close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מתפלל ומעלעל- על עלוני השבת

הרב יוני לביא  ד שבט, תשעד  1/5/2014

עלוני השבת- טוב או רע? פלטפורמה לפרסומות או לימוד תורה? הרב יוני לביא על העלעול בתפילה

תגיות:

תודו שזה מפתיע. מי היה מאמין שכמה דפים עם דברי תורה על פרשת השבוע, יהפכו תוך מספר שנים לאחד הטרנדים החזקים ביותר בציבור הדתי. מי העלה בדעתו שעלונים המחולקים חינם אין כסף ורוב כותביהם רבנים, יהפכו לגורם השפעה רב עוצמה על השיח המגזרי. מי שלא ראה חבורת מתבגרים שטורחת להגיע בזמן לתפילה רק כדי להשיג את עולמם הקטן בטרם ייחטף כלחמניות חמות במוצאי הפסח לא ראה מחזה מַרְנִין מימיו. אין ספק שלזכותם של עלוני השבת ניתן לזקוף הישגים לא מבוטלים: מפלס הדיבורים בבית הכנסת ירד באופן דרסטי, אנשים מצליחים להעסיק את עצמם ערים בזמן הדרשה השבועית, ומושג כמו 'שו"ת סמס' הפך למותג מבוקש ועתיר רייטינג.

אמת הדבר שעל חלק מן הדפים מתנוסס הכיתוב: "אין לעיין בעלון שעת התפילה וקריאת התורה". דא עקא שהוא זוכה להתייחסות רצינית דומה לזו של 'קראתי את התקנון ואני מסכים למה שכתוב בו', או 'איני הנהג' לחובבי הוויז. בבית כנסת אחד קיבלו הגבאים האחראיים החלטה נועזת: לעשות חילופי גברי עם אנעים זמירות. להעביר את הפיוט הנפלא לאמצע התפילה, ובמקביל לדחות את חלוקת העלונים הססגונית אל סופה. קיתונות הגידופים וחומת ההתנגדות הבצורה שהתייצבה לנגדם רק לימדו אותם את אמיתות הפתגם 'תפילה בלא עלוני שבת כקיגל בלא מלפפון חמוץ'...

פתח המילוט
אך התופעה הנ"ל ראויה למבט רציני ועמוק יותר. מהו סוד קסמם של עלוני השבת? מה עומד מאחורי הצלחתם המטאורית? ראשית, הטרוניה על כך שהם מפריעים לאנשים להתפלל, אינה מדוייקת. עלוני השבת אינם הבעיה. הם הפתרון שלה. אומנם, פתרון גרוע, אך יהיה זה עוול לתלות רק בהם את קולב האשמה. האטרקטיביות שלהם נובעת מכך שהאלטרנטיבה, למרבה הצער, אינה כה מלהיבה. לא סוד הוא שלאנשים רבים קשה להתפלל. זה נכון עבור מתבגרים ולא פחות מזה עבור ההורים שלהם. דור הסמס והפייסבוק שמורגל לזפזופ מהיר ומולטי-טאסקינג אובססיבי, מוצא את עצמו מול שוקת שבורה כשהוא צריך להניח את הכול בצד ולהתמקד בעבודת הנפש בריכוז ובהתמסרות מול בוראו. הוא כבר שכח איך מדברים את השפה הזו. עלוני השבת מבחינתו הם פתח מילוט חיוני. בפרט אחרי שבשנים האחרונות הם עברו 'שדרוג', ומלבד הארות על הפרשה, יש מהם הכוללים בתוכם ביקורת מסעדות, מדור רכילות וכדו', כשהחלק התורני הוא עלה תאנה בלבד לזו'רנאל פרסומי על חופשה מושלגת (וכשרה!) בהרי הקרפטים והצעות נדל"ן מפתות בסנט לואיס. ה'קהל השבוי' שבבית הכנסת הוא טרף קל עבור אותם קופירייטירים, שמנצלים היטב את הבמה שלרשותם. הגולם קם על יוצרו, והצד התורני שאמור היה להיות העיקר, כיאה לעלון המחולק במקדש מעט בעת התפילה, הפך לקרדום לחפור בו לטובת תעשיית שיווק נישט אין שאבעס גערעט.

רגעי איכות
האם אחרי כל זה מוטב היה לוותר לגמרי על עלוני השבת? מסתבר שלא. עבור רבים מספור זמן האיכות שלהם עם הדפים, הוא רגעי לימוד התורה השבועיים שלהם! אנשים עובדים העמלים קשה לפרנסתם בכל השבוע, עשויים למצוא בו את הפינה השבועית של חיבור למשהו גבוה ועמוק יותר מעבר לזרמת החיים השוטפת של ימי החול. שלא לדבר על הפלא שמתרחש אצל בני הנוער. מתברר שברגע שמנטרלים את הסמארטפון והפייסבוק לעשרים וארבע שעות תמימות, הדור הצעיר מסוגל לקרוא צורת אות גם אם אינה כתובה על מסך, ואף להיפגש עם רעיונות ודמויות העשויות להעשיר את עולמו הרוחני. אדרבה, הורים חכמים ינצלו את המשאב הזה, כדי לגרות את הילדים לשיח על שולחן השבת ולאחריו, ישתפו במאמר או סיפור יפה שקראו בעלון, ואף יפתחו דיונים משמעותיים על הדברים. אפשר לפרנס שיחות חינוכיות מרתקות, דילמות מן החיים, ושאלות הלכתיות רלוונטיות, בלקיחה אקראית של אחד מן הדפים הללו, אם רק יודעים לנצל אותם נכון. העלונים אף תורמים לרבגוניות השיח הציוני-דתי, בכך שמאפשרים להחשף לקולות וגוונים שלא תמיד באים לידי ביטוי מעל במות אחרות.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה