תהילים פרק צ

א  תְּפִלָּה, לְמֹשֶׁה אִישׁ-הָאֱלֹהִים:
אֲדֹנָי-מָעוֹן אַתָּה, הָיִיתָ לָּנוּ; בְּדֹר וָדֹר.
ב  בְּטֶרֶם, הָרִים יֻלָּדוּ-  וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל;
וּמֵעוֹלָם עַד-עוֹלָם, אַתָּה אֵל.
ג  תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ, עַד-דַּכָּא;  ותֹּאמֶר, שׁוּבוּ בְנֵי-אָדָם.
ד  כִּי אֶלֶף שָׁנִים, בְּעֵינֶיךָ-  כְּיוֹם אֶתְמוֹל, כִּי יַעֲבֹר;
וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה.
ה  זְרַמְתָּם, שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּקֶר, כֶּחָצִיר יַחֲלֹף.
ו  בַּבֹּקֶר, יָצִיץ וְחָלָף; לָעֶרֶב, יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ.
ז  כִּי-כָלִינוּ בְאַפֶּךָ; וּבַחֲמָתְךָ

נִבְהָלְנוּ.
ח  שת (שַׁתָּה) עֲו?ֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ; עֲלֻמֵנוּ, לִמְאוֹר פָּנֶיךָ.
ט  כִּי כָל-יָמֵינוּ, פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ; כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ-הֶגֶה.
י  יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה--
וְרָהְבָּם, עָמָל וָאָוֶן:
כִּי-גָז חִישׁ, וַנָּעֻפָה.
יא  מִי-יוֹדֵעַ, עֹז אַפֶּךָ; וּכְיִרְאָתְךָ, עֶבְרָתֶךָ.
יב  לִמְנוֹת יָמֵינוּ, כֵּן הוֹדַע; וְנָבִא, לְבַב חָכְמָה.
יג  שׁוּבָה יְהוָה, עַד-מָתָי; וְהִנָּחֵם, עַל-עֲבָדֶיךָ.
יד  שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ; וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה, בְּכָל-יָמֵינוּ.
טו  שַׂמְּחֵנוּ, כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ: שְׁנוֹת, רָאִינוּ רָעָה.
טז  יֵרָאֶה אֶל-עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ; וַהֲדָרְךָ, עַל-בְּנֵיהֶם.
יז  וִיהִי, נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ- עָלֵינוּ:
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנָה עָלֵינוּ; וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנֵהוּ.