close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

רק רציתי לבקש... סליחה

הרב יוני לביאד תשרי, תשעח24/09/2017

לפני יום כיפור- לבקש סליחה על כל אותם דברים קטנים, לא הרואיים... שאולי שוכחים בצל הדברים הגדולים

תגיות:
סליחה
רק רציתי לבקש...
סליחה מאשתי על ששוב לא הבאתי לך פרחים לְשָבָּת. על שֶבִּמְקוֹם להקשיב לך, להזדהות ולהשתתף ברגשותייך, אני עסוק בלתת עצות, לשפוט ולבקר. סליחה על ששכחתי את יום ההולדת שלך, שלא זכרתי את יום הנישואין שלנו, ושלא שמתי לב לשמלה החדשה שקנית. סליחה שלא פירגנתי לך מספיק על הכלים השטופים, הבית המסודר והילדים הרחוצים והמחייכים, ורק שאלתי 'ארוחת הערב כבר מוכנה?'. סליחה שכבר המון זמן לא אמרתי לך כמה אני אוהב אותך וזקוק לך, וְשֶבְּחַיי שאין לי מושג מה עשיתי שאלוקים נתן לי את המתנה הכי טובה שיכולתי לדמיין לעצמי. אותך.

סליחה מהבן שלי, שאני כל-כך ממהר ולחוץ בבוקר, ולפעמים כל הדרך לגן רק עסוק בלבדוק מיילים בסלולארי ולעבור על יומן הפגישות. אני גורר אותך אחריי בצעדים גדולים, מקשיב ברבע אוזן לסיפורים שלך, ורק ברכב, ברמזור, נזכר שלא נפרדתי ממך כמו שצריך, בחיבוק ונשיקה של אבא. סליחה, ילדים שלי, שאני מקשיב לכם לפעמים תוך כדי קריאת עיתון, צפיה בטלוויזיה או סימוס, ושאני מאפשר לצלצול טלפון לקטוע את הרגעים הקסומים של הסיפור לפני השינה.

סליחה מההורים שלי, שרק עכשיו, כשגם אני אבא, אני מתחיל לקלוט מה עשיתם למעני כל השנים. סליחה שהייתי כזה מעצבן בגיל ההתבגרות, וגם קצת לפניו ואחריו. שידעתי בעיקר לדרוש את מה ש'מגיע' לי, מבלי לתת תמורה או לפחות להעריך, אפילו אלפית מהטוב שהשפעתם עלי.

סליחה מהקופאית, ממנקה הרחובות, מהמאבטח בקניון ושאר האנשים ה'שקופים', שהשתמשתי בכם או סתם חלפתי על פניכם, ולא זכרתי שעומדים כאן בני-אדם. עם משפחה וילדים, עם רגשות וצרכים, עם כאבים ותקוות. סליחה שלא התייחסתי לכך שמאחורי המדים הייצוגיים והאחידים פועם לב אנושי.

סליחה מהחברים הרווקים שלי, שלא מספיק חשבתי עליכם והצעתי הצעות. יש לי אלף תירוצים והצדקות, אבל משום מה זה לא מספק אפילו אותי. מאז שהתחתנתי הקשר שלנו הלך ודעך, למרות שנשבעתי לעצמי בתור רווק, שלי זה לא יקרה.

סליחה מהשכנים בבניין על הרעש שהילדים שלי עושים בין שתיים לארבע. וגם לפני כן ואחרי כן. סליחה מהשכן מִמוּל על כל הפעמים שתפסתי לו את החניה 'רק לכמה דקות' שהפכו לשעות, על שאני תמיד מאחר לשלם לועד בית, וסליחה על הפעם ההיא שכשהגעתי לפח גיליתי את החור הקטן בשקית ואת השובל הנוטף שהשאיר אחריו. באמת שהתכוונתי לנקות, אבל הייתי עם בגדים יפים ונורא מיהרתי לחתונה, וכשחזרתי מאוחר בלילה, גיליתי שגב' לוין הקשישה, כבר שטפה בעצמה את הכול. סליחה שחוץ מ'בוקר טוב', 'שבת שלום' ולשלם ארנונה לאותה עירייה, אין שום יחסים בינינו, השכנים. חבל.

סליחה מכל מי שספג השנה את נחת זרועה של הלשון שלי. סליחה מהר"מ המסוּר של הבן שלי שחטף ממני על הראש, מהעובד החדש במשרד שהוצאתי עליו את התסכול על ביטול העיסקה הגדולה, וסתם כך, מכל העדות שנהניתי לספר עליהם בדיחות והאשמתי אותם בקמצנות, עצבנות וטמטום בלי לעשות חשבון לאף אחד .

סליחה מתפילת שחרית שתופסת אותי עם קורי שנה בעיניים כשהמוח עוד לא מתפקד, ממנחה שנוחתת בדיוק באמצע היום כשאני רץ מפגישה לישיבה וטרוד באלף דברים, ומערבית שמגיעה בעשר בלילה כשאני כבר הרוג ורק חושב על המפגש עם המיטה.

סליחה מתפילת שבת, אבל הפעם באמת שאי אפשר להאשים אותי. לא ראיתי את שמוליק כבר שבועים, חזי בדיוק חזר מאיטליה והשו"ת סמס הפעם באמת היה חבל על הזמן. סליחה משמוליק הגבאי שאני תמיד מייבש אותו ולא מוכן להיות חזן, ובתור צ'ופר משאיר לו מזכרת סידור רינת ישראל וחומש קורן שהוא צריך לאסוף ולסדר חזרה בארון.



סליחה מהדף היומי. אשתי לחצה ואני דווקא ניסיתי, אבל כששפיצר שאל אותי אם אני יכול לנחור קצת יותר בשקט וְשֶאוּלַי הכרית תהיה יותר נוחה מאשר מסכת יבמות, החלטתי לוותר.

סליחה מאלוקים, אבל לא ככה דימיינתי את מערכת היחסים שלנו. מין 'שלום-שלום' חטוף כזה. מפגש טכני, קר, משעמם. היו לי חלומות על משהו אחר לגמרי. חם, מרגש, מעצים. לאן כל זה הלך לאיבוד?!

סליחה מעצמי על ששוב חלפה לה עוד שנה, ואני מסתכל במראה ובלב מנקרת השאלה: 'האם זה באמת האדם שאני רוצה לראות עומד מולי?!'. סליחה מכל מי מכל מי שביקשתי ממנו סליחה גם בשנה שעברה. ולפני שנתיים. וחמש. אלוקים, כמה הייתי רוצה שבשנה הבאה לא אצטרך שוב לבקש סליחה על אותם הדברים. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. אמן.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה