איך לזהות דג טרי בשוק ובחנות

דג טרי הוא ההבדל בין ארוחה מצוינת לארוחה שמעדיפים לשכוח. הבעיה היא שלא תמיד קל להבחין בין דג שנתפס אתמול לדג שחיכה כמה ימים על הקרח. בעזרת כמה סימנים פשוטים אפשר לבדוק בעצמכם, בלי להיות מומחים.

מתחילים מהעיניים

בדג טרי העיניים בולטות, צלולות ומבריקות, ואישון שחור וברור. עיניים שוקעות, עכורות או אפורות מעידות על דג ישן. זה אחד הסימנים המהירים והמהימנים ביותר, והוא עובד עבור רוב סוגי הדגים השלמים.

מסלקים את הזימים

הזימים של דג טרי אדומים עד ורודים בהירים, לחים ונקיים. כשהדג מזדקן הם הופכים חומים או אפורים ומתכסים

בריר. אם המוכר מרשה, הרימו קצת את הכיסוי והציצו. מוכר שיודע שהדג טרי לא יתנגד.

הריח הוא הקובע

דג טרי מריח כמו הים: ריח עדין, מלוח ונקי. ריח חריף, חמוץ או דמוי אמוניה הוא סימן ברור לדג שלא כדאי לקנות. אל תתביישו להריח, גם אם זה נראה מוזר בשוק צפוף.

מגע ומרקם

לחצו בעדינות עם האצבע על גוף הדג. בשר טרי קשיח וחוזר למקומו מיד. אם נשארת גומה, הדג כבר לא בשיא הטריות. גם הקשקשים צריכים להיות צמודים לגוף ומבריקים, ולא נושרים ויבשים.

פילה וסטייקים

בפילה אי אפשר לבדוק עיניים וזימים, ולכן מסתכלים על הצבע והמרקם. הבשר צריך להיות אחיד, לח ובעל ברק עדין, בלי כתמים כהים, בלי שוליים יבשים ובלי נוזל מעוכר סביבו. פילה שמתפרק בקלות או נראה "מרוח" הוא לא הבחירה הנכונה.

איפה קונים

הכי חשוב הוא מקום עם תחלופה גבוהה, שבו דגים מגיעים כל יום ולא מחכים שבוע. שוק דגים ותיק עם ניסיון, כמו אודי דגים בכור ביפו, מאפשר לראות את הסחורה מקרוב ולשאול את המוכר מתי הדג הגיע ומאיפה. חנות שמוכנה לענות על שאלות כאלה היא בדרך כלל חנות שאפשר לסמוך עליה.

אחרי הקנייה

גם דג טרי מתקלקל מהר אם לא שומרים עליו נכון. מחזירים אותו לקירור מיד, עדיף בתיק צונן, ומבשלים תוך יום או יומיים. אם לא מתכוונים להכין אותו בקרוב, אפשר להקפיא אותו עטוף היטב. לפני הכנה שוטפים ומייבשים בנייר מטבח.

לסיכום

עיניים צלולות, זימים אדומים, ריח של ים ובשר קשיח הם ארבעת הסימנים הבסיסיים של דג טרי. בשילוב עם מוכר מנוסה ושאלות פשוטות, קל לחזור הביתה עם דג שבאמת שווה את המחיר.