close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

סיבוכים בדרך לשידוך

הרב יוני לביאיז אלול, תשעו20/09/2016

ווטס אפ עם הרב יוני לביא בנושא שידוכים. מה יכול להיות חשוב יותר?

תגיות:
שלום הרב, סליחה אם אני נשמע חצוף אבל אתה מתעסק בשידוכים? 

שלום גם לך. עם מי יש לי הכבוד?

אופס, סליחה שלא הצגתי את עצמי . אני אבנר, סטודנט בן 26, וכמו כולם בגילי מחפש את האחת והיחידה.

שיהיה בהצלחה. מה הביא אותך לפנות אלי?

נתקלתי במשהו שכתבת פעם על דייטים ותהיתי אולי יש לך מישהי מעניינת להכיר לי.


class="whatsappLeft">נראה לי שיהיה הרבה יותר אפקטיבי אם תפנה בעניין לאנשים ששידוכים זה המקצוע שלהם, אבל תרשה לי לשאול אותך קודם שאלה אחרת בכלל - למה אתה רוצה להתחתן?
וואלה, הרב, האמת היא שאף פעם לא חשבתי על זה בצורה מסודרת . למה להתחתן? אתה יודע, כי ככה זה. כולם מתחתנים יום אחד, צריך להקים משפחה וזה. חוץ מזה, אמא שלי משגעת לי ת'צורה שאביא לה כבר נכדים.

לא סתם שאלתי. הרבה צעירים מתחילים לצאת לא בגלל שזה באמת הזמן הנכון בשבילם, לא בגלל שהם עשו בירור עם עצמם מה המטרה של העניין, איזה מין אדם הם היו רוצים להכיר, והאם באמת זה בן הזוג שהם צריכים. רוב החבר'ה נשטפים עם הזרם. ברגע שיש יותר מידי דיבורים בין החברות על חוויות דייטים או שהבחור חזר מהצבא והתחיל שיעור ה' ומישהו ניגש אליו עם הצעה, הם לא מחכים שניה וקופצים למים.

אז איך יודעים באמת שהגיע הזמן?

אני חושב שלפני שאדם יוצא לדייט עם מישהי אחרת, כדאי לו לצאת למפגש אישי קודם כל... עם עצמו. לעשות בירור עמוק איפה אני נמצא, איך אני רואה את העתיד שלי, על מה עוד דחוף לי לעבוד עם עצמי לפני שאני ממהר להכניס מישהו אחר לחיים שלי, מהי זוגיות טובה בעיניי ומי האדם הנכון באמת עבורי. נישואים אינם עוד פרט בחיים אלא שינוי מהותי עם השלכות רבות. חשוב להגיע אליו בשלים, ואז גם החיפוש יהיה איכותי, יעיל וקצר יותר.

הבעיה שלי, הרב, בשנה האחרונה היא שגם כשאני רוצה לצאת, אין לי כל כך עם מי. כמות האופציות שלי נמוכה יותר ממפלס הכינרת, ואת רוב הערבים אני מבלה בדייטים עם עצמי...

איפה אתה מחפש? איך מגיעות אליך הצעות?

מפה ושם, מחברים. פעם אפילו מישהי שיצאתי איתה התקשרה להציע לי את הבת-דודה שלה. מה אני אגיד לך, התפוח לא נפל רחוק מהתפוח השני, ואני נפלתי עם שתיהן יחד. חחחחחחחח. בקיצור, זה לא היה זה...

תגיד, דרך האינטרנט אתה מחפש?

השתגעתי?! זה לא בשבילי. אתה יודע כמה יצורים מוזרים מסתובבים באתרי היכרויות?      רק זה חסר לי. חוץ מזה שמלא שם משקרים. על הגיל שלהם, הרמה הדתית, אל תשאל. אפילו התמונה אתה כבר לא יודע אם זאת באמת היא או שהכול פוטושופ.

תראה, אני מסכים שצריך זהירות כשמשתמשים בערוץ האינטרנטי למטרת היכרות בן/ת זוג. צריך לבדוק היטב במי מדובר, ואם אפשר כדאי לברר גם בדרכים אחרות, דרך צד שלישי, על האדם בטרם נפגשים. אבל במקומך לא הייתי פוסל אופציה כזו על הסף, בפרט שהיא כל-כך מצליחה. אחוז משמעותי מהזוגות שמתחתנים היום הכירו דרך האינטרנט. יצא לי לא מעט פעמים לערוך חופה של בחור מקרית-שמונה ובחורה מאילת, והסבירות שהיו נפגשים איפשהו שלא דרך האינטרנט היא מאוד נמוכה. עכשיו הם נשואים באושר זה לזו. ישנם גם אתרי היכרויות מיוחדים לדתיים, וב"ה שהדור שלנו זכה לעוד דרכים לבנות בית בישראל וחבל שלא ננצל אותן.

אוקיי, אני מוכן לשקול מחדש את העניין, אבל חוץ מזה מה? יש לך עוד הצעות איך אפשר להתגבר על 'תקופת היובש'?

אני חושב שלא צריך להתבייש להזכיר לאנשים שמכירים אותך ויש להם גישה לבנות מהסוג שאתה מחפש, שאתה פתוח להצעות.

זה נראה לי מאוד מוזר, הרב, וגם מיותר. הם הרי יודעים שאני רווק. כל עוד לא קיבלו הזמנה לחתונה שלי, כנראה אני עדיין מחפש...

ובכל זאת, אנשים עסוקים. לכל אחד יש את העבודה שלו, המחויבויות שלו, הדברים שהוא צריך להתמודד איתם. לפעמים קורה שעלה איזה רעיון אבל הוא נשאר באוויר כי לא עשו את הצעד הנוסף של להרים טלפון או שניים ולהציע. היה לי חבר רווק שפעם בחודש היה שולח לי בקביעות סמס: 'מה הענינים, יוני? מה קורה? אם יש לך מישהי מעניינת להכיר לי, אני עדיין פתוח להצעות'. מאוד הערכתי אותו על זה, ובכל פעם הייתי יושב עם אשתי ומקדיש שלוש דקות למחשבה אם יש לנו רעיון שיכול להתאים עבורו. דרך אגב, עכשיו הוא כבר נשוי עם ילדים, והספיק לעשות מאז כמה שידוכים לטובת אחרים...

נראה לי קצת מפדח לעשות דבר כזה, אבל אולי באמת בסמס זה יותר קל...

בתחום הזה צריך לגלות יוזמה. איך אומר הפתגם? "מי שמתבייש – מתייבש". לברר, להתעניין, לדחוף קדימה. אנחנו עוסקים הרי במצווה גדולה שאין למעלה ממנה, וכל השתדלות היא מבורכת מאוד. מעבר לזה כדאי לעשות לפעמים 'חשיבה מחדש'. לנסות להיזכר בכל מיני קשרים מן העבר, ולשקול שוב אולי יש מקום לנסות עוד פעם.

אני לא מבין. אם זה לא הלך בפעם הקודמת, למה שזה יעבוד בפעם הזו?

כי אנשים משתנים. מתבגרים, רואים דברים אחרת, מגדירים מחדש את סדר העדיפויות שלהם. אין לך מושג כמה בחורים אני מכיר שנפרדו בחורה אחרי דייט ראשון בהחלטה שזה לא שייך, ואחרי שלוש שנים חידשו את הקשר והתחתנו באהבה גדולה. איך אמר פעם משה דיין? רק חמור לא משנה את דעתו. צריך לתת הזדמנות ולהיות פתוחים ולא פעם יוצא מזה דברים טובים מאוד.

אחלה. אני מוכן לעשות חשיבה מחדש. לא שיש לי כזה קילומטראז' בתחום הדייטים, אבל בוא נגיד שמבין העשרים וחמש שהיו לי, מסתבר שיש אחת או שתיים, שאולי הייתי נותן להן צ'אנס מחדש .

אם נפגשת כבר עם כמות כזו של בנות זה בוודאי מאפשר לך לעשות עוד דבר גדול. 'להעביר את זה הלאה'. בכל פעם שנפגשת עם בחורה והתברר שאתם לא מתאימים - המחשבה הראשונה שצריכה לקפוץ לראש היא: "למי כן?". למי מבין החברים שלך היא יכולה להתאים. ואם יש מצב - אל תבזבז זמן. תתקשר על המקום ותציע. המון זוגות מאושרים יצאו בדרך הזו. אין לי גם ספק שהקב"ה יראה מלמעלה את ההשתדלות שלך למען אחרים, וכמו שאמרו חז"ל "כל המתפלל על חברו - הוא נענה תחילה".

באמת תודה על כל הרעיונות, הרב, ובכל זאת אם אפשר שאלה אחרונה – עדיין, אף אחד לא יכול להבטיח לי מתי זה יקרה. אולי עוד חודשיים, אולי עוד שנתיים אולי... לא רוצה לחשוב על זה. ומה עד אז? לפעמים יש לי הרגשה שהחיים שלי תקועים ב-Pause  כזה עד שאמצא כבר את האחת שלי .

לא כדאי ולא נכון להסתכל ככה על החיים ועל עצמנו. בחור בן 26, עוד לפני שהוא רווק, הוא קודם כל בן אדם. הוא חברותי, משפחתי, לומד ועובד, מתקדם ומתפתח, בונה את אישיותו ומעשיר את ידיעותיו, עובד את ה' ותורם לחברה. נכון, חוץ מזה הוא גם מחפש למצוא בת זוג מתאימה ולהקים בית בישראל. אבל הזמן שעובר בינתיים הוא לא בזבוז זמן אלא ההזדמנות שלי להיות אדם טוב וגדול יותר, כך שמי שתזכה בי בבוא היום רק תקבל מתנה הרבה יותר גדולה, והבית שתקימו יחד יהיה מלא ביותר עוצמות ותוכן.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה