close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

הדרכה לקיום שיחה מרוכזת וממוקדת בנושא צניעות ושמירת הברית

הרב ערן מרגליתכב ניסן, תשפא04/04/2021
פרק ו מתוך הספר צניעות ושמירת הברית בדורנו
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

פרק ו מתוך הספר חינוך לצניעות ושמירת הברית בדורנו

תגיות:
הדרכה לקיום שיחות מרוכזת וממוקדת בנושא צניעות ושמירת הברית

הספר 'מתבגרים יחד' מזמין ל'מסע' משותף של לימוד ושיח הכולל קיום רצף של מפגשים. בדרך זו, נוצר קשר מתמשך בין האב והבן המאפשר בירור ובניין של הנושאים, תוך העברת המסר שהתורה וחכמים מדריכים אותנו בכל מצבי החיים.
בנוסף, כאשר נוצר קשר של לימוד ושיח
בנושאים שונים הקשורים לגיל ההתבגרות, קל יותר לכלול בהם אף שיח על נושאים רגישים יותר כדוגמת שמירת הברית, ולכן כדאי להעדיף דרך זו.
אמנם לעתים, האב או המחנך מרגישים כי נכון יותר או כי קיים צורך לקיים שיחה פתוחה וממוקדת בנושא צניעות ושמירת הברית, למשל: במקרים שבהם לא מתאפשר לימוד קבוע, במצבים שבהם יש צורך מידי להגיב ולהתייחס לנושא, וכן כאשר מרגיש האב שלא מתאים יהיה ללמוד עם בנו מספר פעמים בנושא רגיש זה.
השיחה בין האב לבן צריכה להיעשות בהתאמה למצבו ההתפתחותי והנפשי של הנער לעיסוק בנושאים אלו. בעבר הגיל שבו נערים עסקו בנושאים אלו היה מבוגר יותר (14-15), אך בתקופתנו הולך ויורד הגיל שבו הילדים נחשפים לנושאי צניעות ומיניות ומתחילים לעסוק בהם (גילאים 11-12 ואף 10).
מטרת מאמר זה הנה לתת ביד האב כלים מעשיים ודגשים חינוכיים לקיומה של שיחה זו.

                                                       מטרת השיחה
כהקדמה לשיחה, נכון לחשוב מה הן מטרות השיחה, ובהתאם לכך לבחור ולכוון את תכני השיחה.
ניתן לציין מספר מטרות מרכזיות לשיחה:

א.  חיזוק הקשר והאהבה ויצירת ערוץ תקשורת.

המטרה הראשונית והראשית של השיחה היא ליצור ערוץ תקשורת, כלומר שהבן ידע כי האב מזמין אותו מכאן ואילך לפנות אליו ולשוחח בכל נושא ועניין, לרבות בתחום זה.

זה כלל לא ברור לבן, פעמים רבות הבן נבוך וחושש מעיסוק בנושא עם ההורים.

בנוסף, אם ירגיש הבן במהלך השיחה כי האב מבקש ללוות אותו ולהיות עמו בשלבי גדילתו, לא ממקום של ביקורת אלא ממקום של הכלה והזדהות, יגדל הסיכוי כי באמת ייווצר קשר של שותפות אף בנושאים הללו.

ב.  העברת מידע ומסרים מהאב לבן בנושאים התפתחות מינית, צניעות וטהרה ושמירת הברית. בהקשר זה חשוב לציין כי מבחינת הבן חשוב שיחווה חוויה שבה הוא ירגיש כי האב מבין מה עובר עליו וכי הנושאים שאבא בחר לדבר עליהם לא גבוהים מדי, אלא הם לפי מדרגת הבן ונותנים לו רצון וכוח להתמודד.

כדי שתיווצר פתיחות מרבית, נכון בתחילת השיחה לפתוח ולהגדיר לבן בצורה מדויקת את מטרתה, ולומר לבן כי חשוב לך כאב לדבר על הנושאים הללו ואתה מצד אחד מזמין אותו לשתף ומצד שני נותן לו את הבחירה במה וכמה.

ג.  מתן הזדמנות לבן לשתף במה שהוא יודע וחווה בנושאים הללו.

ד.  יצירת תנאים להמשך שיחה ולימוד בצורה מסודרת וקבועה.

תכני השיחה
חשוב להיערך לשיחה, לגבש את תכניה ואת הכיוונים החינוכיים שלה מבעוד מועד. תכניה מתבססים על הנושאים שבספר (במידה וקיים רצון להרחיב בנושא מסוים, ניתן להיעזר במקורות המתאימים הנמצאים בספר), ומומלץ לפני קיום השיחה לקרוא את המאמר 'איסור הוצאת זרע לבטלה ותיקונו'.

הצעה מפורטת של תכני השיחה:
א. פתיחה והצגת מטרת השיחה, ומדוע חשוב לך כאבא לשוחח עם בנך על הנושא; העברת המסר 'אני כאן בשבילך'; קבלת אישור מהבן לקיום השיחה.

ב. הסבר על תהליכי הגדילה שהבן מתחיל לעבור – בהיבט הביולוגי והנפשי. הסברת מושגים (ניתן להעזר בפרק 'ביאורי מושגים').

ג. נושא כוח היצר והתשוקה המינית – יחס היהדות לקדושה הקיימת בכוחות אלו וכיצד בזכותם העולם מתפתח ומתרבה; טבעיות היצר, טבעיות הסקרנות בגיל הזה.

ד. הפער בין הגיל שבו מופיעים הכוחות ובין גיל הנישואים שבו הם מקבלים מימוש, והאתגר שמציב פער זה.

ה. גבורת האיפוק, הערך שבהתמודדות ועד כמה ה' מעריך זאת. הדרכת חכמים: "מרעיבו, שבע" (כלומר שדווקא האיפוק יוביל להסחת הדעת ולרוגע, בעוד שהניסיון לתת פורקן ליצרים, יגרום להתגברותם), והפניית הכוחות לתורה ולעיסוקים חיוביים אחרים.

ו. אני והחבְרה: על ערך החברתיות, על השפעתה החיובית והשלילית. על הדרישה מהאדם לעשות מה שהוא מאמין ולא להיגרר אחר אחרים.

ז. קדושה וטהרה - שמירת העיניים מראייה אסורה.

ח. איסור הוצאת זרע לבטלה – מקורות האיסור, חומרת האיסור, ההכרה שיש ממנו תשובה וגודל ערכה. איפוק והתמודדות והדרך לצאת למי שנפל.

ט. העידן שבו אנו חיים היום: האפשרות להיפגש עם הרבה לא טוב מתגברת בשל האינטרנט, הפלאפונים, סרטים ומקומות לא צנועים.

י. לא להיות גיבור – לא להיכנס למקום של ניסיון אלא לברוח ולהישמר.

יא. "אם נפלתי קמתי" – על הגבורה והערך שבהתמודדות ובהתגברות.

יב. העברת המסר: ה' איתך בכל מצב, אני ואמא איתך בכל מצב. הפניה לאתרים וכיו"ב שניתן לפנות דרכם לקבלת עזרה וייעוץ.

יג. זמן לשאלות, סיכום השיחה וסגירתה, הצעה ללימוד בספר ו/או למפגש המשך.

הערה:

אם במהלך השיחה חש האב כי הבן עדיין לא בשל ואינו עסוק בנושאים הללו, יש לקצרה ולדחות את המשכה לשלב מאוחר יותר.
ניתן גם להציע לקיים שיחה ראשונית בגיל צעיר יותר ובה הדגש יהיה באופן כללי על התפתחות מינית ובגרות, צניעות וגם נושא של 'מקרה לילה'. בשלב שני (למשל לקראת המעבר לכיתה ט/י) ניתן לקיים שיחה ובה יושם דגש גדול יותר על הנושא של שמירת הברית ואיסור הוצאת זרע לבטלה, זהירות מ'נפילות' במקומות לא צנועים וכיו"ב.

המודל הסגור והמודל הפתוח
 
השיחה יכולה להיעשות בשתי צורות מרכזיות:

א.      מודל סגור

שיחה שבה האב מכין את עצמו למספר תכנים ברורים וידועים מראש שהוא מבקש לשוחח עליהם במהלך השיחה, כאשר במהלך העברת הדברים הוא גם מזמין את הבן להגיב ולהתייחס. ניתן גם מראש לבחור מספר דפים מתוך הספר אשר יכולים להוות בסיס ללימוד ולשיח.
יתרונות: מאפשר מרחב בטוח ומוגן לאבא, מבטיח שהשיחה תקיף את הנושאים שבהם חשוב לו לעסוק (ולא תיגמר ב'שתיקה רועמת' לאחר כמה דקות...).

חששות/חסרונות: הבן יכול להרגיש שהאב פחות קשוב אליו ופחות מעוניין לשמוע אותו.

למי מתאים: לאבות שזאת שיחה ראשונה שלהם בנושא והם חוששים מ'מודל פתוח', למצבים שבהם האב מכיר ומעריך שבנו לא ירגיש בנוח ולא יסכים לדבר.

ב.      מודל פתוח

שיחה שבה לאחר פתיחה קצרה מצד האב, הוא מזמין את הבן לשתף במה שהוא יודע/ שמע על הנושא. המשך השיחה והתפתחותה יהיו בהתאם לרצון הבן ולצרכיו.
יתרונות: הבן כבר בשלב ראשון יחוש שאביו רוצה לשמוע ולהכיר אותו. כיוון השיחה ימוקד בצורכי הבן.

חששות/חסרונות: ייתכן שהבן לא ייפתח אלא ירגיש נבוך, או יאמר משפט קצר ובזה תסתיים השיחה מבחינתו, גם האב עשוי לחשוש מפני שיחה לא מספיק מוגדרת. ייתכן שהשיחה תתמקד בדברים שוליים יחסית, ולא תיגע ביסודות שחשוב לאב להעביר ולנושאים שרצה לדבר עליהם.

למי מתאים: לאבות ובנים שקיים ביניהם קשר פתוח והם רגילים לשוחח. לאבות שמכירים את הנושא ו/או עשו שיחות כאלו בעבר.

בחירת עיתוי השיחה ומיקומה

יש לחשוב על זמן מתאים לאב ולבן, זמן שבו יוכלו להיות פנויים לשיחה – בלא הפרעות חיצוניות.

כמו כן יש לערוך את השיחה במקום שבו הבן ירגיש נוח ולא יחשוש מכך שאחים או אנשים אחרים מקשיבים לשיחה.

ניתן להציע להקדים לשיחה מפגש מהנה עם הבן, כמו טיול משותף, ארוחה מחוץ לבית וכד', ולאחר מכן לשבת לשיחה עם הבן.

ייתכן שאמירה מוקדמת לבן כי הנך מעוניין לדבר עמו בנושא של צניעות, תיצור מבוכה והתנגדות מצדו, לכן עדיף לומר באופן כללי כי כחלק מתהליך ההכנות לבר המצווה או כחלק מתהליך ההתבגרות או המעבר לישיבה/בית ספר תיכון, חשוב לך לשוחח שיחה רצינית על משמעות התקופה והתהליכים שהוא כבנך עובר.

כיצד פותחים את השיחה

להלן רעיונות והצעות למשפטי פתיחה, שבהם ניתן לפתוח את השיחה:

  • אני שמח לראות אותך גדל ומתפתח, כחלק מכך הייתי רוצה שנדבר היום על....
  • הייתי רוצה לשוחח איתך היום על גיל הנעורים, על ההתמודדויות שיש בגיל הזה...
  • גם אני הייתי נער, היו לי נושאים שהעסיקו אותי (אך לא דיברו איתי), הייתי רוצה כאבא שתדע שאני פה בשבילך, היום הייתי רוצה לדבר איתך....
  • רציתי לשוחח איתך היום על נושא יצר החיים – יצר המין, על צניעות וטהרה... או בצורה של שאלה: היית רוצה שנלמד ביחד על נושא...? חשבת פעם על נושא היצר, מה זה בשבילך יצר החיים – יצר המין?
  • שמעתי שבבית הספר דיברו אתכם על נושא... הייתי רוצה כאבא לדבר איתך גם כן על הנושא....
  • אנו חיים היום בעידן שיש בו הרבה תמורות, תקשורת ומדיה – הדבר הזה מזמין באופן מיוחד ניסיונות רבים....רציתי לדבר איתך עליהם...
  • ניתן להוסיף ולפרט: יצא לך להיתקל במראות לא צנועים, למשל באינטרנט? מה זה עשה לך? איך אתה חושב שאפשר להצליח להתמודד?
  • כבר הרבה זמן רציתי לדבר איתך על... זה לא היה לי קל... אבל הנה היום אנחנו שנינו ביחד וחשוב לי שנשוחח על...
  • אני יודע שיש נערים שלא נעים להם לדבר עם ההורים על הנושאים הללו, אני מבין זאת, אני חושב שכדאי לנו לשוחח פעם אחת בצורה פתוחה על הנושא ואחר כך תשתף אותי האם אתה מעוניין שנוסיף ונשוחח. [במידת הצורך ניתן להוסיף: חשוב לי שתדע שאכבד את רצונותיך – אתה יכול לבחור כמה לדבר וכמה לשתוק]
  • יש שהציעו מראש להגיד לבן במהלך השיחה שיותר לא נפנה אליו בנושא אלא אם כן הוא ייזום ויפנה אלינו, אמירה זו יכולה לשחרר את הבן ממתח נפשי שמא אנו כל הזמן עסוקים במצבו ועוקבים אחריו ובכל שיחה ומפגש עמנו אנו נחדור לחייו.
קבלת אישורו של הבן לקיום השיחה והתמודדות עם התנגדויות

עלינו לבוא לשיחה מתוך הכרה בקשיים לקיום השיחה שצוינו לעיל, ועל כן לאחר הפתיחה מצדנו, צריך לקבל את אישורו של הבן לקיום השיחה. חשוב שנהיה רגישים ונשים לב האם ועד כמה הבן נבוך או קיימת התנגדות מצדו לקיום השיחה.

לכן, חשוב להדגיש לבן שהשיחה יכולה להתקיים גם בלא שהוא יצטרך לדבר ולשתף והבחירה לכך נתונה בידו.

אם הבן מגלה התנגדות לקיום השיחה, יש לנסות להבין מדוע היא קיימת:

לעתים הסירוב של הבן אינו אלא דחייה ראשונית הנובעת מרגש ומרצון להסתרה שהוא עסוק בנושא (שכן העיסוק שלכם בנושא והידע שיחשוף יגלו שהוא עסוק בכך) – אך באמת הוא מעוניין לשמוע ולקבל בנושא.

כמו כן, עיקר העבודה היא שלנו עם עצמנו: אם הבן ירגיש שהשיחה נובעת ממקום אצלנו מרצון 'לחפש אותו' ולתפוס אותו בקלקלתו, קיים חשש גדול שהוא ייסגר, אך אם הוא ירגיש שאנו באים לשיחה מתוך אהבה ושותפות עמו במקום שבו הוא נמצא, שאנו מכבדים את רצונותיו ומשתדלים שלא להיות מעורבים רגשית, זה עצמו יגרום לו להיפתח.

במקרים שבהם קיימת התנגדות גדולה לשיחה – נסו להבין בעדינות למה, נסו לבדוק אפשרות לקיומה בזמן אחר, לעתים ניתן להיעזר באמא להבנת ההתנגדות.

במהלך השיחה - הקשבה וזיהוי צרכים

חשוב שנבחין במהלך השיחה בין שלביה השונים. מבחינת האב השיחה מורכבת משלב שבו הוא מדבר, מעביר מסרים ותכנים וכן משתף בידע וברגשות, ומשלב שבו הוא מקשיב לבן.

איך נגרום לבן לשתף אותנו? איך נקשיב לו בצורה מיטבית?

ככלל, ככל שהבן ירגיש שאנו באמת איתו, שאנו לא מבקשים לבחון ולשפוט אותו, הוא ישתף.

יחד עם זאת, במיוחד בנושא זה אל לנו ללחוץ, וזה בסדר גמור אם הבן יבחר בעיקר להקשיב ופחות לשתף.

פעמים רבות הלימוד של המקורות והדיון עליהם, מאפשרים בצורה קלה יותר דיון על הנושאים השונים.

שלבי ההקשבה: הקשבה כוללת שלושה מרכיבים מרכזיים:

  1. הקשבה פאסיבית שבמהלכה אנו מאזינים למה שהבן אומר, והיא כוללת תגובות המאשרות הבנה.
  2. שלב הגילוי, שבו האב שואל שאלות המתייחסות לדברים שהבן אמר על מנת ללמוד ולהבין בצורה יותר את דבריו ואת רגשותיו. לדוגמה: "אתה יכול לפרט יותר?" "כשאמרת... למה התכוונת?" "אתה יכול לתת דוגמה... ?" "מתי הרגשת...?" ועוד.
  3. שלב הסיכום, שבו האב מסכם בקצרה את דברי הבן, לדוגמה: "אני מבין שאמרת/שאתה מרגיש/שאתה מבין/שאתה רוצה...".
במיוחד בגיל הנערות, יש להיזהר שהבן לא ירגיש ש'חופרים לו', ולכן עדיף לשאול מעט שאלות 'טובות' מאשר להרבות בשאלות אשר יכולות ליצור התנגדות.

זיהוי צרכים: האתגר המרכזי בשלב ההקשבה הוא זיהוי הצרכים של בננו – מה באמת חשוב לו, מה עומד מאחורי האמירות, במה אני יכול להיות לו לעזר. במיוחד בנושא זה ייתכן שהבן יאמר מעט ועלינו מוטלת האחריות לזהות מה עומד מאחורי דבריו.

אגב, עיקרון זה נכון וחשוב ליישום לא רק במהלך שיחה מסודרת, אלא דווקא באמירות הקצרות שבמהלך היום, למשל לפעמים הבן רומז לנו שהפלאפון עם האינטרנט של ההורה עושה לו לא טוב, או שהוא מבקש שנעבור לאינטרנט עם סנן, עלינו להיות רגישים וקשובים ולשמוע בין השורות האם הבן בעצם רוצה עזרה בהתמודדות עם הנושא.

סגירת השיחה והצעות למשפטי סיום

לקראת סיום השיחה ניתן לבחון עם הבן מה הוא מצפה ממך ומאמא בנושא זה (למשל בנושא המחשב בבית, מכשירי הטלפון).

אם נוצרה התעניינות ויש רצון להמשך, ניתן לקבוע להמשיך לשוחח ו/או ללמוד ביחד בספר.

אמנם גם אם לא, יש לסיים את השיחה בכך שאתה תמיד מוכן לשוחח עם הבן בנושאים הללו ולהיות לצדו בכל עניין, ובכל זמן שירגיש רצון הוא מוזמן לפנות, ניתן גם להוסיף שמכיוון שאתה מבין כי קיימת מבוכה בשיתוף ההורים בנושאים אלו, אתה ממליץ לו שאם הוא ירגיש צורך לשתף מישהו – שלא ישמור את הדברים בבטן, והוא יכול לפנות לרב ו/או מדריך וכיו"ב.

בנוסף, לעתים השלב שבו נמצא הבן בשיחה ראשונית זו הנו שלב 'תמים', וכאבא תרגיש שלאחר תקופה שבה התבגר הבן (למשל עם המעבר לגיל הישיבה התיכונית/התיכון) – יש מקום מצדך ליזום שיחה נוספת שבה ניתן יהיה לעסוק בצורה יותר מפורטת בנושאים שהועלו1.

להלן הצעה למשפטים שבהם ניתן לסיים את המפגש:
  • רוצה שנקבע לעוד פעם?
  • היה לי כיף/היה לי משמעותי, אני הייתי שמח... רוצה לבחור מקום...?
  • רוצה שנקבע ללמוד בספר 'מתבגרים יחד'?
  • איך הרגשת? איך היה לך? רוצה שנדבר שוב על...?
  • חשוב לי שתדע שתמיד אני פה בשבילך, תמיד אתה מוזמן לשוחח איתי.
  • אם קשה לך לדבר, אתה גם יכול לשלוח לי מסר בצורה אחרת שמתאימה לך או לשתף משהו אחר שאתה סומך עליו.
 
בהצלחה
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה