האושפיזין שלי...

הייתי כל כך רוצה לארח אותו בסוכה, בסוכתנו שבעיר דוד. אני כל כך מתגעגע אליו, ומה הייתי מוכן לתת בשביל לשבת אתו לרגע אחד בין דפנות רעועים של סוכת ארעי, תחת סכך שאינו מסתיר כוכבי מעלה, ולוּ נשב נשתוק מעט ביחד.

האושפיזין שלי הם חללי צה"ל!

לא, לא אסתפק בחלל אחד. אני רוצה לראות את כולם יושבים אתנו בסוכה. אם "כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת" (תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כז עמ' ב), ודאי ראויים כל חללי מערכות ישראל לשבת בסוכה אחת שבעיר דוד המלך.

אצא אני מביתי, אמעט בתלותי בקנייני החומר ובמבצר ביתי, אֵעָשה מעט רוחני יותר, ואף אבקש מהם לצאת מעט מרוחניותם המוחלטת ולהיפגש עמי באמצע הדרך – בסוכה.

פניהם עוברים מול עיני רוחי: חברי הטוב מילדות אלי שפר, בן משפחתי אלי פרסמן ממלחמת שלום הגליל, אלון בביאן שנפל באסון המסוקים, הטייס רן כוכבא - בן אחייניתו של זאב עמית שמעבר לגדר באותו הכפר, מח"ט יהודה דרור וינברג, החייל של אלירז פרץ - יהודה באסל ממושב ינון, סא"ל עמנואל מורנו עלום הפנים, כוח בניה ריין, גיא חסון מעמק יריחו, האחים אוריאל ואלירז פרץ, רס"ן דגן ורטמן, יוני נתנאל ודביר עמנואלוב מעופרת יצוקה, ורבים נוספים שזכרם לברכה – לכולם אני מצפה בסוכתנו.

אני יודע כי יופיעו בסוכתנו בדיוק כביום נפילתם – מדים מוכתמים, זיעת אדם – אולם ריחם ריח גן עדן ופניהם פני מלאכים. בענוות-גאוותם יפסעו בסך, יבקשו לברך לישב בסוכה, ויישבו... נשיר משיריה של הארץ הטובה, נדבר בשבחו של עם חביב וננגן ניגונים של אהבה.

אבקש להינשא עמם אל מעל הזמן – מצוקותיו ומסוכותיו, לחוש מעט את חותם קרבת כסא הכבוד שעליהם, להאזין לצלילי משמר הכבוד בו הם משמשים ברגעי הכנסם של הדוד והרעיה לסוכת חופתם, לסכות בטוב השלם של עולם היודע ברכת 'הטוב והמטיב' בלבד, ולטעום מוודאות אמונתם באלוקים ובאדם.

הייתי רוצה לשמוח איתם ב'זמן שמחתנו' על כל הטוב שיש לנו במדינה הזו, לשמוע מהם מה אומרת עלינו פמליה של מעלה, וכיצד כל מה שלא כל כך משמח במדינה מתגלה שם כחלק מתהליך מאד שמח. לשם כך יביאו אתם יין משומר ובשר לוויתן, כי אין שמחה אלא בבשר ויין.

ילדים יכנסו לסוכה, צחוקו של ילד ונכד יעלה נהרה על פני כולם – ואזכיר להם כי בזכותם גדלים ילדים אלה בירושלים האהובה ומשחקים ברחובותיה.

הייתי רוצה לצאת עמם במחול גדול של צדיקים, שיגלוש למעיין השילוח, ישאב ממנו מים חיים ורוח של קודש, יטפס משם ההרה – הר הבית - בתווך, בין הר הרצל להר הזיתים, ושם אהיה אפוף תחייה, נטוע במרחבי ה"לעתיד לבוא".