close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

הכל מגיע לי!!

הרב יניב חניא  י אב, תשעה  7/26/2015

"אתם אשמים" שילדתם אותי ושאני כאן... אני מכבד את החלטתכם ללדת אותי, אבל- בשל מעשיכם מגיעות לי זכויות

תגיות:
בכמה וכמה דיונים ציבוריים לאחרונה, כמו לדוגמא שאלת ה"זכות ללדת" גם שלא במסגרת משפחה רגילה, פונדקאות וכדומה, הדיון הציבורי כולו נסב סביב ה"זכות" שלנו. הזכות ללדת, הזכות להתחתן עם מי שנרצה, הזכות להצטרף לעם ישראל ועוד ועוד... שאלת הזכות היא כמעט תמיד השאלה הבוערת. מכיוון שמגיע לי, הרי שאני דורש את זכויותי. כך במישור הכללי וכך גם במישור הפרטי. החל מגיל קטן השיח שאנחנו מנהלים עם הורינו הוא הוא השיח של "מגיע לי". "אתם אשמים" שילדתם אותי ושאני כאן... אני מכבד את החלטתכם ללדת אותי, אבל- בשל מעשיכם מגיעות לי זכויות. כל הדיון הוא סביב המגיע, איפה אתם חייבים לי ולמה. כולם, למעשה, חייבים לי ואני, מצידי, חייב למצות את זכויותי.

השיח הזה יכול להשתנות רק כאשר מבינים משהו עמוק, שבעולם המודרני מאוד קשה לקלוט אותו- החיים בכללם הם זכות גדולה, מתנה מופלאה שהופכת אותנו לחייבים. לאחר מכן, כמובן, נתמודד עם הקשיים והשאלות והתהיות לגבי החיים, אבל החיים, היכולת לפעול בעולם, לשנות את המציאות ולתרום הם זכות גדולה לנשמותינו ולגופנו. במשל, הרחוק מאוד מהמציאות, נסו לדמיין לעצמכם שעוד דקה שתקבלו טלפון ממשרד ראש הממשלה שבו ראש הממשלה בעצמו יבקש מכם לעזוב הכל ולעלות לירושלים כי הוא רוצה להיעזר בכם ובכישרון המיוחד שלכם לצורך משימה חשובה מאוד למדינת ישראל. רוב רובם של האנשים יתרגשו מאוד מטלפון כזה, וירגישו חובה עמוקה לעצמם לעזוב הכל וללכת לעזור, להשתתף באותן ישיבות מכריעות ולעזור לכמה מיליונים של אנשים. כעת, במעבר חד, דמיינו את אותו דבר לגבי המשימה העולמית הגלובלית!! כל אחד מאיתנו זכה להיות חלק מהקבוצה המובחרת שעושה את כל שביכולתה למען המין האנושי כולו. וזו זכות, לא חובה. ולכן ממילא השיח של המגיע לי משתנה לחלוטין. אדם שזוכה בלוטו, באיזה שהוא סיכוי הזוי של אחד לטריליון, איננו מתלונן על כך שהמזגן בחדר חלוקת הצ'קים חם או קר מידי, או מבין שהוא זכה בזכות מיוחדת שמטילה עליו חובות ולא להיפך. אז ברור, האווירה סביבנו, העגומה, המואסת בחיים והמונחית על ידי התלוננות בלתי פוסקת של התקשורת ונספחיה מובילה לקו מחשבה שלפיו החיים הם עונש נורא, ולכן ממילא מי שהוביל אותך לעונש הזה חייב לתת לך כל מה שתבקש, כי פשוט מגיע לי, מסכן ועלוב שכמוני, לפחות תן לי כל מה שאבקש!

אולם אנחנו צריכים להילחם באווירה הזו, לעמוד ולהיישיר מבט אל החיים, אל המשימה הגדולה והעצומה שהם מציבים בפנינו ולהודות על הזכות הגדולה להיות חלק מזה, חלק מהמשימה, חלק מהדרך וחלק מהניצחון של הטוב העומד בפתח. ולכן, לא רק שלא מגיע לנו כל מה שנבקש, זה הרי קטנוני לבקש יותר מידי, בדיוק כמו שמפקד בסיירת ירגיש שזה קטנוני לבקש מיטות נוחות בדרך למשימה של השמדת אוייב רשע שתציל אלפי חיים. בואו נתיישר, נודה על מה שקיבלנו ונבין שגם אם מגיע לנו משהו זה רק בזכות היותנו טובים יותר, ענווים יותר, מבקשים מעט ועושים הרבה.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה