פסלים במוזאונים- מותר או אסור?

מוזיאונים שמוצגים בהם פסלים שנעבדו על ידי עובדי עבודה זרה, אף על פי שהבאים אחריהם ביטלום- נכון להימנע מלראותם.

מותר לבקר במוזיאון שבו מוצגות צורות בני אדם, כגון מוזיאון שעווה כאשר הוא נעשה על ידי גויים. אולם אם נעשה על ידי יהודים- יש אוסרים ויש מתירים.

כן כתב הרב מנשה קליין בשו״ת משנה הלכות (ח״י סימן ריג) שאף שביטלום מדין עבודה זרה, כל מי שיש בלבו יראת ה’ לא יכנס למקומות אלו כל זמן שהפסלים נמצאים שם. ומכל מקום, כיון שביטלום מדין עבודה זרה, המסתכל בהם אינו נחשב כמסתכל בעבודה זרה.

לגבי

מוזיאונים המציגים דמויות אדם שלמות, כגון מוזיאון שעווה וכיוצא בזה, אין לאסור משום הכתוב: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", שפסוק זה עוסק בעשיית צורה לשם עבודתה, כפי שכתב הרמב״ם (פ״ג מהלכות ע״ז ה״ט).

אולם יש לדון מצד האיסור שנאמר: "לא תעשון אתי- אותי. כלומר דמות שאני מתראה בו לנביאים, והיינו אדם", כמובא בגמרא (עבודה זרה מג, ב). וכך נפסק בשולחן ערוך (יו״ד סימן קמא ס״ד): "צורת אדם לבדו כל אלו אסור לעשותם אפילו הם לנוי", וראה בש״ך (ס״ק כא).

ומכיון שנאסר לעשות צורת אדם, יש בכך משום חילול השם כאשר הולך אדם לראותולהנות מדבר שנעשה באיסור. וכל זה כאשר הדמויות נעשו על ידי יהודי המצווה על כך, אולם אם נעשו על ידי גויים- אין בזה איסור, כך הביא בשו״ת אבני ישפה (ח"א סימן קנא) בשם הגרי״ש אלישיב.

לעומת דיעה זו יש לציין את תשובתו של הגר״ע יוסף (יחוה דעת ח״ג סימן סד, והליכות עולם ח״ז עמוד רפא) שהתיר קניית בובות העשויות בתבנית אדם שלם בכל גופו, משום כמה טעמים:

א.      התוספות (ע״ז מג, ב ד״ה והא) כתבו שעיקר האיסור בעשיית צורת אדם הוא משום חשד עבודה זרה. אולם לגבי בובות הכל יודעים שאין בהן שום סרך של עבודה זרה, ובפרט בזמנינו שאין הגויים עובדים לצורות אדם כלל. וכן מבואר גם בחכמת אדם (כלל פה).

ב.      בשו״ת פרי השדה (ח״ג סימן לח) התיר בובות שלא נעשו לנוי אלא למשחק, שכן ניכר בעליל שלא נעשו לשם עבודה זרה.

ג.       בהעמק שאלה (סימן נז, ג) כתב שבזמן הזה שוב אין מקום לחשד של עבודה זרה.

לאור דברים אלו אין מקום לחוש לביקור במוזיאונים אלו, שכן רבו המתירים את עשיית הבובות, ואין חשש של מראית עין אלא בדבר האסור לכולי עלמא, וכל שכן לדעת הפרי חדש (סימן תסא סק״ב) הסובר שאין איסור מראית עין רק בדברים שאסרו חז״ל בפירוש.