close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

התורה - דרך חיים

הרב יניב חניאיד שבט, תשפא27/01/2021
פרק ה מתוך הספר ואני, מה אני?
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

פרק ה מתוך הספר ואני מה אני?

תגיות:

ישנו סיפור מפורסם על אריסטו, הפילוסוף היווני המפורסם, שהטיף לחיים ערכיים ומוסריים וכך גם חינך את חניכיו ותלמידיו לפילוסופיה. פעם אחת פגש אותו אחד מתלמידיו עושה מעשה שלא הסתדר כל כך עם אופן ההתנהגות שהוא הטיף אליו. כששאל אותו איך זה ייתכן, מספרת האגדה, ענה לו אריסטו: "עכשיו, אני לא אריסטו". אולם לא רק אריסטו, כולנו מוצאים את עצמנו פעמים רבות מתנהגים בצורה שונה ממה שאנו מטיפים לו בדרך כלל. ישנו איזה ניתוק בין המחשבות, הדרך בה אנו חושבים שצריך להתנהג, לבין המעשים, הדרך בה אנו מתנהגים בפועל. בפועל מתערבים בדרך ההתנהגות הקשיים היום יומיים, היצרים,


התאוות ועוד... בדתות אחרות, בעיקר בנצרות (שוב נשתמש בנצרות בתור דוגמא...), הניתוק בין דרך המחשבה לדרך החיים "מעוגן בחוק". כבר פאולוס, מראשוני ה"שליחים" הנוצרים, פוטר את קהל המאמינים שלו מהצורך לשמור חוקים מעשיים: "הכל רשות לי" הוא כותב באגרתו אל הקורנתיים, ומוסיף: "אך עתה נחלצנו מיד התורה ומוסרותיה..." (אגרת אל הרומים). העיקר, לפי הנצרות, הוא האמונה בישו המשיח, ולא ממש משנה מה יעשה האדם בחיי היום יום. דרך החשיבה הזו התקבלה בהתלהבות רבה בקרב מאמיניה של הדת החדשה, שהרי בדרך זו הפכו כל המעשים למותרים והאדם יכול היה להתנהג בכל צורה שירצה.

מושג- בתחילת דרכה של הנצרות היו אנשים שבהחלט מימשו את דרכו של פאולוס באופן מעשי וחיו חיי הוללות ופורקן יצרים שלידם מחווירים הרבה מושגים מודרניםשל פורקן יצרים ו"מה בראש". הכתות הללו, שנקראו "גנוסיטיקאים", נרדפו במשך שנים על ידי הנצרות שחששה מתוצאות פריקת העול, ופאולוס אף נאלץ לחזור בו מעט בנושא חוסר החשיבות של המעשים.

היהדות, גם בנושא זה, רואה את הדברים אחרת לחלוטין. היהדות מציבה בפני האדם דרך חיים שלימה ומקיפה הנוגעת לכל תחום ותחום בחייו - מהדברים הנעלים, כמו שבתות חגים ומוסר, דרך דברים נמוכים יותר כמו מסחר ועבודה, ועד התייחסות לדרך התנהגותו של האדם בחייו ובמעשיו הפרטיים ביותר. התורה (בעיקר התורה שבעל פה, כלומר: המשנה, הגמרא וספרי ההלכה) מקיפה את כל חייו של האדם המאמין - לידתו, בגרותו, נישואיו ומותו, ונוגעת בכל תחום אפשרי של חייו. האוכל שהוא אוכל, השינה שלו, העבודה, דרך ההתנהגות בין בני זוג ודרך ההתנהגות בשירותים! בכל תחום ותחום יש לתורה מה לומר, ובכל תחום ותחום היא מציבה דרך התנהגות מסויימת ובדרך כלל אף פוסלת דרכי התנהגות אחרים (כן, ברור לי שמיד עולה השאלה למה זה ככה? ועוד נתייחס לזה בהמשך). שפע המצוות ודרכי ההתנהגות המופיעים בתורה אינם דומים לשום דת או תורה אחרת בעולם.

הקושי הגדול ביותר שלי בטירונות לא היה המאמץ הפיזי ואפילו לא המאמץ הנפשי, גם לא האוכל הגרוע ולא השמש שצרבה את פניי שלא הורגלו בשמש כמותה. הקושי הגדול ביותר שלי בטירונות היה סדר היום הצפוף שנקבע על ידי אנשים אחרים. כל הזמן אמרו לי לאן ללכת ומה לעשות, איך לבלות את השעה הזאת ומה לעשות באחרת, והרגשתי די נורא עם זה שהיום שלי לא ברשותי. הרבה פעמים אפשר לחוש תחושה דומה גם ביחס למצוות התורה. סדר היום שהן מכתיבות הוא לפעמים צפוף וקשה - ישנן תפילות ארוכות ומצוות מרובות שמשתלטות על סדר היום, וזה עוד לפני שהזכרנו את השבתות והחגים שבהם כל סדר היום סובב סביב מצוות היום... בהבנה השטחית, הרואה במצוות קובץ של חוקים והוראות, הדבר מכביד מאוד ומהווה מועקה גדולה בחיים הנורמליים. אולם, אם נבין שהתורה היא לא "קובץ חוקים" אלא דרך חיים שלימה ומקיפה, הדברים נראים אחרת...

שוב, מבלי להיכנס לסיבה מדוע זה כך, זוהי אחת ההבנות החשובות בחיי היהדות. ההבנה שהתורה היא "דרך חיים" ולא אוסף של חוקים היא יסוד בסיסי בתפיסת דרכה של היהדות. הדבר דומה לכללי ההתנהגות של טייס בתוך המטוס - החוקים או ההוראות שהטייס שומר אינם קובץ של איסורים שהתחשק למישהו להנחית על הטייסים, אלא הדרך הנכונה להנחות את המטוס לביצוע משימותיו. הטייס במטוס לא יכול להחליט שהוא שומר רק את ההוראה הזו או שהוא כפוף רק לתנאים האלה. כשהוא במטוס הוא טייס, וכל דרכי ההתנהגות שלו נגזרים מההגדרה הזו. אולם בעוד שהטייס, כשהוא יורד מהקוקפיט, מפסיק להיות טייס, אנחנו לא מפסיקים להיות יהודים אף פעם. בכל מצב ובכל מקום שאנחנו מגיעים, כמו גם בכל שעות היום, ישנם כללי התנהגות שנוגעים אלינו.

ניתן להביא עוד דוגמא להבהרת העניין: כל מי שנתקל פעם ברפואה משלימה יודע שהדבר משפיע על כל דרכי חייו וההרגלים של המטופל. כדי להיות בריא, טוענים הרופאים הטבעיים, אתה צריך לשבת בדרך מסויימת, לאכול דברים מסויימים ובדרך מסויימת, ולהתנהג בצורה שונה אולי ממה שהורגלת... הרפואה הזאת מציעה לך דרך חיים אחרת ולא רק תרופה למחלה. כך גם היהדות, המתעסקת ברפואת כוחות הנפש (וגם הגוף), מציבה דרך חיים והרגלים הנוגעים לכל התחומים השונים של חייך.

העמקה- ביהדות אין לך את האפשרות להתפלל בבוקר, "לפרוע את החובות לאלוקים", ואחר כך לעשות כל מה שתרצה. אין לך את האפשרות להיות מושחת בתחום אחד וצדיק בתחום אחר, וגם אין לך את האפשרות (כמו שהציעה הנצרות) לוותר על מצוות שלא נראות לך. זוהי שיטה, דרך חיים ואמונה הנוגעת לך בכל מקום שאתה נמצא -  בבית, בעבודה ואפילו בשירותים, ולכן אתה אדם דתי בכל אשר תפנה ובכל פינות חייך.

אחת התופעות המעניינות בהקשר הזה היא שרוב האנשים, גם אם הם לא שומרים תורה ומצוות, בהחלט מבינים שהתורה מחייבת את כל דרכי החיים. בטח שמעתם פעמים רבות משפט כמו: "איך בחור עם כיפה על הראש עושה דברים כאלה" או "איך בחורה דתייה מתנהגת בצורה כזו".

סיכום- הדת היהודית אינה קובץ חוקים שאותם צריך לשמור בזמנים או באירועים מיוחדים. החיים היהודיים הינם מארג מלא של דרכי התנהגות הנוגעים לכל חייו של היהודי באשר הוא.

 

מקורות- עיין באורות, "ישראל ותחיתו" פיסקה ג' ו"אורות ישראל" ז,ג ו"ארץ ישראל" פסקה ח'. עיין גם ר"י אברבנאל על שמות יט,א ורש"ר הירש על שמות ו,ז ויט,י. בברכות ח ע"א מעדיפה הגמרא את הנהנה מיגיעו יותר מירא שמיים. עיין גם אורות, "אורות התחיה" פיסקה ט"ו  ובחגיגה ב ע"ב. בעין איה (שבת א', עמ' 98) דן הרב קוק במקומם של הרגש והעידון בחייו של המאמין, ומשווה בין המצב הגלותי למצב של גאולה.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה