close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

שמות פרק יב'

טז אדר, תשפא28/02/2021
פרק לה מתוך הספר תנ"ך על הפרק
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

פרק לה מתוך הספר תנ"ך על הפרק

תגיות:

מאת: הרב אליעזר קשתיאל

פש(ו)ט הפרק:
פרק ארוך זה (51 פסוקים) גדוש בנושאים, מצוות, ואירועים. בני ישראל מצווים להקריב קורבן ולהזות מדמו על פתח הבית, ובהזאת דם זו ינצלו מהמכה הנוראה. היציאה, מהירה והחפוזה, תונצח לשעה ולדורות בחובת אכילת המצה ובאיסור החמור לאכול ולהשהות חמץ בבית. "צעקה גדולה" שבמצרים, מצטרפת לצו האלוקי הדורש מהירות. מצרים דורשים- "למהר לשלחם מן הארץ", וה' גוזר- "ואכלתם אותו בחיפזון". "כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה". תוך כדי היציאה ממצרים- חוזרת ממרחק, מימי האבות, מצוות המילה, כתנאי להשתתפות בחגיגת


הפסח. ובמסגרת זו אנו עדים להצטרפות של גרים הרוצים להשתייך לעם הנגאל. "וכי יגור איתך גר... הימול לו כל זכר" "תורה אחת...לאזרח ולגר"

מעמיקים מבט:
החיפזון מה טיבו, ההפרדה בין ישראל למצרים מהירה, חדה כתער, לו היתה יציאת העם ממצרים- תהליך אנושי של עם המורד במשעבדיו, ורוגש את עצמאותו הדבר היה דורש זמן, זמן של התארגנות, גיבוש והתפצלות. כל תהליך בעולמנו החומרי והאנושי דורש זמן. אך הולדת ישראל הינה כול מעשה אלוקי כולה ניסית. "אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים- הרי אנו ובנינו.. היינו משועבדים לפרעה במצרים". רק הגורם האלקי, הוא לבדו יצר את הוויתנו הלאומית, ללא תהליך אנושי, ללא עזרה מבחוץ, ללא זמן.

חמץ- משמעו תהליך, חילופי חומרים, הבשלה איטית. המצה- נטולת הזמן, נטולת השלבים- מסמנת לעד את הגדרת העם, עם שנוצר ממרוצים, "עם זו יצרת לי" "הוא עשנו ולא אנחנו".

עם שנוצר במעשה שמים- לא יוכל מעשה אנוש להכריתו. עם שאינו תלוי בגורמים ארציים, תלוי זמן- יחווה קיום נצחי, על זמני.

ובכל זאת נדרשת מהמשפחה הכרעה, כל בית מקריב קורבן, רוצה להשתייך לאירוע הלאומי המכונן. כל בית מזה דם על פיתחו, משל היה מזבח מוקדש לה'. הבתים- בהם אוכלים את הפסח, מהם- אסור לצאת עד הבוקר. שם הבחירה שלנו- להיות חלק, להצטרף לברית בין העם לאלוקיו. ברית המילה שנצטווה בה אברהם וחוזרת, נסגר מעגל בין אבות לבנים, בין הבטחה למימוש, בין חזון שלא ו"אעשך לגוי גדול"- לשש מאות אלף רגלי" גברים- המכונים "צבאות ה'..".

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה