close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

תפילה לנשים לחודש אלול ור"ה

מערכת שורשכד אלול, תשפב20/09/2022

את התחינה הנפלאה ומרגשת זו, שמקורה הקדום בספרי התחינות בשפת היידיש והיא מיועדת לאימהות, אומרים בכל יום מימי חודש אלול, וכן בראש השנה בעת הוצאת ספר התורה, וכן לפני תקיעת שופר והיא מלוקטת מכמה ספרים

תגיות:

אָנָּא יְיָ! סָמַכְתִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְבַקֶּשְׁךָ שֶׁתִּשְׁמַע תְּפִלָּתִי הַקְּטַנָּה, הַיּוֹצֵאת מֵעִמְקֵי לְבָבִי הַנִּשְׁבָּר, וַעֲנֵה נָא לִקְרִיאָתִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה: "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה". אֵל מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל בַּקָּשָׁתִי שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ, וְקַבֵּל וִדּוּיִי שֶׁאֶתְוַדֶּה לְפָנֶיךָ: אוֹדֶה לְפָנֶיךָ וְאֵבוֹשׁ מֵחֲטָאַי הַמָּרִים, שֶׁהִמְרֵיתִי מִצְוו‍ֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת וְלֹא שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ. אֲדוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, טֶרֶם

אַתְחִיל לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, אֶפֹּל עַל פָּנַי וְאֶתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, שֶׁיִּגְבְּרוּ רַחֲמֶיךָ עַל כַּעַסְךָ, וְתֵן לִי פִּתְחוֹן פֶּה אֵיךְ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ, וְקַבֵּל וִדּוּיִי בְּרֹב רַחֲמֶיךָ.

עֲשֵׂה עִמִּי כְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל וְשָׁפְטֵנִי בְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ. אֲבַקֶּשְׁךָ, יוֹצְרִי וּבוֹרְאִי, קַבֵּל נָא בַּקָּשָׁתִי, כִּי אֵין לִי מֵלִיץ יֹשֶׁר לְהַזְכִּיר זָכִיּוֹתַי, רַק תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ לְעַמְּךָ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ, שֶׁיַּעֲלֶה וִדּוּיִי כֻּלּוֹ לְרָצוֹן לְפָנֶיךָ, וּפְתַח לִי שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה. זְכֹר לְבָנֶיךָ אֲהוּבֶיךָ קַבָּלָתָם תּוֹרָתְךָ הָאֲהוּבָה בְּסִינַי, וּפְתַח גַּם לָהֶם שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה. קַבֵּל נָא דִּמְעוֹתַי הַמָּרוֹת, כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתָּ הַדְּמָעוֹת שֶׁהִזִּילוּ מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים בְּעֵת שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֵת בְּנוֹ יְחִידוֹ הֶחָבִיב, אָז נָפְלוּ דִּמְעוֹתֵיהֶם עַל חַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאָךְ הַמָּוֶת וְעִכְּבוּהוּ מִלִּשְׁחֹט אֶת אָבִינוּ יִצְחָק, כֵּן יְעַכְּבוּ דִּמְעוֹתַי אֶת חַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת מִלְּכַלּוֹתֵנִי, חָלִילָה, אוֹ אֶת אִישִׁי, אוֹ מִי מִיּוֹצְאֵי חֲלָצַי, אוֹ מִי מִמּוֹדָעֵינוּ וְאַנְשֵׁי בְּרִיתֵנוּ. כֵּן אֲבַקֶּשְׁךָ, שֶׁתְּרַחֲמֵנוּ, וֶהְיֵה אַתָּה מֵלִיץ יֹשֶׁר בַּעֲדִי בְּעֵת תִּשְׁפְּטֵנִי בְּמִשְׁפָּטְךָ, וְקַבֵּל נָא תְּפִלָּתִי וּמְחַל לְכָל חַטֹּאתַי.

רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים יִהְיוּ לִי לְמָגֵן, כִּי יְרֵאָה אֲנִי מֵחַטּאֹתַי הָרַבִּים וְאֵינִי כְדָאִית וְאֵינִי יוֹדַעַת בַּמֶּה אַתְחִיל לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מִלְּפָנֶיךָ. לָכֵן קַבֵּל נָא תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְאֶעֱשֶׂה חֶסֶד, וְזָכַרְתִּי זְכוּת אָבוֹת לְבָנִים וּבְנֵי בָּנִים אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, נַחֲמֵנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, אָמֵן.

יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ מִצַּעֲרֵנוּ הָרַב, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי" – כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה, יִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ, הֲלֹא הֵם יֵצֶר הָרַע וְהַשָּׂטָן הַמְקַטְרֵג, וְיֵבוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה אֵל עוֹזֵר וּמְנַחֵם לְכָל הַקּוֹרְאִים אֵלֶיךָ בְּלֵב נִשְׁבָּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה" אָמֵן.

לְמִשְׁפָּטֶיךָ נַעֲמֹד הַיּוֹם כִּי כֻּלָּנוּ עֲבָדֶיךָ, לָכֵן אֶבְכֶּה וְאֶצְעַק לִפְנֵי שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ: אָנָּא עֲנֵנִי בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְשֵׁב אַתָּה לְבַדְּךָ לִשְׁפֹּט מִשְׁפָּטִי. שָׁמְרֵנוּ, אוֹתָנוּ וְאֵת זַרְעֵנוּ, מִגְּזֵרוֹת אַכְזָרִיּוֹת, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנֵינוּ בְּטוֹבָה, וְכָל צֶאֱצָאֵנוּ יְגַדְּלוּ צֶאֱצָאֵיהֶם בְּטוֹבָה, כִּי כֵן דַּרְכְּךָ לְרַחֵם עַל צְעִירֵי צֹאנְךָ הָרַכִּים.

בַּמֶּה אֲקַדֵּם לְפָנֶיךָ לְהַעְתִּיר וּלְהִתְחַנֵּן לְשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ! יוֹדַעַת אֲנִי, שֶׁאֵין לִי מִי שֶׁיַּמְלִיץ עֲבוּרִי, רַק דִּמְעוֹת עֵינַי הַמָּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַחֲכָמִים: 'כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ לְבַד מִשַּׁעֲרֵי דִמְעָה'. לָכֵן, אֵל רַחוּם, קַבֵּל דִּמְעוֹתַי שֶׁאֲנִי שׁוֹפֶכֶת לְפָנֶיךָ וְשִׂימָן בְּנֹאדְךָ לִהְיוֹת, וְכַבֵּס בָּהֶן אֵת נַפְשִׁי מֵחַטָּאַי וּמֵעֲווֹנוֹתַי, וַעֲבוֹר מִכִּסֵּא דִּין וְשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, אָמֵן.

תִּקְרַּב תְּחִנָתִי לְפָנֶיךָ, יוֹצְרִי, שֶׁלֹּא יַפְסִיק שׁוּם מְקַטְרֵג בֵּין תְּפִלָּתִי לְבֵין כִּסֵּא כְּבוֹדְךָ. לָכֵן אֶתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ: הָשֵׁב חֶרֶב דִּינְךָ לְתַעְרָהּ, וְהָרֵם יָמִין צִדְקְךָ עָלֵינוּ וְעַל יְלָדֵינוּ הָרַכִּים, אָמֵן.

הַט אָזְנְךָ לִתְפִלָּתִי, אֵל טוֹב וּמֵטִיב, הַצִּילֵנִי מֵחֶרְפָּה וּמִגָּזֵל וּמִשְּׁלִיטַת אָדָם וּמִכָּל רַע, וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתְּהִלִּים הַקָּדוֹשׁ: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" אַתָּה לְבַדְּךָ תִּפְתַּח יָדֶיךָ הָרְחָבָה וּתְזוּנֵנוּ, וְלֹא נִזּוֹן וְנִתְפַּרְנֵס מִידֵי בָּשָׂר וָדָם, אָמֵן.

רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי מֵחַטּאֹתַי וַעֲווֹנוֹתַי, קַבֵּל תְּחִנָּתִי וְהוֹשִׁיעֵנִי. יוֹדַעַת אֲנִי, שֶׁאֵינִי כְדָאִית לִפְתֹּחַ פִּי וּלְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְאוּמָה, כִּי חָטָאתִי בְּפִי בַּחֲטָאִים גְּדוֹלִים: לַצְתִּי, דִּבַּרְתִּי דִּבְרֵי נִבּוּל פֶּה וְכָל דִּבּוּר אָסוּר. רַק אַתָּה, אֵל רַחוּם, רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תְּחִנָּתִי כְּמוֹ שֶׁקִּבַּלְתָּ תְחִנָּתָה שֶׁל חַנָּה, אֵם שְׁמוּאֵל, וּסְלַח לְכָל עֲווֹנוֹתַי.

בְּכָל לִבִּי אֶקְרָאֶךָ. לָכֵן אֲבַקֶּשְׁךָ, אַב הָרַחֲמִים וְצַדִּיק – זוֹ הִיא הַמִּדָּה שֶׁאַתָּה עוֹנֶה בָּהּ לְכָל קוֹרְאֶךָ: כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתַּנִי עַד  הֵנָּה, אֶתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ כְּבֵן הַמִּתְחַטֵא לִפְנֵי אָבִיו, שֶׁתַּעֲנֵנוּ וּתְרַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנָיו, כֵּן תְּרַחֵם עָלֵינוּ, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אָמֵן.

הַעֲבֵר מִמֶּנִּי, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, חֲרוֹן אַפְּךָ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים בַּקָּשָׁתִי שֶׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ כַּפָּרַת עֲווֹנוֹתַי, וְשֶׁלֹּא אוֹסִיף לַחֲטֹא עוֹד, רַק תָּמִיד אֲקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ. אֲבַקֶּשְׁךָ, מַלְכִּי וֵאלֹהָי, שֶׁתְּאַמֵּץ לְבָבִי לְקַיֵּם מִצְווֹתֶיךָ שֶׁצִּוִּיתָ לְאִמּוֹתֵינוּ, וְחַזֵּק אֶת יָדִי לָתֵת צְדָקָה תָּמִיד וּלְקַיֵּם מִצְוַת הַדְלָקַת נֵרוֹת בִּזְמַנָּהּ, וְיַשֵּׁר רַגְלִי לָלֶכֶת אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת לְהוֹדוֹת לְךָ.

[קטע זה רק לאמהות. מָה אֹמַר וּמָה אֲבַקֵּשׁ! נַפְשִׁי יוֹדַעַת כָּל מַעֲשַׂי הָרָעִים שֶׁעָשִׂיתִי. לָכֵן מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי, שֶׁבִּזְכוּת יְלָדַי הַצְּעִירִים שֶׁעוֹסְקִים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, תּוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ, שֶׁתִּשְׂרֹר הַשִּׂמְחָה תָּמִיד בְּמַחֲנֵנוּ, וְאַל יִשְׂרְרוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה בְּאָהֳלֵנוּ, אָמֵן.]

אוֹדְךָ בְּכָל לִבִּי, אֱלֹהַי, כִּי אַתָּה טוֹב לַכֹּל, אַתָּה מְרַחֵם אֶת כֹּל, וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. אַתָּה מַקְשִׁיב לִתְפִלַּת הָעֲנִיִּים, וְאַתָּה מְכַפֵּר לַחֲטָאִים שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, כִּי קָדוֹשׁ וְנוֹרָא אַתָּה. אַךְ אֲבַקֵּשׁ מִשִּׁמְךָ הַטּוֹב, שֶׁתָּשִׂים מִדַּת הָרַחֲמִים בִּמְקוֹם מִדַּת הַדִּין, וְתַמְתִּיק לָנוּ הַדִּינִים וְיַשֵּׁר לְפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵינוּ, אָמֵן.

וְאַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא שׁוֹפֵט אֱמֶת וּמִשְׁפָּטֶיךָ אֱמֶת, וְאַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד וֶאֱמֶת וּמְכַפֵּר לַעֲווֹנוֹתֵינוּ. וּבְזֶה אָגִיל וְאֶשְׂמַח, שֶׁמִּתְחָרֶטֶת אֲנִי עַל עֲווֹנוֹתַי, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לַעֲשׂוֹתָם, וְעַל כָּךְ אוֹדְךָ בְּכָל לִבִּי.

רִחַקְתִּי הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁלִּמַּדְתָּ לַעֲשׂוֹתָם וְהִמְרֵיתִי מִצְוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת. אֵת אֲשֶׁר מְנַעְתָּנוּ מִלַּעֲשׂוֹת עָשִׂיתִי, וַאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ לְקַיֵם לֹא קִיַּמְתִּי. מַה שֶׁאָסַרְתָּ הִתַּרְתִּי וּמַה שֶּׁהִתַּרְתָּ אָסַרְתִּי; מַה שֶּׁטִּמֵּאתָ טִהַרְתִּי וּמַה שֶּׁטִּהַרְתָּ טִמֵּאתִי. אַךְ בְּכָל אֵלֶּה לֹא כִּוַּנְתִּי לְהַמְרוֹת רְצוֹנְךָ וּלְהַכְעִיסְךָ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה בִּי כֹּחַ לַעֲמוֹד בְּפִתּוּיוֹ שֶׁל יִצְרִי הָרַע, לָכֵן סְלַח וּמְחַל עֲווֹנִי, אָמֵן.

הָקֵם לַאֲמָתְךָ חַסְדְּךָ. כּוֹרַעַת אֲנִי וּמִשְׁתַּחֲוָה לְעֻמָּתְךָ, אֵל חֶסֶד, כִּי אֵיךְ לֹא אֶפְחַד וְאֵיךְ לֹא תֹאחֲזֵנִי רְעָדָה וּפַלָצוּת בְּעֵת עָמְדִי לְמִשְׁפָּט בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, לְהִתְנַצֵּל עַל עֲווֹנוֹתַי. וְאַתָּה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא כְּמִדַּת בָּשָׂר מִדָּתְךָ, כִּי לִפְנֵי שׁוֹפֵט בָּשָׂר וָדָם אֵין רַחֲמִים בְּדִינוֹ, אֲבָל אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה פֶּלֶא וּמַרְאֶה רַחֲמֶיךָ בְּעֵת מִשְׁפָּט, לָכֵן רַחֵם עָלַי וְחָנֵּנִי בְּחַיִּים אֲרֻכִּים, לִי וּלְאִישִׁי וְלִילָדַי, אָמֵן.

גַּל מֵעָלֵי חֲרוֹנֶךָ, וּפִי שָׂטָן הַמְּקַטְרֵג עָלֵינוּ תָּמִיד, תִּסְתֹּם בְּקוֹל הַשּׁוֹפָר, וְכַפֵּר לַחֲטָאֵינוּ עַל יְדֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר. וּכְשֵׁם שֶׁאָנוּ תּוֹקְעִים בְּשׁוֹפָר כָּפוּף, כֵּן נָכֹף לְבָבֵנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ מֵעֲווֹנוֹתֵינוּ, וְנִזְכֶּה בְּשָׁנָה הַזֹּאת לִשְׁמֹעַ קוֹל שֹׁפָרוֹ שֶׁל מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, אָמֵן.

דָּבַקְתִּי בְּתוֹעֵבוֹת וּבְמַעֲשִׂים רָעִים. נָתַתִּי עַצְמִי בְּיַד יִצְרִי הָרַע לְגָרוֹת אוֹתִי, וְלֹא הִתְבּוֹנַנְתִּי שֶׁסּוֹפִי לַעֲמוֹד בְּפָנֶיךָ לְמִשְׁפָּט, רַק הָלַכְתִּי אַחַר מַאֲוַיֵּי לִבִּי. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם אֶרְצֶה לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ עַל עֲווֹנוֹתַי – יָמַי יִכְלוּ, וְעֲוֹנוֹתַי הַמָּרִים וְהָעֲצוּמִים לֹא יִכְלוּ, עַל אֵלּוּ עֲבֵרוֹת אֶתְוַדֶּה? אִם עַל אֵלֶּה שֶׁעָשִׂיתִי בְּרָצוֹן, אוֹ עַל אֵלֶּה שֶׁעָשִׂיתִי בִּשְׁגָגָה וְאֹנֶס. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיִךָ, כְּשֵׁם שֶׁרָחַצְתִּי עַצְמִי בְּדִמְעוֹתַי, כֵן תְּכַבְּסֵנִי וּתְטַהֲרֵנִי מִכָּל עֲווֹנוֹתַי, אָמֵן.

וְאֶשָּׂא דִּבּוּרִי אֵלֶיךָ, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְבַקֵּשׁ חַסְדְּךָ, וְאֶפְתַּח בְּאֵימָה וּבְהַכְנָעָה: אוֹי וַי לִי! אֵיךְ לֹא יָרֵאתִי מִפְּנֵי שְׁנֵי עֵדַי, הֵם שְׁנֵי מַלְאָכִים הַמְלַוִּים לָאָדָם וּמְעִידִים עַל חַטֹּאתָיו הַמָּרִים בְּעֵת עָמְדוֹ לְמִשְׁפָּט, וּמַרְאִים לוֹ חֲתִימַת יָדוֹ עַל עֲווֹנוֹתָיו. אוֹי! כֵּיצַד לֹא יָרֵאתִי וְלֹא רִחַמְתִּי עַל יְלָדַי הָרַכִּים, שֶׁעֲלוּלִים הָיוּ לְהִלָּקַח מִמֶּנִּי עֵקֶב עֲווֹנוֹתַי. לָכֵן אֲבַקֶּשְׁךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלַי בְּרֹב חַסְדְּךָ, אָמֵן.

לוּלֵא חֲסָדֶיךָ הָעוֹמְדִים לוֹ לָאָדָם, עַל מָה אֶסְמֹךְ וְאֶשָּׁעֵן בַּיָּמִים אֵלּוּ, יָמִים נוֹרָאִים, בָּהֶם נִפְקָד כָּל הַיְצוּר, וְכָל מַעֲשֵׂה אָדָם וַעֲלִילוֹתָיו נִקְרָאִים לְפָנָיו? אֶל מִי אֶפְנֶה לְיֵשַׁע לִי? אֵין לִי אֶלָּא לְהִשָּׁעֵן עַל רֻבֵּי רַחֲמֶיךָ, שֶׁבָּרָאתָ לִבְרִיוֹתֶיךָ אֵת הַתְּשׁוּבָה מֵחֲטָאֵיהֶם, לָכֵן אֲקַבֵּל עָלֵי לָשׁוּב עַל כָּל חֲטָאַי וּלְעָבְדְּךָ מֵעַתָּה בְּיֹשֶׁר לֵבָב.

כְּחַסְדֶךָ תְדִינֵנִי, יְיָ אֱלֹהָי, עַמְּךָ צוֹעֵק וּמְבַקֵּשׁ לְפָנֶיךָ, לָכֵן כַּפֵּר נָא לַעֲווֹנוֹתָיו וְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ. עוּרוּ אֲבוֹתֵינוּ, יְשֵׁנֵי מַכְפֵּל, לְסַעֲדֵנוּ. אַךְ אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים לְהִצְטַדֵּק בָּהֶם, לָכֵן נְבַקֵּשׁ נָא מִבּוֹרְאֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ וְשׁוּב לִקְרֹא לָנוּ עַמְּךָ, יִגֹּלּוּ חֲסָדֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אָמֵן סֶלָה.

מֵצַר אֲנִי שׁוֹכֶנֶת מֵרֹב עֲווֹנוֹתַי הָרָעִים, בְּאֵיזֶה מַתַּן וְשֹׁחַד אֶתְרַצֶּה לְפָנֶיךָ, בּוֹרְאִי, שֶׁתִּמְחַל לַעֲווֹנוֹתַי? אֵין לְפָנַי דֶּרֶךְ לְרַצּוֹתְךָ כִּי אִם תְּשׁוּבָה וּוִדּוּי, לָכֵן אָשׁוּב וְאֶתְוַדֶּה לְפָנֶיךָ: חָטָאתִי לְפָנֶיךָ!  לָכֵן אֶבְכֶּה וְאֶצְעַק: כַּפֵּר לַעֲווֹנוֹתַי!

הֵן לְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ יִחָלְתִּי. אַל תָּבוֹא בְּמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי מִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ בְּמִשְׁפָּט? חֶסֶד וְרַחֲמִים יְקַדְּמוּ פָּנֶיךָ לְהַמְתִּיק מִשְׁפָּטֵנוּ וְדִינֵנוּ. עֵינֶיךָ לְצֶדֶק יַבִּיטוּ בְּרַחֲמֶיךָ. תֵּן לָנוּ חַיִּים, כִּי אָבִינוּ אָתָּה וַאֲנַחְנוּ בָּנֶיךָ הָרַכִּים. אֵיךְ תּוּכַל לִשְׁמֹעַ קוֹל בְּכִיָּתֵנוּ, לָכֵן רַחֶם נָא עָלֵינוּ וְקַבֵּל בַּקָּשָׁתֵנוּ.

וְהִתְמַלֵּא בְּרַחֲמִים עַל בָּנֶיךָ. כִּי אַתָּה קְרָאתָנוּ בָּנִים – רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים. וְאִם אֵינֶנּוּ רְאוּיִים לְהִקָּרֵא אֶלָּא עֲבָדִים לְפָנֶיךָ – עֵינֵנוּ לְךָ תְּלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ, אָמֵן.

רַעַשׁ וְרֶגֶשׁ יוֹם מִשְׁפָּט תַּשְׁקִיט בְּרַחֲמֶיךָ. עַד אָנָּא תִּשְׁכָּחֵנוּ? זְכֹר אַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתָנוּ, לָכֵן  הוֹשִׁיעֵנוּ בְּיָמֵינוּ כִּי רַבּוּ צָרוֹתֵנוּ, לָכֵן רַחֵם נָא עָלֵינוּ, אָמֵן.

רַחֲמֶיךָ יַעַמְדוּ בְּעַד רְשׁוּמִים בְּכִסֵּא כְּבוֹדְךָ. וּזְכוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁכִּבֵּד שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ, תַּעֲמֹד לָנוּ, שֶׁלֹּא נָבוֹא, חָלִילָה לַעֲנִיּוּת וּשִׁפְלוּת, אָמֵן.

יָדַעְתִּי בְּנַפְשִׁי כִּי סַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים. אַךְ לְשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ אֲקַוֶּה, שֶׁלֹּא תְּדַקְדֵּק עִמָּנוּ בְּדִקְדּוּק הַדִּין, וִיקֻיַּם בִּי מַה שֶּׁכָּתוּב: 'מַעֲבִיר רִאשׁוֹן', ו'רַב חֶסֶד, מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד', אָמֵן.

עֵת תֵּשֵׁב עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, אֲבַקֶּשְׁךָ, אֵלִי שֶׁבַּשָׁמַים, שֶׁתֵּשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וְתִשְׁפְּטֵנִי בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְאַל תְּדִינֵנִי לְפִי עֲווֹנוֹתַי, כִּי מְקַּבֶּלֶת אֲנִי עַל עַצְמִי לִגְדֹּר פִּרְצוֹתַי וְלֹא אֶחֱטָא עוֹד.

קוֹל שַׁוְעָתֵנוּ תִּשְׁמַע וְתַאֲזִין, וְקַבֵּל נָא חֲרָטָתִי אֲשֶׁר מִתְחָרֶטֶת אֲנִי עַל דְּרָכַי הָעֲקַלְקַלּוֹת, וִיקֻיַּם בִּי מַה שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ: "עֲווֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כְּזָכִיּוֹת" אָמֵן.

בְּצִדְקָתְךָ תָּדִיחַ כִּתְמֵי נִשְׁמָתִי, שֶׁנִּכְתְּמָה בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים. כִּי אִם תְּדוּנֵנו לְפִי דְּרָכֵינוּ הָרָעִים, הֲלֹא יִצְרֵנוּ מְפַתֵּנוּ לַעֲשׂוֹת רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וְאִם נֵצֵא חַיָּבִים בַּדִין, מַה תִּהְיֶינָה תּוֹצְאוֹת מוֹתֵנוּ אוֹ מוֹת יְלָדֵינוּ הָרַכִּים, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי 'לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ', ו'בִשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָךְ'! אֶלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם, אַתָּה חַי וְקַיָּם, לָכֵן רַחֵם עָלֵינוּ, וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" וְרַחֶם נָא עַל עַם מַמְלִיכֶיךָ, כִּי אָנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, לָכֵן מַהֵר לְרַחֵם עָלֵינוּ וּלְהָשִׁיב שְׁכִינָתֶךָ לְצִיּוֹן עִירְךָ, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב" אָמֵן סֶלָה.

 

("ספר תחינות", מתורגם ומעובד ע"פ ספרי התחינות בשפת היידיש)

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה