close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

איש אומץ- על הגאון הרב יעקב יוסף

הרב שי הירש  ו אייר, תשעג  4/16/2013

הספד על הגאון הגדול, איש האומץ והתורה, הרב יעקב יוסף. אמירות מיוחדות על דמותו.

תגיות:

בליל שבת נלקח מאתנו אחד מצדיקי הדור, אחד מתלמידי החכמים הבולטים שבדור. הרב יעקב חי יוסף זצ"ל. זאת, לאחד שנזדכך בייסורים קשים, במשך למעלה משנה. חז"ל אומרים: "קשה סילוקם של צדיקים כפליים כחורבן בית אלוקינו" (איכה רבתי א' ל"ט) וכן מוסרת לנו הגמרא (תלמוד בבלי, כתובות קג:) שמי ש"מת בערב שבת – סימן יפה לו" (רש"י – שיכנס למנוחה מיד) והאריכו בכך חכמי הקבלה (כתב אריז"ל שהנקבר בערב שבת אחרי חמש שעות של היום, פטור הוא מחיבוט הקבר, "שער הגלגולים", (הקדמה כג, עמ' סה)).

הבכי הגדול והצער העמוק של אלפים ורבבות מעם ישראל בהילקח מאתנו הרב זצ"ל, אין בהם, בכדי להביע את גודל האבדה העצומה של כלל ישראל.

"תתן אמת ליעקב חסד לאברהם". (מיכה, פרק ז', כ'), הרב יעקב זצ"ל, כשמו כן היה. איש האמת. האמת הצרופה. לא נשא פנים לאיש וקיים בעצמו את ציווי התורה "לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלוקים הוא" (דברים א', יז'). רק "את האלוהים אני ירא" (בראשית מב', יח'). אשר על כן, שילם מחיר אישי כבד מאוד על עמדותיו, על השקפותיו ועל החירות לעבוד את הקב"ה כפי מה שהנחה אותו שכלו החד ולבו הטהור.

בתור בנו הגדול של הראשון לציון, הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א, הוא נועד לגדולה ועתיד מזהיר ניצב לפניו בכור מחצבתו ובבתי המדרש בהם הוא צמח. אך, דעת התורה שלו ואהבתו היוקדת לארץ ישראל לא אפשרו לו להשלים עם תמיכתה של התנועה שבה גדל בהסכמי אוסלו שהביאו איתם לארץ את רב המרצחים ואת חבר מרעיו וגררו אחריהם מאות הרוגים ופצועים רבים. הוא יצא בריש גלי ובפומבי כנגד ההסכמים הללו, תוך כדי שהוא מאבד בכך, במו ידיו, את עולמו הקודם, מורחק מבית אביו הגדול וממוקדי כוח פוליטי והשפעה ציבורית ומסומן ונרדף על ידי בית גידולו כ'קיצוני ומסוכן'. לימים, התברר שהוא צדק בהתנגדותו לאותם הסכמי תוהו וכן ש'שועלים קטנים' הטעו את אביו בעניין זה, אבל, הקרע ביניהם כבר נוצר. במהלך השנה האחרונה, הגיע הרב יעקב חי, לבקר את אביו מספר פעמים. הרב אמר לו שהוא מתפלל בעבורו כל העת ואין תפילה שבה הוא לא מזכיר אותו וברכו בחום, בבריאות טובה ובאריכות ימים.

האמת הזאת של הרב יעקב חי זצ"ל והנכונות שלו לעמוד בפרץ מול עוולות. לא אפשרו לו, לעמוד מן הצד ולהחריש נוכח אפליה שיטתית ומסודרת ואונאת דברים חמורה כנגד בעלי תשובה וחרדים ממוצא מזרחי אשר נמנעה מהם האפשרות ללמוד תורה ב'מקום שלבם חפץ' עקב מוצאם וקביעת 'מכסות' מבישות. הרב יעקב, הטיל למערכה הזו את כל מלוא כובד משקלו. גם כאן, תוך כדי שהוא נרדף ומבוזה, לצערנו הרב, גם ע"י תלמידי חכמים ולא מקבל גיבוי ממנהיגי הציבור שאת מלחמתו הוא נלחם. אומנם, סמוך פטירתו הוא ביקש מחילה מהורי הבנות שנאסרו בעקבות התערבות בג"ץ בסוגיה וכן בצוואתו, חזר בו מדרך הפעולה שכללה פנייה לערכאות, (וכן, כרב חרדי, הביע בה התנגדות להתנדבות בנות לשירות לאומי כדעת הסטייפלער זצ"ל). אך וודאי, שהעקרונות שנלחם עבורם כל חייו המשיכו להנחות אותו בדרכו הציבורית גם בעת מחלתו והם: אהבת התורה ושקידתה ומאבק על החירות והכבוד ללומדה בלי אפליות והתנשאות ובלי הלבנת פנים.

לאחרונה, עקב הסכמה שנתן יחד עם הגאון הרב דוב ליאור שליט"א, על ספר הלכתי שעוסק במוסר מלחמה בעת מלחמה, נרדף על ידי הפרקליטות ומשטרת ישראל שהחליטו לחקור אותו ב'עוון הסתה'. אולם, הרב, שמר על כבוד התורה וסירב להתייצב ל'חקירה' זו משום שטען כי 'דברי תורה אינם ניתנים לחקירה' וכי אין שוויון באכיפת החוק. לאחר שנחטף בצורה מבישה לחקירה ע"י משטרת ישראל, בעת צאתו מתפילת שחרית בציון שמעון הצדיק בירושלים, אמר לחוקריו שהם עוברים על החוק בחקירתו ועל שאלותיהם השיב במילים: 'אין תגובה'. לאחר כחצי שעה, הוא שוחרר ובסמוך לשחרורו נערכה הפגנת אלפים ליד ביהמ"ש העליון על הפגיעה בכבוד התורה, בו וברב דוב ליאור שעבר גם הוא 'חוויה' דומה. בסופו של דבר, 'ההר - הוליד עכבר' והמשטרה החליטה לסגור את התיק ולא להגיש כתבי אישום בפרשה.

הרב יעקב זצ"ל, היה איש מלחמה ואיש שלום. כיהן כראש ישיבה ומרביץ תורה לעדרים, איש של תורה, ענווה ופשטות, "עדינו העצני" (תלמוד בבלי, מועד קטן טז:). במשך שנים רבות היה מגיע מידי יום למערת המכפלה ומוסר שם שיעור בהלכה על פי סדר הסימנים בשולחן ערוך. היה מקורב מאוד לרבים מגדולי ישראל וצדיקי הדור ובהם מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, אשר ידידות נפלאה שררה ביניהם, המקובל הרב יעקב עדס, המקובל הרב בניהו שמואלי, הראשון לציון הרב בקשי דורון שליט"א ורבים נוספים.

לפני כשנה וחצי, התגלתה בגופו של הרב המחלה הנוראה. הרופאים הקציבו לו שלושה חודשים בלבד לחיות אך יחד עם זאת אמרו לו: ש'כל הסטטיסטיקות לא עובדות אצל הדתיים'. בזכות תפילת רבים ולאחר שהוסיף לו המקובל הרב בניהו שמואלי את השם 'חי', זכינו שהרב יהיה אתנו עוד למעלה משנה וחצי. וזאת, בניסי ניסים, כאשר, חרף חולשתו של רב, סדר יומו העמוס שמתחיל בתפילת ותיקין ומסתיים באמצע הלילה, כאשר הוא מוסר כארבעים שיעורים שבועיים בכל רחבי הארץ מדי שבוע וכל זאת תוך כדי קבלת טיפולים והקרנות וייסורי נפש וגוף - נמשך כסדרו. מסירות נפש מופלאה כזו עבור הרבצת תורה, קשה מאוד למצוא דוגמתה בדור יתום וחלש כמו שלנו.

עם הסתלקותו, נותר חלל אדיר בעולם התורה ובפרט בקרב אנשי האמת שבדור. עליו ניתן לומר: 'אנשי אמנה אבדו, באים בכוח מעשיהם..'. בעת כזו, כאשר תלמיד חכם גדול עולה למרום, לאחר שנזדכך בייסורים קשים ונלקח לישיבה של מעלה ליהנות מזיו השכינה ולהתענג על ה' ופתוחים לפניו שערי שמים, שערי גן עדן, זהו הזמן המסוגל, שבו ניתנת לנו כאן, בארץ, האפשרות ללמוד מדרכיו ולקבל על עצמינו להתחזק באותם תחומים שכעת, נותרו מיותמים. זוהי סגולה גדולה כעת, לקבל על עצמנו קבלות. מי במידת האמת ועמידה על דבר ה', מי בהתמדה בתורה וביראת שמים ומי באהבת העם והארץ. זוהי העת, להשליך את החשבונות הרבים אשר חשבו בני אדם ולבחור באמת, שחותמו של הקב"ה אמת. (תלמוד בבלי, שבת נה.) "תתן אמת ליעקב" וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. אמן.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה