close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מכתב לבן!

אליצור אריאל/ תחרות המאמרים  כ כסליו, תשעד  11/23/2013

דע לך אלעזר, אהובי. היכן שמונח הרצון- שם מונח האדם, לשם יגיע!! הרצון יוביל לחרטה ולתיקון, צריך רק לתת מקום לרצון לדבר, להביע את עצמו

תגיות:

בני יקירי האהוב!

אהבה, דאגה, בלבול, כאב, הבנה, ועוד רגשות רבים נלחמים בי מאז אמש עת התברר לי היכן אתה גולש באינטרנט, ברור לי שגם אתה חש רגשות לא פשוטים, קרוע, כואב, נהנה הנאה שמשכיחה את הקושי, שנותנת תחושת קיימות גדולה, עוצמות רגשיות ופיזיות שלא הכרת, והן מענגות ולוקחות אותך לעולמות לא מוכרים, מאד מאד מסקרנים, תחושה של חופש, לעשות מה שבא לי, קנאה גדולה ב'חילונים' ש'הכל מותר להם', צער ואולי אף כעס 'למה התורה אסרה את ההנאה הגדולה הזו?' ויחד עם זה ברור לי שחלק מהקושי הוא הידיעה ואפילו התחושה המבצבצת שזו הנאה שיש בה שקר, שהכל פה וירטואלי, הכל חיצוני, אין כאן אהבה אמיתית, בלבך פנימה, וגם לא כל כך בפנים אלא גם בשכלך אתה יודע, מאמין בה', נאמן לדרך החינוכית של משפחתינו, נאמן לערכים והמוסריות שמקנים לך רבניך בישיבה התיכונית.

אתה חש קרוע בין האני כפי שאתה נפגש איתו- נופל, נהנה, 'רק מציץ לרגע' ושוקע לשעות על גבי שעות, מיואש. קרוע בין תחושות אלו לבין הידיעה שאתה רוצה להיות דתי, שאתה רוצה להתגבר, שאתה יודע שהבית שאתה רוצה לבנות יהיה נקי מכל הלכלוך הזה, שכל הגועל המיאוס, החיצוניות קלות הדעת והפריצות לא יצליחו לחדור את חומות טהרתו. ברור לי שאתה מוכן לתת הון על מנת שהבנים שלך לא יעברו את מה שאתה עובר. ואתה מבולבל ושואל מי האני האמיתי? אלעזר החוטא, המיואש, המתוסכל, שה' בטח כבר לא אוהב אותו? או שמא אלעזר שהר"מ שלו אומר שירבו כמותו בלימוד גמרא, שעדיין מתנדנד בתפילה אך בפנים מרגיש ריק וחלול?

בני, זהו מאבק תמידי בין שני כוחות באדם. שני פנים לאדם, מאבק תמידי בין יצר טוב ליצר רע, מי האני האמיתי? מי ינצח? ככל שאתה נחשף יותר לכל הגועל הזה, ככל שאתה נשבר פעם ועוד פעם ועוד פעם, נכנע וגולש למחוזות רחוקים, אתה משתכנע בכך שאתה רע, שהיצר הרע הוא האמיתי יותר, אך דע לך, אלעזר בני האהוב, שמחשבה זו עצמה היא עצה של היצר על מנת לדלדל את כחך, היצר יודע שברגע שתשתכנע סופית בכוחו, ברגע שתהיה בטוח שאין לך יכולת להתגבר, ברגע שתאמין שה' כבר לא אוהב אותך, לעולם כבר לא יצטרך היצר להפילך, אתה תהיה כבר נפול וכנוע עם זנב בין הרגליים...

אלעזר, תרשה לי לשתף אותך בחוויות האישיות שלי, אמנם, בני, בתקופתי לא היה אינטרנט, וגם הטלויזיה לא הראתה את מה שהיא מראה היום, ובכ"ז אני מכירה על בשרי את התחושה. אתה הרי יודע שהבית של סבא וסבתא שלך, הורי, היה בית 'פתוח', ואת היצר המיני לא המציאו כשאתה הגעת לגיל הנעורים, גם בזמננו היתה משיכה ויצר וסקרנות ומים גנובים וקנאה ב'חפש' של ה'חילונים', לכל דור יש את ההתמודדות שלו, כל דור רוצה להציץ מעבר לחומה האסורה, החומה משתנה, הרחוב, המיכשור, הצבע, אבל הנפש היא אותה נפש והיא מחפשת את המים הגנובים שימתיקו לה את חייה, אני לא אשכח את המעבר הנסתר מיד ליד של אותה חוברת שהביאה אחת הבנות לאולפנא הקדושה, חוברת ש... , לא מדמיינת שראש האולפנא ידע במה חלק מהבנות מעיין מאחורי הספריה..., ואני זוכרת איך נפלתי ורציתי עוד, רציתי עוד לקום ולא ליפול עוד, ורציתי עוד ליפול...

עכשיו כשאני משחזרת את הזמן ההוא, כעת אני יודעת להסביר יותר טוב לעצמי מדוע זה כל כך מושך, כי זה אמיתי!, כי ה' עשה את היצר הזה, לא סתם הוא כל כך בעל כוחות, הוא יצר החיים, הרצון להזרים מתוכי עוד כוחות חיים, ליצור חיים, זהו יצר טוב! ובגלל עוצמת האמת שקיימת בו מופיעה גם עוצמה גדולה של משיכה שיקרית.

בא נעשה תרגיל, נניח הנחה דמיונית שיש לך בקשה אחת לבקש, וכל שתבקש 'לו יהי'. במה תבחר – לחיות את חייך באותה הסתרה, בבריחה, בדו-פרצופיות, בייסורי מצפון בלתי מרפים, בשקר תדירי, בעיגולי פינות, בתרוצים לרב, למשפחה, לחברים, ובעיקר לעצמך, או שתעדיף חיי טהרה ונקיות, ללא משיכה לצד הרע שבאינטרנט. נותנים לך אופציה לחיות חיי טהרה בלי להתנסות כל הזמן וליפול או להמשיך את חייך כפי שהם? ברור לי שתבחר בטהרה, אתה רוצה בה אלא שאתה מרגיש שאין לך כבר כח לריב עם עצמך כל הזמן, כלומר את היודע מי ב א מ ת אתה רוצה להיות, אתה יודע מה אתה רוצה מעצמך- אתה יודע מי האני האמיתי!!

דע לך אלעזר, אהובי. היכן שמונח הרצון- שם מונח האדם, לשם יגיע!! הרצון יוביל לחרטה ולתיקון, צריך רק לתת מקום לרצון לדבר, להביע את עצמו, לעשות לרצון תרגילי כושר שילמד את כוחו האמיתי. ןעיקרה של התשובה זה לחזור להאמין שה' והורי וכל המעגלים הקרובים אלי באמת, אוהבים אותי כמו שאני כיון שמזהים את נקודת הרצון האמיתית שלי, ומאמינים שאגיע להיות מי שאני.

הכאב הייסורים החרטות והנפילות כולם הם חלק מתהליך הגדילה הרוחנית שלך, עצם הצער ויסורי המצפון מבטאים עד כמה אתה כואב את מצבך, כי גם בתוך החטא אתה עצוב על שהינך שם ורוצה להיות במקום אחר, רק להאמין שאפשר!!

נקודה אחרונה בני האהוב, אתה הרי יודע מדוע בחרנו לקרוא לך 'אלעזר', מכיר את הספור על השנה הקשה שעברה עלינו טרם לידתך... שמעת סיפורים על המחלה...והתאונה של דוד חזי..., וכל התקוות התנקזו בלידתך, לשבור את רצף הקושי ולהתחיל שלב חדש ומשמח, כן אולי זה משא קשה ומרובה ציפיות, אך השם 'אלעזר' בא לאמר שה' הוא הנותן את הכוחות להתמודד, הוא העוזר, אך יש בשם זה גם צד שני, אני העזר של ה', יש בי את הכוחות להיות שותף להופעת קידוש ה' בעולם, יש בי את הכוחות ומימלא את הזכות ויחד עם זה את האחריות!!! ה' אוהב אותך, אנחנו אוהבים אותך, ה' מאמין בך וביכולתך להתגבר, ואף אנו שותפים עמו!!!

אמך האוהבת!!!!!

עוד עצות:

אל תתייאש, כל מאבק עומד בפני עצמו, אל תגיד 'אתמול ושלשום נפלתי אז כבר אין סיכוי' במקום זה אמור' לפני שלושה ימים נצחתי וגם אתמול רוב היום לא נפלתי'. המאבק של היום לא קשור למאבק של אתמול, כל קרב עומד בפני עצמו, ואתה תשמח אפי' בנצחון הבודד, הוא ייתן לך כח להאמין שאפשר לנצח בעוד קרב בודד, להפוך את הבודדים לרבים.

תשתמש בשיטות של היצר הרע, יש לו שיטות מצוינות ואפשר לנצל אותן, הוא אומר 'בא תציץ רק לרגע' תגיד לו 'רק עוד רגע' 'אני קופץ שניה להביא משהו' 'לקרוא משהו' 'לאכול משהו' 'רק אתפלל מנחה קודם' כל דחיה קטנה שדחית היא נצחון!! הוא רוצה את העכשיו ואת הריגעי ואתה מושך זמן.

'מנע רגלך מנתיבתם' תנסה לתכנן את הזמן כך שלא יווצר מצב שאתה קרוב לנפילה, אם צריך לעיין במשהו אל תלך למחשב לבדוק, עשה זאת באנציקלופדיה. טלפן לחבר לברר מתי יש אוטובוס במקום לבדוק באינטרנט... אל תכניס את עצמך למצב של נסיון שלא בטוח שתעמוד בו.

תכנן את הזמן החופשי. 'הבטלה מביאה לידי שעמום, והשעמום מביא לידי חטא', אם מתוכנן לך אחר הצהריים למשחק עם החברה, לחוג, לסידור הדפים המוערמים במגירה, לביקור אצל חניך, להתקשר לסבתא, יש לך במה למלאות את הזמן, ויש פחות סיכוי שיהיה לך זמן לאינטרנט. תנצל את עצת היצר 'תכבד העבודה על האנשים' ותהפוך אותה למנוף, 'יש לי המון מה לעשות אז נדחה את השיטוט באינטרנט למחר'.

תפחית זמן. כל פעם שנפלת ואתה גולש במקומות לא טובים תפחית שניה אחת, חצי דקה פחות, דקה פחות. גם אם נראה לך שדקה אחת להפחית זה לא משמעותי, זו מחשבה מענינת, תנצל אותה לחיוב, אם דקה אחת של גלישה לא משמעותית, אז מה אכפת לך להפחית אותה? הרי אתה לא עד כדי כך נמושה שדקה אחת אתה לא גבר להוריד? כך לאט לאט, דקה אחר דקה, תתרגל להיגמל.

ועצה אחרונה, בא נעשה 'קבוצת תמיכה', נשב ונדבר על נפילות, התמודדות, קימה, חרטות, כאב, תסכול, בא נעבור את התהליך יחד, לכל אחד יש התמודדיות, כל אחד והנסיונות שלו 'הפקאלה' שלו, כל אחד משוכנע שהקושי שלו הוא בלתי ניתן לפיצוח, מדוע לא נעשה זאת יחד?

שלך אמא!!

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה