close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

"חקרא של רשת" -הסיפור שלא נודע למשמרת יהויריב

שמעון לוי/ תחרות המאמריםכח חשוון, תשעד01/11/2013

הזבח לזאוס ימ"ש נמשך שבוע, והאזהרות של סביך לשכנינו היהודים, שגם בשר בשחיטה כשרה אסור לאכול מהזבח האלילי, נפלה על אוזניים ערלות- תרתי משמע

תגיות:

ההצעה של מנלאוס הייתה מסוג ההצעות שלא ניתן לסרב להן, טרמפ לכל המשפחה לירושלים במרכבה של תריסר כוחות סוס, ולכל הטוענים שלאבשלום בן דוד הייתה מרכבה של 50 סוסים, אז שתדעו לכם שזו אגדה, חנניה הסייס הראשי של מודיעין טוען שזה לא אפשרי.

הכל התחיל לפני שנתיים, הורקנוס הבן של מנלאוס סיפר לי בהפסקה בתלמוד תורה, שאבא שלו עומד לנסוע ליוון. מה הוא איבד שם שאלתי, והורקנוס ענה, להפך יהודה, היוונים באתונה איבדו בשנתיים האחרונות את כל יבול הזיתים שלהם. אבא סיפר שהוא שמע ממלחים ביפו, שחזרו מארצם של בני יפת שבכל אתונה אין אפילו טיפת שמן אחת...

בחודשיים


שלאחר מכן מנלאוס קנה כמעט כל כד בנפח של מעל 10 לוג שהיה אפשר לקנות באזור מודיעין ובנותיה. את הכדים הביא מנלאוס ליפו, ושם רכש בכסף שקיבל תמורת משכון נחלת אבותיו את כל השמן שהיה באזור, והעמיסו על שתי ספינות שהפליגו ליון.

שנתיים מאוחר יותר, חזר מנלאוס כבד בזהב, עבדים, ואריגי משי יקרים חזרה למודיעין, וביקש מאבי מתיתיהו ומכל משפחתו להתלוות אליו בעליה לירושלים לשם הקרבת זבח תודה על הנס הגדול שנעשה לו.

הנסיעה התנהלה מעדנות, עד אשר לפתע אבי אמר לי יהודה, אתה יודע למה בחרנו לעבור למודיעין? מחירי הדירות במרכז ירושלים, עניתי שאלתי בחיוך?, זה לא הזמן להתבדח יהודל'ה ענה אבי ומיד המשיך, כשאני הייתי צעיר כידוע לך משפחתי גרה בירושלים, בערך שהגעתי לגיל מצוות, הסתיימה ההקמה של מצודת חקרא. אם עד אז סבלנו ממשובות נעורים של פועלי הבניין הכותים וההלשנות שלהם, עתה התחלנו לסבול ממעשיהם של הקלגסים היוונים, מעשים אשר לא שיערום אבותינו.

בהתחלה סיפרו לנו, שבסך כל ישבו במצודה גובי המיסים, שיהפכו את כל העסק הזה של הארנונה לקצת יותר מסודר. אף אחד לא דיבר על חיילים יוונים צעירים שרחוקים ממעשה אבותינו ת"ק פרסאות.

הסימנים מבשרי הרעות החלו כבר בעת חנוכת המצודה. הזבח לזאוס ימ"ש נמשך שבוע, והאזהרות של סביך לשכנינו היהודים, שגם בשר בשחיטה כשרה אסור לאכול מהזבח האלילי, נפלה על אוזניים ערלות- תרתי משמע.

אחרי חג היופיטר, אבי ואימי לא יכלו עוד, ועזבו את ירושלים. מה קרה ביופיטר הזה שאלתי?

זוכר את מה שקראנו בתורה בשבועות האחרונים במשנה תורה?, כל מה שאסור, כל עבודות הגילולים נעשו ברחובה של עיר, ישבנו בבית וקראנו איכה, ולמחרת עזבנו למודיעין.

הסיבה שאני מספר לך את כל אלו, יהודה, היא שתבין מול מה אנחנו מתמודדים, אנחנו לא נכנס לחקרא, אבל נעבור לידה, יש מספיק פסלים מבחוץ, וברוך ה' אנחנו כבר לא משלמים ארנונה בירושלים אז אין סיבה שניכנס פנימה צחק אבי, וזו הייתה הפעם האחרונה בערך שהוא צחק בטיול.

מתתיהו הגענו, פסק מנלאוס, והורה לנו לרדת מהמרכבה, ולחנניה להחנות את המרכבה באורוות אורחי העיר. מטבע זהב שמנלאוס תקע בכפו של יאנוס השוער הראשי מנע צורך לשלם דמי גולגולת בכניסה לעיר, והמשכנו כולנו לכיוון הר הבית.

כבר מרחוק אבי אמר שהנוף נראה כאן שונה ונראה לו שהרחיבו את המצודה.

לא שמעת על "רשת החקרא" שאל מנלאוס?, לא ענה אבי, אלו המבנים בכניסה להר? בדיוק ענה מנלאוס. עשר שנים אחרי שעזבתם התחילו לבנות 4 רחובות חדשים בעיבורה של העיר, כל רחוב על שם אחד האלים, ובכל רחוב יש 20 חנויות וליד כל אחד מהם פסל או אשרה של אותו האל. זה הזמן שלך מתתיהו להגיד ליהודל'ה לעצום את העיניים גיחך מנלאוס, לא כדאי לקלקל את הילד...

לפתע הזדעק אבי ואמר, מנחם בשבילי תמיד תישאר מנחם לא משנה איך שתקרא לעצמך, אבל מה היה סבך אומר לו היו עיניו חוזות בנכדו הבכור, בצאצא של אהרון כהן גדול, עובר ברחוב הגילולים? אין דרך להגיע לבית הכבשים שליד ההר בלי לעבור ברחובות הללו?

מתיתיהו, ענה מנלאוס וניכר גם בעיניו של הורקנוס בנו, שהתרגשות אמיתית אחזה בו...כה יעשה לי אלוהים וכה יוסיף, כי אם רק להודות לריבונו של עולם באתי עד הנה, וכדי לזכות בני עירי בתורה ומצוות ובעבודת הקורבנות הבאתיך עד הנה, ולמה תביאנו לכדי ביזיון וקצף? החפץ בורא עולם בזבחי ריב?, הלא קראנו את האזהרה: "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל... “

"הַחֵפֶץ לַה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה'?! הִנֵּה שְׁמֹעַ - מִזֶּבַח טוֹב, לְהַקְשִׁיב - מֵחֵלֶב אֵילִים" ענה לו אבי. אין ברירה מנחם, אנחנו נעבור ברחוב, אבל דע לך שאני עושה זאת רק בגלל שכבר הקדשת את הכסף לקורבן.

וכך חלפנו לה משלחת העיר מודיעין בפעם הראשונה והאחרונה בזאוס פינת יופיטר, רעבים ועייפים יש לציין, ואפילו הבדיחה של הורקנוס על שווארמה בהשגחת אפולו כבר לא הצחיקה אף אחד.

* * *

בי"ב ניסן השנה הונחה על שולחן הכנסת הצעת החוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת סינון אתרים פוגעניים), התשע"ג–2013 , על ידי חברי הכנסת אמנון כהן ואברהם מיכאלי מש"ס. על פי הצעת החוק, כל ספק אינטרנט יחויב להציע ללקוח חסימה של מפני אתרים פוגעניים ואתרי תועבה כברירת מחדל.

הצעת חוק זו הועלתה בעבר על שולחן הכנסת מספר פעמים, ונדחתה תמיד עקב קמפיין ציבורי בתואנה של פגיעה בחופש הביטוי, והעלויות הכרוכות ביישום ההצעה שיושתו על ספקיות האינטרנט.

שיפור מה למצב הנוכחי הוא תיקון מס' 49 לחוק התקשורת שמחייב כל ספקית אינטרנט להציע ללקוחותיה שירות סינון בסיס חינם (כהצעה, לא כברירת מחדל)

לעניות דעתי חשוב מאוד לקדם את החוק הנוכחי על ידי לוביסטים מקצועיים וטעינת הטענות העקרוניות הבאות:

לגבי עלויות לספקים – לגבי חוק ניידות המספרים נטען שיישום החוק יעלה רבות לספקיות הסלולר, והעלויות יגולגלו לצרכנים. במציאות הסתבר שיישום החוק רק היטיב עם הצרכנים, והתחרות בשוק לא גררה עליית מחירים. אין סיבה שביישום הצעת החוק הנוכחית לגבי ספקיות אינטרנט המצב יהיה שונה.לגבי חופש הביטוי – כל אמצעי מדיה אחר מלבד האינטרנט, הן בעיתונות הכתובה והן בעיתונות המשודרת כפוף לרגולציה ופיקוח של רשויות שונות. יתר על כן אותו תוכן פוגעני שעליו מדברת הצעת החוק – אסור לשידור ופרסום בטלוויזיה ברדיו ובעיתונות. יישום הצעת החוק של ח"כ כהן, בסך הכול ישווה את רמת הפיקוח על האינטרנט לזו המקובלת על אמצעי המדיה האחרים, ולכן אפוא אין כאן החמרה בפיקוח, אלא השוואה בפיקוח.לגבי הטענות "שנהיה כמו אירן" – המצב היום בעולם הולך לקראת הגברת הפיקוח. לדוגמה, ראש ממשלת אנגליה דיוויד קמרון הכריז לאחרונה על רפורמה שתואמת כמעט לחלוטין את הצעת החוק של ח"כ כהן, על פי הרפורמה, האינטרנט יהיה מסונן כברירת מחדל, ורק בקשה של המשתמש תוריד את הסינון. דווקא אימוץ מוקדם של הצעת החוק כבר לפני מס' שנים, היה מאפשר לחברות ישראליות להתמקצע בתחום הסינון, ולהציע כיום שירותים אלו למדינות נאורות. אימוץ החוק יהווה אור לגויים-ולא להפך.

המשל לעיל שבהחלט היה יכול להתרחש בימי המקבים[1], משקף מציאות של שינוי הסטטוס-קוו הציבורי ללא התחשבות באוכלוסיות שלמות.

בעוד שבעבר ביקור ב"חקרא" היה רשות, והצריך מחד רצון של הלקוח ומאידך בקשה מיוחדת מחברת התקשורת לפתוח לו ערוץ ו/או קו טלפון מסוים, הרי שכעת השתנה המצב לחלוטין וכלל הלקוחות חייבים לעבור ברחובות "רשת החקרא" על מנת להגיע ליעדם. חלונות הראווה האליליים באותם הרחובות לא משקפים את מסורת ישראל, ולעיתים המוכרים באותם רחובות "קופצים" על כל עובר אורח על מנת להציע את מרכולתם וזאת כמובן להפתעת עובר האורח אשר לא הסיט עיניו ימין ושמאל מן הדרך, וללא הרשאתו המוקדמת.

ישנם מציאויות שונות שבהם לא ניתן להעלים לגמרי את מצודת החקרא ורחובותיה, אבל לפחות ניתן להיאבק שהמעבר בה וטרדת סוחריה לא יהיו מעמסת חובה על כולנו.

[1] ע"פ ספר המקבים משפחת מתתיהו מיוחסת למשמרת יהויריב הכוהנים.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה