close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מהי כתובה ובאילו מקרים תהא האישה זכאית לה?

מערכת שורש  ג תמוז, תשעז  6/27/2017

ההלכה היהודית מעניקה לאישה הנשואה מגילת זכויות שמטרתה לדאוג לה במידה והשידוך לא יעלה יפה- כתובה

תגיות:
תביעת כתובה במקרה של גירושין אפשר להגיש רק לבית דין רבני וכדאי לדעת מה לעשות כדי לשפר את הסיכויים לקבלת דמי הכתובה והנדוניה. הנה כל הפרטים החשובים

כתובה היא מסמך משפטי מחייב שבו מפורטות התחייבויות הבעל כלפי האישה למשך שנות נישואיהם. מטרת הכתובה היא למנוע מצב שבו הגבר מגרש את אשתו בקלות ראש וללא עילה הלכתית, כי במקרים כאלה הוא יידרש לתת לה פיצוי כספי שמוגדר
כ"תשלום דמי כתובה ותוספת כתובה". במילים אחרות, הכתובה מעגנת את הנישואים בהתחייבות ממשית שנותנת ביטחון לאישה ומרתיעה את הגבר מפני גירוש האישה שלא כדת וכדין.

בשביל שכתובה תהיה כשרה עליה להזכיר את שמות החתן והכלה ואת שמות הוריהם בצורה מדויקת. בנוסף, לאחר כתיבת השטר כהלכתו צריך לערוך קניין שעל ידו מתחייב החתן הלכה למעשה לכל מה שמופיע בכתובה. ההתחייבות היא במסגרת "קניין חליפין" והוא נעשה על ידי מתן מטפחת או כל חפץ אחר לרב, כאשר בהמשך נותן החתן לכלה את הכתובה מתחת לחופה ובכך היא קונה את זכויותיה. מעשה הקניין חייב להתבצע בפני שני עדים ונהוג שאותם עדים גם מעידים על הקידושין וחותמים על שטר הכתובה.
כמו כן, כתובה לחתונה מפרטת מה יהיה הסכום שאותו ישלם הבעל אם יחליט לגרש את אשתו בגט, מה הנדוניה שאותה הוא יצטרך להחזיר ומהם המזונות שבאמצעותם ידאג לקיומו החומרי של האישה עוד במהלך הנישואים. בסוף הכתובה חותמים הבעל והעדים ומסירתה מתבצעת בין הקידושין לבין אמירת שבע ברכות.

זכאות לתביעת כתובה
יש להבחין בין שני מקרים שבהם האישה תובעת את כתובתה: גירושין או חלילה מוות של הבעל. במקרה מוות ניתן להגיש תביעת כתובה כנגד עיזבון הבעל לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, אך אסור לאישה לדרוש מבעלה את הכתובה במשך הנישואים בטענה שהיא חוששת שהיורשים לא ישלמו לה. עם זאת, לכתובה דין קדימה בגביית החוב, כל עוד מדובר בסכום סביר, בעוד את יתרת הסכום משלמים לפי חלוקת הדרגות הרגילה של סעיף 104 לחוק הירושה.

מנגד, תביעת כתובה בגין גירושין אפשר להגיש רק לבית הדין הרבני. מומלץ לעשות זאת לפני פתיחת תיק הגירושין ולבדוק מה ההשלכות בנוגע לפרידה. באופן עקרוני, האישה יכולה לתבוע את הכתובה רק אם הבעל מגיש תביעת גירושין מבלי שיש לו הצדקה. נכון להיום רק במעט פסקי דין רבניים חויבו בעלים לשלם את דמי כתובתה של האישה, אך אין סיבה להרים ידיים.

בדיקת הכתובה וקביעת סכום התחייבות
הזכאות התיאורטית לתביעת כתובה לא מבטיחה שהאישה תקבל את הסכום שהובטח לה. ראשית, רצוי למסור את הכתובה לבדיקה כדי לוודא שאין בה פגמים או ליקויים. פגמים אלו עלולים לשלול את תוקפה של הכתובה, בלי קשר לסיבות שבגללן הבעל מעוניין לגרש את אשתו. יש גם מקרים בהם הבעלים מנסים להתחמק מחיובם בסכום הכתובה באמצעות טענות לכאורה לפגמים, ולכן הדרך היחידה לשלול אותן על הסף היא באמצעות בדיקה חיצונית וחוות דעת אובייקטיבית.

שנית, הסיכוי של האישה לממש את התחייבות הבעל כפי שמנוסחת בכתובה תלוי בסכום שצוין בה. סכום גבוה שאינו סביר ביחס להכנסות הבעל יפגע בסיכוי, לעומת סכום סמלי ונמוך מדי שאינו שווה את ההשקעה ועוגמת הנפש. הפתרון בהקשר הזה הוא להקפיד לכתוב סכום הגיוני עוד במעמד עריכת הכתובה ולהתייעץ עם אנשי מקצוע בכל מקרה של דילמה או התלבטות.

מה עוד משפיע על הסיכוי לתביעת כתובה?
יש עוד כמה דברים שיכולים להשפיע לטובה או לרעה על הסיכויים לאישור תביעת כתובה על ידי בית הדין הרבני. קודם כל, כל התנהלות פסולה של הבעל שגם מגובה בתיעוד וראיות מצדיקה את חיובו בתשלום הכתובה. המשפט העברי קובע שבעל שבוגד באשתו הוא "רועה זונות" ולכן עליו לשאת בהתחייבויותיו, לכן השאיפה צריכה להיות איסוף של כמה שיותר ראיות ונימוקים.
יתרה על כך, בית הדין הרבני נוטה לחייב את הבעל בכתובה כתנאי לגירושין במידה והוא מתרשם שנעשה ניסיון אמיתי על ידי האישה לשלום בית. במידה והבעל תובע גירושין והאישה לא מעוניינת להיפרד, היא צריכה לעשות הכל כדי להגיע לשלום בית. כך ניתן לשפר את הסיכויים לקבלת הכתובה ולהראות נכונות כלפי דייני בית הדין.

אישה תהיה זכאית לכתובה במידה ומתגלות אצל הבעל מחלות, בעיות רפואיות או מומים שלא היו ידועים לה במעמד הנישואים. נסיבות כאלה משפרות את הסיכוי לקבל את הכתובה, אך גם כאן עליה להראות הוכחות לטענותיה. לבסוף, כדאי לנשים לזכור שעזיבת הבית ללא סיבה מוצדקת פוגעת בצורה אנושה בסיכוי לקבל את סכום הכתובה ואף את המזונות. זו התנהגות שיש להימנע ממנה בכל מחיר אם רוצים ליישם את התחייבויות הבעל כפי שמנוסחות בכתובה.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה