close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

עולמות נפגשים- הנשמה היהודית

נדב כהןכו אדר, תשעב20/03/2012

כשהייתי דתי כבר עשיתי את המצוות הבעיה שלא היה לי חשק לעשות אותם ועשיתי אותם בלי כוונה

תגיות:
המשך הדיון בין ירון לחיים, את החלק הקודם ניתן למצוא כאן.

/>
ירון: קודם בוא נבין את המורכבות של הנפש היהודית. לכל יצור בעולם יש נפש חיונית. נפש שמחיה אותו. לנפש הזו גם יש רצונות ורגשות. אבל המיוחד בנפש הזו הוא, שהיא תמיד סביב עצמה, היא תמיד דואגת קודם כל לעצמה (גם לביאה שדואגת לגורים שלה דואגת בעצם לעצמה, שהרי היא דואגת לגורים שלה ולא לאלו של לביאה אחרת). מצד נפש זו בני האדם לא שונים הרבה מהחיות ולכן היא נקראת גם הנפש הבהמית
חיים: לזה אני דווקא מתחבר, יש אנשים שמתנהגים ממש כמו בהמות.
ירון: מדובר בכולנו. גם אנחנו אם נבחן את עצמנו בכנות, נגיע למסקנה שרוב היום אנחנו חושבים על אוכל וצרכים אחרים שלנו
חיים: הי, אל תגזים
ירון: תהיה כנה עם עצמך, זה תנאי להתקדמות כרגע
בכל אופן, למזלנו הקב"ה הזריק בנו נפש נוספת, זו שדיברנו עליה קודם, היא נקראת הנפש האלוקית – חלק אלוקה ממעל ממש. היא קשורה לבורא בקשר נצחי, היא כמו בת שלו.
חיים: בת או בן?
ירון: אין הבדל כרגע, זה לא העניין.

חיים: אז מה העניין?
ירון: הנקודה היא שאנחנו נמצאים במאבק תמידי. כל אחת מהנפשות רוצה לשלוט בנו, ואנחנו צריכים לוודא שידה של הנפש האלוקית תהיה על העליונה
חיים: אז איך עושים את זה ?
ירון: רגע לאט לאט, קודם בוא נבין מי נגד מי.
הנפש האלוקית רוצה להתחבר לבורא כל הזמן על ידי קיום תורה ומצוות. היא באמת קולטת את הגדולה שלו, את האינסופיות שלו, וזה משפיעה עליה שתרגיש כלפיו אהבה. בשלב הבא היא מבינה שמכיוון שאהבה אמיתית מתבטאת במעשים, היא צריכה לקיים את המצוות

תורה ומצוות
חיים: למה דווקא את המצוות?
ירון: כשאוהבים מישהו באמת עושים מה שהוא רוצה, לא מה שאנחנו רוצים. אם רוצים להתחבר להשם צריך לקיים את הרצון שלו. הרצון שלו נמצא בתורה ובמצוות.
חיים: אז מה קורה כשמקיימים מצווה?
ירון: טוב ששאלת, על זה רציתי שנדבר עכשיו.
תורה ומצוות זה לא רק רשימת הוראות שהקב"ה נתן לנו בתור מבחן משמעת. כל מצווה שמקיימים פועלת פעולה רוחנית בעולם. בקבלה זה נקרא המשכת אור
חיים: אתה עוד פעם מתחיל לטפס...
ירון: נכון, תחגור חגורה, ממריאים
המצוות מושוות בזוהר לאיברים. כשם שאיבר (למשל היד שלנו) זה דבר גשמי לתוכו נמשכת הנפש, כך המצווה היא מעשה גשמי הממשיך לתוכו אור רוחני.
חיים: אז מה קורה אם לא עושים את המצווה?

ירון: האור שהיינו אמורים להמשיך באותו יום עם אותה מצווה – חסר
חיים: מה לגבי עבירות?
ירון: העבירות מאפשרות לאור שהמשכנו על ידי המצווה לברוח החוצה
חיים: נשמע מדע בדיוני
ירון: נכון, אבל זה ככה. קיבלנו כוחות מיוחדים לקיים תפקיד מיוחד. אנחנו ממשיכים אור לעולם על ידי קיום מצות עשה, ושומרים אותו כאן בתוכנו על ידי זהירות במצוות לא תעשה
חיים: ומה יוצא מכל זה?
ירון: רגע, עוד נגיע גם לזה. בינתיים שכחת לשאול משהו חשוב
חיים: מה?

ירון: למה המצוות זה דווקא במעשים, לא מספיק כוונות, רגשות?
חיים: תן דוגמא
ירון: זקן – זה רק משהו חיצוני או שיש כאן עניין עקרוני
חיים: ברור שחיצוני, רק כמה שערות
ירון: ברור שלא, זה מה שהסברנו דווקא המעשה זה העיקר
חיים: מה המעשה בזקן?
ירון: באמת אין, לא צריך לעשות כלום זה גדל לבד. העניין שגם השכבות החיצוניות הם חלק מהמצווה. והעיקר זה דווקא בחיצוניות הזו. הבנת?
חיים: טוב נראה לי שהסברת את זה כשאמרת שמצוות זה כמו איברים, ושעושים מה שהאהוב רוצה וכו'
ירון: אתה משתפר, אבל צריך להסביר עוד יותר
חיים: תסביר

ירון: הרגשות הם חלק מהנשמה, והמצוות כתובות בתורה. החיבור לבורא דרך התורה יותר חזק מהחיבור הטבעי של הנשמה
חיים: אבל לא אמרת שהנשמה היא כמו בת של הבורא
ירון: זה נכון, אבל התורה היא אחת עם הבורא. כשעושים מה שכתוב שם מתחברים איתו ממש. הנשמה היא אכן חלק ממנו, אבל בכל זאת יש הבדל כשהיא כאן למטה. בתורה אין הבדל, היא כאן למטה כמו שם למעלה.
חיים: מה זאת אומרת ? גם למעלה לומדים תורה כמונו ? גם הם לומדים על שור וחמור בגמרא, חשבתי ששם אין כבר שור וחמור?
ירון: כן ולא. התורה כמו שהזכרנו קודם היא לא רק רצונו, היא גם חכמתו.
חיים: זו חכמתו, ששור ינגח חמור?
ירון: שוב כן ולא. הקב"ה רצה שנתחבר אליו, אך הוא ידע שאם חכמתו האינסופית תרד כפי שהיא לעולם לא תהיה לנו השגה בזה. לכן הוא היה צריך להלביש את אותה חכמה אינסופית בתוך התורה כי שאנו מכירים אותה, ועלי ידי לימוד התורה שמדברת בעניינים הגשמיים נתפוס את חכמתו האינסופית.
חיים: תן איזה משל יפה כמו קודם

ירון: משל זה המשל!
חיים: ???
ירון: למה נותנים משלים? כשרוצים להעביר חכמה מופשטת שהתלמיד לא יכול להבין כרגע נותנים לו משל במושגים שהוא מבין ודרך זה הוא קולט גם את החכמה המופשטת. זה בדיוק מה שהקב"ה עשה לנו, הוא נתן לנו משל (לכן התורה נקראת גם משל הקדמוני) כדי שנקלוט את החכמה האינסופית שלו
חיים: אז התורה זו חכמתו של הקב"ה, למה אתה אומר שזהו בעצמו.
ירון: כי זה אותו דבר.
חיים: מה זאת אומרת, השכל שלי זה לא אני, יש אותי ויש את חכמתי
ירון: אתה צודק, ככה זה באדם, אבל אצל הבורא אין את החלוקה הזו השכל שלו והוא זה דבר אחד. לנו אין אפשרות לקלוט את זה. בדרך כלל כדי להבין דברים אנחנו משליכים את עצמנו על הדבר, אבל כאן כיוון שאצלנו זה לא דבר אחד (השכל ואנחנו) אין לנו אפשרות להבין איך אצלו זה כן דבר אחד.

חיים: תגיד מה יותר חזק, תורה או מצוות?
ירון: שאלה מצוינת. תלוי מי שואל... מצד החיבור אל הבורא, תורה יותר חזקה, כי היא נלמדת בשכל, היא גם נתפסת
בשכל וגם תופסת את השכל בו זמנית.
חיים: תגיד בגלל זה לומדים גמרא?
ירון: למה אתה מתכוון?
חיים: תמיד כשלמדנו גמרא לא הבנתי למה זה טוב, הרי גם ככה רוב מה שכתוב שם לא רלוונטי, אז למה לא פשוט לפתוח את ההלכה וללמוד ישר מה צריך לעשות במקום ללמוד את כל הדיון
ירון: ומה אתה מבין עכשיו

חיים: שבעצם הדיון זה העיקר
ירון: למה?
חיים: כי הדיון זה החכמה שלו, ועל ידי הדיון תופסים את הבורא? זאת אומרת מתחברים אליו
ירון: פגעת בול! לא יכולתי להסביר את זה טוב יותר
חיים: והמצוות?
ירון: המצוות הן גם חיבור, אבל בחיבור של המצוות הוא מקיף אותנו ולא אנחנו אותו
חיים: אז למה לקיים מצוות, עדיף ללמוד תורה
ירון: זה לא מדויק, כי יש מעלה גם המצוות על התורה, נגיע לזה בהמשך.
חיים: ותגיד, אם התורה והמצוות ממשיכות אותו כאן למטה, למה אנחנו מחכים כל הזמן להגיע שם למעלה?
ירון: אתה מתחיל לקלוט את העניינים... באמת לפי מה שהסברנו לא צריך לחכות להגיע שם למעלה. זה מה שחז"ל אומרים "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בחיי העולם הזה מכל חיי העולם הבא". בעולם הבא מקבלים רק את האור של הבורא, בעולם הזה תופסים אותו בעצמו.
חיים: אני אגיד לך רק מה הבעיה
ירון: נראה לי עוד מעט אתה מחליף אותי, מה הבעיה ?
חיים: שלא מרגישים את זה.
ירון: באמת אתה יכול כבר להחליף אותי. זה מזכיר לי עוד טריק שהקב"ה עשה לנו כאן בעולם. את האוכל הבריא עשה לא טעים ואת האוכל הטעים עשה לא בריא.
חיים :באמת, למה זה ככה?
ירון: ככה יש זכות בחירה אמיתית, בין הרגש, המשיכה הטבעית, לבין השכל. ככה זה גם בין קיום המצוות והנאות העולם. את הנאות העולם מרגישים ונמשכים עליהם בטבעיות, את המצוות לא מרגישים. ככה גם בין גן עדן וקיום המצוות בעולם. את הגן עדן מרגישים אבל זה רק הארה מהבורא, את המצוות לא מרגישים אבל זה הוא בעצמו.
חיים: אז מה עושים?
ירון: מתבוננים. אבל שוב אתה רץ, בואר נגמור להסביר את המורכבות ואז נתקדם הלאה
חיים: רגע, יש לי עוד בעיה לפני זה
ירון: מה?
חיים: כשהייתי דתי כבר עשיתי את המצוות הבעיה שלא היה לי חשק לעשות אותם ועשיתי אותם בלי כוונה
ירון: נו
חיים :בגלל זה הפסקתי, כי בלי כוונה זה לא שווה
ירון: זה לא מדויק
חיים: מה הטעם לעשות בלי כוונה?
ירון: תתפלא לשמוע אבל העיקר זה המצווה, המעשה עצמו, הכוונה זה תוספת. תוספת הכרחית אבל תוספת
חיים: לא הבנתי
ירון: תראה זה כמו בצבא. חייל צריך לדעת להילחם ולהפעיל נשק אבל חייב גם מוטיבציה
בלי לדעת להילחם לא תעזור כל המוטיבציה שבעולם. אבל מצד שני גם אם הוא יודע להילחם אך אין לו מוטיבציה זה בעיה
חיים: רק סיבכת אותי יותר
ירון: בסופו של דבר בלי מוטיבציה גם אפשר לעשות משהו, בלי להילחם אי אפשר לעשות כלום
חיים :אבל אני אומר לך מניסיון שמצוות בלי כוונה לא מחזיק מעמד

ירון: לכן הפיתרון הוא להוסיף כוונה
חיים: ואם אין חשק?

ירון: על זה בדיוק המאבק שלנו, על זה עמדנו להתחיל לדבר

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה