הפחתת או ביטול מזונות בגלל בן מורד, בת מורדת או ניכור הורי

מהו בן מורד?

חיוב האב במזונות ילדיו נקבע לפי הדין האישי העברי, וממנו נקלטה בפסיקה הישראלית ההכרה בכך שילדה שמסרב לקיים קשר עם אביו באופן בלתי מוצדק ובניגוד להוראה שיפוטית המחייבת קיום קשר, עשוי להיחשב "בן מורד". קיימת פסיקה רבה בנושא. בתיק רע"א 3761/10 פלוני נ' פלונית קבע בית המשפט העליון כי האפשרות העקרונית להפחית או לשלול מזונות של ילד סרבן במקרים המתאימים אינה שנויה במחלוקת, אך האחריות למזונות היא הכלל והשלילה היא החריג. עצם היעדר הקשר אינו מספיק: יש לבדוק מה הביא אליו.

סנקציה חריגה שמחילים באופן מדורג

בע"א

1880/94 קטן נ' קטן נקבע כי קיצוץ משמעותי בסכום המזונות הוא אמצעי קיצוני, השמור למרדנות בעלת ביטויים בולטים, גסים ומעליבים. רע"א 3761/10 הוסיף חובה לבחון תחילה אמצעי שפגיעתו פחותה, כלומר צמצום היקף המזונות במקום ביטולם, וקבע שגם כשהבן או הבת מרדנים, אין להביאם לסף רעב ולהשאירם בחוסר כל. לכן, גם כשמתקבלת התביעה, בתי המשפט נוטים להפחית את גובה המזונות ולא לבטל, ולעיתים משאירים חיוב מצומצם לצרכים הכרחיים בלבד.

מה בוחן בית המשפט כדי לקבוע האם להפחית או לבטל מזונות?

הפסיקה לא קבעה רשימה סגורה של תנאים, אלא שיקולים מנחים. ההורה התובע נדרש להוכיח סרבנות קשר מצד הילד ולבסס את נסיבותיה, ובית המשפט בוחן האם הסירוב נובע מרצונו האמיתי והעצמאי של הילד ולא מהסתה, מסכסוך בין ההורים או מהתנהגות של האב עצמו. נבדקת אשמת כל אחד מההורים בנתק והאם ההורה התובע נקט בפעולות ובמאמצים אמיתיים לחידוש הקשר, כולל הליך טיפולי ומה סיכויי חידוש הקשר כיום בזמן התביעה.

בית המשפט בודק איך תשפיע הפחתת מזונות על קיום הקטין. בעמ"ש 48773-10-23 (מחוזי תל אביב) הובהר כי לצורך טענת "בן מורד" די בסרבנות קשר ואין הכרח להוכיח ניכור הורי, ואילו חלק מבתי המשפט לענייני משפחה (למשל תלה"מ 25159-11-20 בקריות) דורשים בנוסף קיומה של הוראה שיפוטית המחייבת את הקטין בקיום קשר. מקרה של הפרת החלטה בעניין זמני שהות היא נתון בעל משקל רב, והמנעות ההורה ממאמצים טיפוליים לחידוש הקשר נזקפת לחובתו בבחינת אחריותו לנתק.

מקרים שבהם המזונות בוטלו

1. תלה"מ (ת"א) 26869-04-20 (4.2.2026) - בית המשפט קיבל את תביעת האב וביטל את מזונות הבת, לאחר שנקבע ניכור הורי קשה ביותר מצד האם, סרבנות קשר מוחלטת, מיצוי כל דרכי ההתערבות והיעדר היתכנות ממשית לחידוש הקשר. הסכומים שהופקדו בקופת בית המשפט הוחזרו לאב.
2. תלה"מ (אשדוד) 40374-10-17 (17.1.2021) - מזונות תאומים בני 16, שנמצאו בנתק מהאב מזה שנים, בוטלו בשל ניכור הורי חמור, לאחר שנקבע כי האם נושאת בחלק הארי של האחריות לנתק וכי מוצו ניסיונות ההתערבות. האב נותר חייב במחצית הוצאות החינוך והבריאות החריגות, ונקבע מנגנון להעברת סכומים ישירות לקטינים.
3. תלה"מ (ת"א) 55069-12-20 (13.3.2022) - החיוב בוטל מיום 1.1.2021 לאחר שנקבע כי האם היא הורה מנכר, הקשר נותק ולא נותרה תקווה ממשית לחידושו. בנוסף נפסקו הוצאות בסך 35,000 ש"ח.
4. תלה"מ (ראשל"צ) 14768-12-19 (30.4.2024) - התביעה התקבלה בחלקה. קטין על סף בגירות סירב לכל קשר ולכל טיפול לחידושו, והחיוב בוטל מיום 1.6.2023, לאחר שבית המשפט לא התרשם שהביטול יפגע בצרכיו הבסיסיים.

מקרים שבהם המזונות הופחתו

1. תמ"ש (קריות) 2534-10-22 (29.6.2025) - המזונות הופחתו מ-2,035 ש"ח ל-1,450 ש"ח בחודש, ובוטל החיוב שנקבע בהסכם לתשלום מלא עד גיל 21. ביטול מלא נדחה משום שהניכור נקבע בדרגה קלה, נשמר קשר מצומצם וגם לאב הייתה תרומה למצב.
2. תלה"מ (קריות) 39793-04-19 (26.6.2022) - המזונות הופחתו ב-25%, בסך 900 ש"ח, למשך 43 חודשים, ולאחר מכן הושב החיוב לשיעורו הקודם, למעט רכיב דמי הטיפול. בית המשפט איזן בין תרומת שני ההורים לנתק לבין הצורך להבטיח את צרכיהם הבסיסיים של הקטינים.
3. תלה"מ (חיפה) 16811-11-19 (13.1.2021) - חיוב האב במזונות תאומים כבני 17 הופחת, לאחר שנקבע כי הקטינים אינם מוכנים לחדש את הקשר וכי ההתנגדות נבעה בעיקר מעמדתם העצמאית. גילם, סמיכותם לבגרות ומקור החיוב במזונות הצדיקו הפחתה, אך לא ביטול מלא.
4. תלה"מ (ב"ש) 21839-02-22 (25.8.2025) - נקבע כי על הקטינה חל דין "בן מרדן", וכל עוד היא מסרבת לקשר תקין עם האב ולטיפול שקבע בית המשפט, המזונות מופחתים. החיוב הועמד על 1,200 ש"ח בחודש (800 ש"ח מזונות ו-400 ש"ח מדור) במקום פטור מלא.
5. תלה"מ (חיפה) 36069-12-23 (20.11.2024) - המזונות הועמדו על 1,000 ש"ח בחודש מאוגוסט 2023, ובוטלו לתקופה שבין דצמבר 2022 ליולי 2023. בית המשפט לא הכריע אם הנתק נבע מהסתה, מניכור הורי או ממרדנות של הבת, והבהיר כי תביעה לביטול מלא מחייבת הליך נפרד.

מקרים שבהם התביעה נדחתה

1. תלה"מ (חיפה) 8359-07-18 (3.4.2022) - נקבע שסירוב הבן לא נולד בחלל ריק והוא פרי התנהגות האב כלפיו. לאם הייתה תרומה מסוימת, אך היא לא הייתה אחראית לגיבוש עמדתו השלילית של הבן, והפחתה או ביטול היו פוגעים ביכולתה לספק את צרכיו.
2. תלה"מ (צפת) 59562-09-20 (1.12.2021) - לא הוכחה הסתה מצד האם, והאב נמנע מליזום קשר כלשהו, אפילו טלפוני, חרף ניסיונות הבנות. התביעה לביטול המזונות ולהשבה רטרואקטיבית נדחתה, תוך הדגשת הצורך להבטיח את צרכיהן ההכרחיים של הבנות.
3. תלה"מ (פ"ת) 45880-12-22 (18.3.2026) - נקבע כי לאב תרומה ניכרת לנתק וכי הבת התרחקה ממנו כמנגנון הגנה. בית המשפט הוסיף כי הגשת תביעה לביטול מזונות אינה הדרך הראויה לחידוש הקשר, וחייב את האב בהוצאות של 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
4. תלה"מ (ירושלים) 57288-02-24 (15.9.2024) - התביעה נמחקה על הסף. נקבע שהאב נטש את ילדיו ולא פעל לחידוש הקשר, ולא הוכיח שהקטינים הם "ילדים מרדנים" או שהתקיים שינוי נסיבות המצדיק שינוי במזונות.
5. תלה"מ (חיפה) 68954-05-23 (28.7.2024) - התביעה לביטול או להפחתת מזונות שני הקטינים נדחתה. לא הוכחו נסיבות חריגות המצדיקות להכיר בהם כילדים מרדנים, והנתק נקשר, בין היתר, לנטישת הקטינים על ידי האב ולהתנהגות אלימה מצדו.
6. תמ"ש (ת"א) 29349-09-17 (18.1.2020) - התביעה לביטול או להפחתת מזונות הבת נדחתה. האב לא הוכיח שסירובה נבע ממנה בלבד, ובית המשפט הדגיש שיש לבחון את אחריות שני ההורים, את מאמצי האב לחידוש הקשר ואת טובת הילדה, וכי ביטול מזונות שמור למקרים קיצוניים ונדירים, כשיש לשקול תמיד חלופה מתונה יותר כגון הפחתה.

השורה התחתונה: האם יש סיכוי לתביעה כזאת במקרה שלכם?

הפסיקה מציירת קו ברור, ואפשר לסכם אותו בשלושה מצבים.

יש סיכוי לביטול מלא: רק במקרים הקיצוניים בהם ההורה השני יצר ניכור הורי חמור, כל דרכי ההתערבות והטיפול מוצו, ואין עוד סיכוי ממשי לחידוש הקשר. גם קטין בוגר שמסרב באופן עצמאי לכל קשר ולכל טיפול, עשוי להביא לביטול. וגם אז בית המשפט יוודא שהילד לא יישאר ללא צרכים בסיסיים.

התוצאה תהיה הפחתה: כשהילד אכן מסרב לקשר, אבל גם לאב יש חלק בנתק, או שהניכור קל ונשמר קשר מצומצם, בית המשפט יפחית את המזונות ולא יבטל אותם. ההפחתה יכולה להיות קבועה, מדורגת או מותנית בכך שהסירוב נמשך.

התביעה תידחה: אב שנטש את ילדיו, לא יזם קשר, לא פנה לטיפול ומגיש תביעה לביטול מזונות כדרך לחדש את הקשר, ימצא את תביעתו נדחית, ולעיתים גם יחויב בהוצאות של עשרות אלפי שקלים.

עו"ד נאור גלמור הוא עורך דין לענייני משפחה וגירושין, בעל משרד מוביל בתל אביב ומייצג גברים ונשים בתיקי גירושין מורכבים בכל רחבי הארץ. לייעוץ חייגו: 050-8819643