close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

טבלת המועדים ל-14 סימני השנה

הוצאת לוחכ סיוון, תשעג29/05/2013
פרק ד מתוך הספר יסודות הלוח העברי
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

בטור, בשו"ע (סי' תכח), באבודרהם ועוד, מופיעה טבלת החגים, המועדים וראשי החודשים, ל-14 סימני השנה. טבלה זו, בכמה תוספות, מופיעה לפנינו. ההסברים לשימוש בטבלה - במאמר המלא.

תגיות:

 בטבלה 15 עמודות: בשבע העמודות הימניות - שבעת סימני השנים הפשוטות, בשבע העמודות השמאליות - שבעת סימני השנים המעוברות. במרכז - עמודה אחת - החגים, המועדים וראשי החודשים. המְעיין בוחר את המועד הרצוי לו, ופונה לסימן השנה המתאים. במשבצת המתאימה רשום היום בשבוע בו חל המועד.

הערה: הטבלה מתייחסת לבני ארץ ישראל בלבד, ואין בה התייחסות למנהגי חו"ל (ביו"ט שני ובחיבור הפרשיות).

 

שער השנים הפשוטות

 

שער השנים המעוברות

בחג

בשה

גכה

הכז

השא

זחא

זשג

 

בחה

בשז

גכז

החא

השג

זחג

זשה

ב

ב

ג

ה

ה

ז

ז

ראש השנה

ב

ב

ג

ה

ה

ז

ז

ד

ד

ה

ז

ז

ב

ב

יום הכיפורים

ד

ד

ה

ז

ז

ב

ב

ב

ב

ג

ה

ה

ז

ז

א' דסוכות

ב

ב

ג

ה

ה

ז

ז

א

א

ב

ד

ד

ו

ו

הושענא רבה

א

א

ב

ד

ד

ו

ו

גד

גד

דה

וז

וז

אב

אב

ר"ח מרחשון

גד

גד

דה

וז

וז

אב

אב

ה

הו

ו

א

אב

ג

גד

כסלו

ה

הו

ו

א

אב

ג

גד

א

ב

ב

ד

ה

ו

ז

חנוכה

א

ב

ב

ד

ה

ו

ז

ו

זא

זא

בג

גד

ד

הו

טבת כ"ט יום

ו

זא

זא

ב

גד

ד

הו

א

ג

ג

ה

ו

ו

א

עשרה בטבת

א

ג

ג

ד

ו

ו

א

ז

ב

ב

ד

ה

ה

ז

שבט ל' יום

ז

ב

ב

ג

ה

ה

ז

-

-

-

-

-

-

-

אדר א' ל' יום

אב

גד

גד

דה

וז

וז

אב

כ"ט שבט

כ"ז שבט

כ"ז שבט

כ"ה שבט

א' אדר

א' אדר

כ"ט שבט

שבת שקלים

כ"ז אד"א

כ"ה אד"א

כ"ה אד"א

א' אד"ב

כ"ט אד"א

כ"ט אד"א

כ"ז אד"א

ב"ו

ד"ד

ד"ד

ובי"ו

זט"ו

זט"ו

ב"ו

סימן ההפסקות

ד"ד

ובי"ו

ובי"ו

זט"ו

ב"ו

ב"ו

ד"ד

אב

גד

גד

הו

וז

וז

אב

אדר [ב'] כ"ט יום

גד

הו

הו

וז

אב

אב

גד

י"ג אדר

י"א

י"א

ט'

ח'

ח'

י"ג

שבת זכור

י"א

ט'

ט'

ח'

י"ג

י"ג

י"א

ה מוקדם

ב

ב

ד

ה

ה

ה מוקדם

תענית אסתר

ב

ד

ד

ה

ה מוקדם

ה מוקדם

ב

אב

גד

גד

הו

וז

וז

אב

פורים

גד

הו

הו

וז

אב

אב

גד

כ"ז אדר

כ"ה אדר

כ"ה אדר

א' ניסן

כ"ט אדר

כ"ט אדר

כ"ז אדר

שבת החודש

כ"ה אד"ב

א' ניסן

א' ניסן

כ"ט אד"ב

כ"ז אד"ב

כ"ז אד"ב

כ"ה אד"ב

ג

ה

ה

ז

א

א

ג

ניסן ל' יום ופסח

ה

ז

ז

א

ג

ג

ה

דה

וז

וז

אב

בג

בג

דה

אייר כ"ט יום

וז

אב

אב

בג

דה

דה

וז

ב

ד

ד

ו

ז

ז

ב

יום העצמאות

ד

ו

ו

ז

ב

ב

ד

ו

א

א

ג

ד

ד

ו

סיון ל' יום

א

ג

ג

ד

ו

ו

א

ד

ו

ו

א

ב

ב

ד

שבועות

ו

א

א

ב

ד

ד

ו

זא

בג

בג

דה

הו

הו

זא

תמוז כ"ט יום

בג

דה

דה

הו

זא

זא

בג

ב

ד

ד

ו

ז

ז

ב

מנחם אב ל' יום

ד

ו

ו

ז

ב

ב

ד

ג

ה

ה

ז

א

א

ג

תשעה באב

ה

ז

ז

א

ג

ג

ה

גד

הו

הו

זא

אב

אב

גד

אלול כ"ט יום

הו

זא

זא

אב

גד

גד

הו

 

ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי וקדושים, בהר ובחוקותי, מטות ומסעי, נצבים ווילך

 

 

 

בהר ובחקתי

 

נצבים ווילך

ויקהל ופקודי

 

נצבים ווילך

נצבים ווילך

 

מחוברות, מלבד אלה הפרשיות

<===

 

נפרדות, מלבד אלה הפרשיות

===>

 

מטות ומסעי

 

נצבים ווילך

 

 

 

נצבים ווילך

מטות ומסעי

 

נצבים ווילך

מטות ומסעי

 

נצבים ווילך

                               

 

הסברים לטבלה

ראשי החודשים - ראש חודש הוא יום ל' בחודש (אם החודש מלא), ויום א' בחודש הבא. במקרה כזה, שיש שני ימי ראש חודש, רשומים שני הימים בשבוע באותה משבצת. לדוגמא - זח"א פשוטה, ראש חודש אדר - שני ימים (חודש שבט מלא). בטבלה, במשבצת, כתובות האותיות: וז. דהיינו: ראש חודש אדר בשנה פשוטה שסימנה זח"א חל ביום שישי וביום שבת.

ארבע הפרשיות: שקלים, זכור, פרה, החודש. מלבד שבת פרה, כולן מצויינות בטבלה. שבת שקלים היא השבת שלפני ר"ח אדר, או שבת ר"ח. בטבלה מצויין התאריך בו היא חלה בכל סימן-שנה. שבת זכור היא השבת שלפני פורים. שבת פרה היא השבת שלפני שבת החודש. שבת החודש היא השבת שלפני ר"ח אדר, או שבת ר"ח.

הסימן להפסקת ארבע פרשיות מופיע גם הוא בטבלה. הסימן כולל 2, 3 או 4 אותיות, כאשר האות הראשונה היא היום בשבוע בו חל א' באדר [במעוברת - אדר ב'], ושאר האותיות הן התאריך (או התאריכים) של שבת(ות) ההפסקה. ארבעת הסימנים הם: ב"ו, ד"ד, ובי"ו, זט"ו.

לדוגמא, בשנה שסימנה הכ"ז פשוטה: שבת שקלים חלה בתאריך כ"ה שבט. הסימן להפסקת ארבע פרשיות הוא ובי"ו. שתי שבתות הפסקה: ב' בחודש, ו-י"ו (=ט"ז) בו. שבת זכור - ט' באדר. פורים חל ביום ה' (פורים דפרזין) וביום ו' (בירושלים). שבת החודש חלה בא' בניסן, ראש החודש.

חיבור הפרשיות וחילוקן - בתחתית הטבלה מתפצלת העמודה המרכזית לשתי עמודות: אחת שייכת לשנים הפשוטות ואחת למעוברות. העמודה של סימני הפשוטות מציינת שבאותו הסימן הפרשיות העשויות להתחבר מחוברות, מלבד הפרשיות הכתובות במשבצת של סימן השנה. (הפרשיות העשויות להתחבר הן הזוגות: ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי וקדושים, בהר ובחוקותי, מטות ומסעי, נצבים ווילך.) העמודה של סימני המעוברות מציינת שבאותו הסימן הפרשיות העשויות להתחבר נפרדות, מלבד הפרשיות הכתובות במשבצת של סימן השנה.  ושוב, לדוגמא של סימן הכ"ז פשוטה. מחוברות - ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי וקדושים, מטות ומסעי. נפרדות - בהר ובחוקותי, נצבים ווילך.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה