הוגש נגדכם כתב אישום? אלה האפשרויות שכדאי להכיר לפני שהמשפט מתקדם

ההחלטה על

הגשת כתב אישום פלילי הופכת את החשוד לנאשם ומעבירה את המשך הטיפול בהליך אל כתלי בית המשפט. אלא שלא בהכרח מדובר בתחילתו של מסלול חד כיווני שבסופו הרשעה וגזר דין, ובין נקודת הפתיחה לבין ניהול משפט מלא קיימות לא מעט תחנות יציאה, שיכולות להוביל לביטול האישומים, לצמצומם או לסיום ההליך בהסכמה עוד לפני שמיעת כל הראיות.

הוגש נגדכם כתב אישום? עורך הדין שלומי ביזק מציג את הווייז המשפטי לנאשם, ואת המסלולים שכדאי לבדוק לפני שממשיכים ישר לכיוון הכרעת הדין.

לא אורים ותומים – כתב האישום וחומר הראיות

החלטת התביעה על הגשת כתב אישום אינה מעידה על יכולתה להוכיח אשמה באופן מוחלט, כי אם על תשתית ראייתית מספקת שמעידה על סבירות להרשעה במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב מבחינת התביעה (והאופטימלי מבחינת הנאשם) מדובר בהחלטה רשלנית ונמהרת שלא בהכרח תעמוד למבחן ככל שתידרש אליו. בשלב זה תפקידו של עורך הדין הוא לנבור בחומרי החקירה והראיות, ולחפש את נקודות התורפה:

• אילו ראיות עומדות בבסיס האישום?
• האם קיימות סתירות בין העדויות?
• האם ישנן פעולות חקירה שלא בוצעו?
• האם הראיות אכן מוכיחות את כל יסודות העבירה?
• האם קיימים קשיים ראייתיים שלא קיבלו משקל מספק בהחלטה להעמיד לדין?

ככל שיימצאו כאלה, ניתן לפנות לתביעה, להציג את הליקויים והקשיים ולבקש לשקול מחדש את ההחלטה על הגשת כתב האישום. התוצאה המבוקשת יכולה לנוע מתיקון כתב האישום וצמצום חלק מהעבירות ועד לביטול כתב אישום וחזרה מאישום.

שימוע לפני כתב האישום

בעבירות שבהן קיימת זכות שימוע על פי דין, שלב השימוע אמור להתקיים לפני הגשת כתב האישום. מטרתו לאפשר לחשוד להציג בפני רשות התביעה טענות מדוע יש להימנע מהעמדתו לדין.

את הזכות לשימוע יש לדרוש ולממש לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, ובטרם הגשתו בפועל. ככל שכתב האישום הוגש מבלי שניתנה לחשוד אפשרות לממש את זכות השימוע, יש לבחון את נסיבות המקרה ואת המשמעות המשפטית של הפגם. בהתאם לנסיבות ניתן להעלות את הנושא מול התביעה או בפני בית המשפט ולבקש סעד מתאים.

טענות מקדמיות

סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לנאשם להעלות שורה של טענות מקדמיות, שנועדו לערער על עצם ההחלטה על הגשת כתב אישום מסיבות טכניות ואחרות. בין סוגי הטענות המקדמיות המוכרות על פי חוק:

• אכיפה בררנית – טענה כי ההחלטה להגשת כתב אישום נגועה בחוסר שוויוניות ובחוסר הוגנות, דוגמת מקרה בו חשודים נוספים בנסיבות דומות לא הועמדו לדין.
• הגנה מן הצדק – פגמים בהליכי החקירה ובאופן השגת הראיות שמערערים על תוקף הראיות בבית המשפט.

הטענות המקדמיות יעלו בשלב הראשוני של ההליך המשפטי בפני שופט, אשר מוסמך לדחות את הטענות ולהחליט על המשך ההליך המשפטי, להנחות את התביעה על תיקון כתב האישום או על ביטולו לחלוטין.

הסדר טיעון

הסדר טיעון נתפס לעיתים כפשרה שבה הנאשם מודה ומקבל עונש מקל יותר, אבל בפועל המשא ומתן יכול להיות רחב בהרבה.

הסדר עשוי לכלול מחיקת אישומים, שינוי סעיפי עבירה, תיקון משמעותי של העובדות המיוחסות לנאשם, הסכמה בנוגע לעונש והשפעה על סוג הרישום הפלילי.

הסדר טיעון נחתם בין התביעה לנאשם באמצעות סנגורו, ומהווה את אומנות ניהול הסיכונים עבור שני הצדדים: התביעה נמנעת מן הסיכון שבניהול משפט פלילי בו הנאשם עשוי לצאת זכאי או לקבל עונש מקל, והנאשם נמנע מניהול משפט פלילי ממושך, יקר ומורכב, ומן הסיכון שבהרשעה וענישה מקסימלית שעשויה לכלול מאסר ארוך בפועל.

הסדר מותנה

הסדר מותנה הוא בעיקרו מסלול שנועד למנוע את הגשת כתב האישום מלכתחילה. במסגרת ההסדר החשוד מודה בעובדות ומתחייב לעמוד בתנאים שנקבעו, ובתמורה התביעה נמנעת מהגשת כתב אישום וסוגרת את התיק בהתאם לעילת הסגירה הקבועה בדין.

לאחר שכבר הוגש כתב אישום, לא ניתן להתייחס להסדר מותנה כאל אפשרות אוטומטית שעומדת לבחירת הנאשם. אם נסיבות התיק מעלות טענה שהיה מקום לבחון מסלול כזה עוד קודם להגשת האישום, למשל טענה של אכיפה בררנית, על בית המשפט לבחון משפטית האם וכיצד ניתן להורות על הפניית התיק ליחידת הסדר מותנה, ולחלופין לקבל את הטענה במלואה ולהורות על זיכוי מטעם זה.

כתב אישום הוא אמנם נקודת ציון משמעותית בהליך הפלילי, אבל הוא לא היעד הסופי ובהחלט לא היעד הרצוי: מיפוי נכון של הראיות, הכשלים והאפשרויות המשפטיות כבר בתחילת הדרך עשוי לאפשר לעורך הדין לחשב מסלול מחדש, ולעיתים אף למצוא את היציאה שתמנע מהתיק להגיע להחלטה שיפוטית שעשויה להיות בלתי צפויה ומסוכנת.