close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

תגידי, גם את מאבדת את העשתונות?

שמעון וגילה הלאגו אלול, תשעג12/08/2013

הרהורים מסקנות בריאות בענייני תזונה בריאה + אמא + חופש גדול

תגיות:

"תגידי, גם את כמוני, מאבדת את האכילה הבריאה ושוקעת באכילה ממש לא בריאה בחופשת הקיץ של הילדים?", היום, בטון מיואש, שאלה אותי חברה את השאלה הזו. את התשובה שנתתי לה אני מעדיפה לחלוק גם איתכם.

אין ספק שאני הולכת מעט לאיבוד, כמו גם כל החלומות שלי על קיץ שיהיה רק בריא ובריאותי.

ברצונות, שאיפות וחלומות של קיץ (ובהקיץ...) אני האמא הבריאה האידיאלית. זו שכל בוקר, עם חיוך זוהר, מגישה לצאצאים מיצים ירוקים שסחטתי עכשיו במיוחד בעבורם. והם, גם בחיוך של הכרת תודה, מודים ושותים בהנאה ועוד מוסיפים ואומרים "היה כל כך טעים אמא"; ארוחת צהריים של


קציצות כוסמת מלוות באורז מלא והררי ירקות מאודים או כסלט טרי מלווים את סדר היום, ובנוסף, כולנו, כל יום, צועדים ביחד אל עבר השקיעה - בהליכה מהירה, לפחות 40 דקות.

כבר הבנתם לאן נושבת הרוח ולאן נעלמו חלומותיי?...

המקסימום של ההשתדלות במיץ הירוק זה לראות אותי שותה ולא לפספס את המשפט המלווה של "איך את שותה את זה?" יחד עם מבט מזועזע כשלאחריו הם פונים לכוס הקורנפלקס (הפשוט ביותר, ללא תוספת נוספת של סוכר) עם חלב (כל–כך לא בריא!).

אבל הם כבר בגיל שאני לא רוצה אותם אנטי-בריאות, ונאומי בריאות וחופשת קיץ זה ממש לא שילוב מוצלח מבחינתם.

בארוחות הצהריים, אני לרוב לא מוותרת על האורז המלא שרק אני אוכלת אלא אם הסוותי אותו היטב, אבל גם לא מוותרת להם לגמרי ויש סלט, ואין צ'יפס אלא תפוחי אדמה בתנור; ואין חטיפים בצורה חופשית; והחטיפים מהזן הגרוע ביותר, לא נכנסים לפה. אבל יש פירות ולפעמים גם בייגלה ופופקורן ושניצלים.

הליכה בשקיעה? טוב שאימצנו כלבה שמוכנה להצטרף אלי בלי איומים או הבטחות לגלידה בסוף מסלול...

אז לא איבדתי לגמרי את האכילה הבריאה שלי. כן, אני אוכלת יותר דברים שהם פחות בריאים ולו בשל הסחרחרה של יום-רודף-יום.

אני כן מקפידה לשאול את עצמי בכל יום – איזה טוב עשיתי לעצמי היום? לגוף ולנשמה? הרצון שלי לתת תשובה של טוב היא זו שמחזקת אותי; לא לוותר, להתחיל בכל יום את היום עם שתיית מים עם הרבה לימון ואחר כך לשתות מיץ ירוק נפלא וטעים כמעט בכל בוקר וגם אצת כלורלה לניקוי רעלים; להשתדל עם האורז והירקות, לצעוד אם אפשר - גם אם זה רק 10 דקות וגם אם אני בקושי זזה.

העיקר בעבורי הוא להיות סלחנית כלפי עצמי במקומות שבהם אני בוחרת אחרת.

באופן אישי גיליתי שזה הסוד בעצם לאיך לא לשקוע ולצלול לתהומות האכילה תחת משפטי "כאשר אבדתי אבדתי".

קוראים לזה חשיבה חיובית, לא כך?...

לסיכום ההגיגים - ממליצה שתעשו כל יום לפחות קצת בעבור עצמכם, ולא רק מבחינה תזונתית. זה ייתן לכם כוח לתת גם לאחרים (במיוחד אם האחרים הם כמה מתבגרים תחת קורת גג אחת).

כמה עוד נשאר לסיומה של החופשה הגדולה!?...

גילה הלאג – שמן טוב רפואה טבעית
יועצת מוסמכת לבריאות, תזונה והרזייה
מטפלת מוסמכת באכילה רגשית
מטפלת בשיטת E.F.T
אמא במשרה מלאה

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה