פרק קמא

א  מִזְמוֹר, לְדָוִד:
יְהוָה קְרָאתִיךָ, חוּשָׁה לִּי; הַאֲזִינָה קוֹלִי, בְּקָרְאִי-לָךְ.
ב  תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ; מַשְׂאַת כַּפַּי, מִנְחַת-עָרֶב.
ג  שִׁיתָה יְהוָה, שָׁמְרָה לְפִי; נִצְּרָה, עַל-דַּל שְׂפָתָי.
ד  אַל-תַּט-לִבִּי  לְדָבָר רָע,
לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת  בְּרֶשַׁע-
אֶת-אִישִׁים  פֹּעֲלֵי-אָוֶן;
וּבַל-אֶלְחַם, בְּמַנְעַמֵּיהֶם.
ה  יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד, וְיוֹכִיחֵנִי-
שֶׁמֶן רֹאשׁ, אַל-יָנִי רֹאשִׁי:
כִּי-עוֹד וּתְפִלָּתִי, בְּרָעוֹתֵיהֶם.
ו  נִשְׁמְטוּ

בִידֵי-סֶלַע, שֹׁפְטֵיהֶם; וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי, כִּי נָעֵמוּ.
ז  כְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ- נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ, לְפִי שְׁאוֹל.
ח  כִּי אֵלֶיךָ, יְהוִה אֲדֹנָי עֵינָי; בְּכָה חָסִיתִי, אַל-תְּעַר נַפְשִׁי.
ט  שָׁמְרֵנִי-מִידֵי פַח, יָקְשׁוּ לִי; וּמֹקְשׁוֹת, פֹּעֲלֵי אָוֶן.
י  יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים;  יַחַד אָנֹכִי, עַד-אֶעֱבוֹר.