close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

שמחה

הרב שמעון פרץכב ניסן, תשפא04/04/2021
פרק מג מתוך הספר עוד יוסף חי
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

פרק מג מתוך הספר עוד יוסף חי

תגיות:
שמחה

כוחה של השמחה רב הוא, ונצטווינו בתורה להיות בשמחה תמיד ולעבוד את ה' בשמחה, ואם חס וחלילה לא נעבוד אותו בשמחה אלא בכבדות ומתוך מצוות אנשים מלומדה עם ישראל ילך וידרדר, וכמו שכתוב "תחת אשר לא עבדת ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב" (דברים, כח, מז).
השמחה הייתה נר לרגליו של ר' יוסף והייתה דרך חיים על אף הקשיים והצרות. הכול לטובה היה חוזר ואומר ומשנן.
כפי שמתאים לנפש העדינה שהייתה
לו הוא היה מתלהב מהנכדים ומדבוריהם, ותמיד היה מספר בחיוך מה הם אמרו לו. הם היו משמחים אותו מאד.
מספרת דבורה:
"הוא סיפר על שמעון שהיה קטן - אבי סיפר לו שהקש נשרף ושמעון אמר: אבל סבא, ממילא גנבו לך את הכבשים אז בשביל מה קש? ואבא נרגע מדבריו.
היה מאד שמח שאנחנו שמחים. היה חשוב לו שנגיד דברים משמחים כגון שמישהו בא לבקר וכד' והיה אומר לפחות תגידו לפני כדי שאשמח.
כך היה אומר לאחותי שגרה בזיכרון יעקב: תודיעי לי לפני שאת מגיעה כדי שאשמח כבר מאותו רגע ולא רק מהרגע שתבואי. להאריך את השמחה.
היחס לנכדים היה מאד מיוחד. זרח אור על פניו כאשר נכנסו הנכדים והוא חיבק ונישק אותם בשמחה ובאהבה. הם החזירו לו אהבה, וגם נכדים ונינים קטנים אהבו להיות בחברתו. הייתה לו נפש צעירה, בכל פעם שמישהו בא לבקר אותו היו פניו מאירות".
הרב יהושע:
"גם כשהיה במצב שלא יכול היה לאכול ולשתות באופן חופשי הוא תמיד שמח שהיינו שמחים אוכלים ושותים ומדברים בינינו. הקשרים הטובים שבין ילדיו מאד שימחו אותו. הוא לא שתה משקאות חריפים אבל תמיד הציע לנו לשתות מעט ולהיות שמחים".
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה