק המוחין, ככל שהתובע סובל ממנו, מקורו אינו בלידה או בארועים סביב הלידה.
בסופו של דבר בית המשפט קבע כי במאזן ההסתברות שבמשפט אזרחי מטה הכף למסקנה שהתובע אינו לוקה בשיתוק מוחין כתוצאה מתשניק סב לידתי ואין מנוס מדחיית התביעה.
גם בעובדה שבמהלך ילדותו, אף כי היה בטיפול ובמעקב ביחידה להתפתחות הילד בבית חולים ביקור חולים, לא אובחן כלוקה בשיתוק מוחין ואף המומחית מטעמו אינה יכולה לשלול שמדובר במחלה פרוגריסיבית ומשכך לא ניתן גם להגיע למסקנה שמדובר בשיתוק מוחין.
הוסף תגובה
צילום: clipart
הדפס את המאמר
המלץ לחבר
הגדל /הקטן טקסט
שמור קישור
שם השולח
תוכן ההודעה