close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

הפרעות תקשורת: מהן וכיצד ניתן לטפל בהן?

מערכת שורשד ניסן, תשפא17/03/2021

על אף שלא קיים טיפול לריפוי הפרעות תקשורת המאובחנות בילדים, חשוב לאמץ גישות טיפול מותאמות לכל ילד על פי צרכיו האישיים

תגיות:
המונח הפרעות תקשורת מתייחס אל מכלול של הפרעות התפתחותיות הפוגעות ביכולת התקשורת של האדם עם סביבתו, כמו קושי ביצירת שיח שוטף, חוסר עניין באינטראקציה חברתית, אי יצירת קשר עין עם אדם אחר ועוד דרכי התנהגות נוספות השונות מתהליכי יצירת תקשורת רגילים. ההשלכות של הפרעות תקשורת פוגעות ביצירת קשרים חברתיים עם הסביבה, חוסר יכולת בהבנת מצבים חברתיים והכלתם וגם חוסר רצון ביצירת קשרים חברתיים עם הסביבה הקרובה.

סוגים של הפרעות תקשורת
הפרעות התקשורת מאובחנות על פי ספר אבחון מקצועי מתחום הפסיכיאטריה, ובו נכללים חמש הפרעות

תקשורת
מרכזיות הפוגעות ביכולת ליצור תקשורת בינאישית:
• אוטיזם – זוהי מחלה התפתחותית נפוצה שהסובלים ממנה חווים קשיים ביצירת אינטראקציה עם הסובבים אותם, ולכן הם מפתחים דפוסי התנהגות שונים כמו חוסר יכולת ביצירת קשר עין, חוסר הבנה של הבעות פנים, קושי בפיתוח הדיבור, אימוץ דפוס התנהגות קבוע ושגרתי ועוד התנהגויות נוספות.
• תסמונת אספרגר – הסובלים מהפרעת תקשורת זו חווים קשיים ביצירת קשרים חברתיים, אך אינם חווים קשיים התפתחותיים בשפה או בחשיבה קוגניטיבית כמו אלו הסובלים מאוטיזם, ולכן לעיתים יוכלו להשתלב במסגרות רגילות.
• תסמונת רט – בשונה מהפרעות התקשורת שצוינו לעיל, תסמונת זו נגרמת כתוצאה מרכיב גנטי. הסובלים מהפרעה זו יחוו ירידה משמעותית בתהליכי ההתפתחות כבר במהלך השנתיים הראשונות לחייהם, כאשר הקושי המרכזי נמצא ביצירת קשרים חברתיים עם הסביבה.
• הפרעה התפתחותית נרחבת – במידה ומאובחנת הפרעת תקשורת מהותית שאיננה נכללת במאפיניים של הפרעות התקשורת לעיל, היא תיחשב כהפרעה התפתחותית נרחבת הפוגעת ביצירת אינטראקציה חברתית.

דרכי אבחון של הפרעות תקשורת
תהליך האבחון של הפרעות תקשורת נעשה לרוב כבר בגילאים צעירים, לאחר תחושת ההורים כי ילדם חווה קושי משמעותי ביצירת תקשורת חברתית עם ילדים ואנשים הסובבים אותו, או במידה והילד חווה עיכוב משמעותי בדיבור. איש המקצוע המאבחן האם קיימת הפרעת תקשורת הוא רופא התפתחות מנוסה, הנפגש עם הילד ובמצע בדיקות מקיפות שונות בכדי להעריך האם הילד סובל מהפרעת תקשורת כזו או אחרת.

על אף החשש הגדול שקיים אצל כל הורה, חשוב לעשות הבחנה בין ילד ביישן שנמנע מיצירת תקשורת עם אנשים שאינו מכיר לבין ילד שאינו מעוניין ליצור קשר חברתי (או קשר עין) עם בני משפחה, ילדים בני גילו, חברים מגן הילדים או אנשים אחרים שהוא מכיר. כדי לעודד את הילד ליצירת קשר חברתי תקין ונכון, חשוב לחשוף אותו אל ילדים בני גילו, להקיף אותו במשחקים לגילו וגירויים נוספים ולעבוד איתו על כישורים מוטוריים וקוגניטיביים שיסייעו להתפתחותו.

גישות לטיפול בהפרעות תקשורת
על אף שלא קיים טיפול לריפוי הפרעות תקשורת המאובחנות בילדים, חשוב לאמץ גישות טיפול מותאמות לכל ילד על פי צרכיו האישיים. שילוב של הילד במסגרת חינוכית ייעודית לסובלי מהפרעות תקשורת היא הדרך הנכונה לתהליך הטיפול, כיוון שכך הילד ירגיש בטוח להיפתח ולרכוש כלים התפתחותיים המותאמים לו. מסגרת כזו תכלול אנשי מקצוע וחינוך מנוסים בתחום הפרעות תקשורת, וכך יהיו להם את כל הידע והכלים ללימוד וטיפול מיטבי בילדים החווים קשיים חברתיים עם הסביבה.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה