close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ירושלמי- האם מותר להתפלל בקול?

הרב ישי וויצמןטז חשוון, תשפב22/10/2021
פרק מ מתוך הספר אורו של התלמוד הירושלמי
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

מה ניתן ללמוד מהיחס לתפילה בקול לגבי יחס התלמודים לעולם?

תגיות:
"וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱ-לֹהִ֑ים"
/>
חז"ל מדריכים אותנו להתפלל תפילת עמידה בלחש, ואסור להשמיע קולו בתפילה. כך היא ההדרכה בתלמוד הבבלי באופן חד משמעי. 

לעומת זאת, בתלמוד הירושלמי (ברכות ד א) מובא שיש חכמים שהיו מתפללים בקול רם. 

יש כאן אפוא הבדל בין התלמודים, האם כאשר התפילה היא בקול, יש בזה פגם בתפילה (בבלי), או שזו דרך ראויה (ירושלמי).

יש לציין, שב"ספר החילוקים", המציין הבדלי מנהגים בין אנשי ארץ ישראל ואנשי בבל, בתקופת הגאונים, מובא שאנשי ארץ ישראל מתפללים בקול ואנשי בבל מתפללים בלחש. 

בספר הזוהר מסבירים מדוע יש להמנע מלהשמיע קולו בתפילה - אם תפילתו של אדם נשמעת למישהו זולתו, זה מונע ממנה לעלות למעלה ולהישמע במרומים. 

לאור הזוהר יש להסביר את ההבדל בין התלמודים. 

בתלמוד הבבלי מבינים שאם תפילתו נשמעת בארץ, זה פוגם בה. וההסבר הוא שהארץ מלאה בסיגי העולם הזה, והם מערבבים את תפילתו. למשל, אדם עלול להתגאות באופן תפילתו כיון שיודע שסביבתו מביטה בו. ההנחה הבסיסית היא שהעולם הזה בעייתי, ויש להזהר ממנו, ולכן הוא פוגם בטהרת התפילה. 

לעומת זאת, בירושלמי ההנחה הבסיסית היא שהעולם הזה אינו בעייתי. הוא ביסודו מקושר לעולם הבא, והוא ממשיך ומגלה למטה את מה שלמעלה. ולכן לא חוששים שהתפילה תישמע למטה, ואין זה מונע ממנה לעלות למעלה.

הדברים הללו קשורים להבדל כללי בין התלמודים בהתייחסות לעולם הזה וענייניו (כפי שראינו בהרבה סוגיות), כגון שמחה אכילה ומלאכה. בבבלי מדגישים את הזהירות המתח והפער בינם לבין עבודת בשם. לעומת זאת בירושלמי הם עצמם עבודת השם.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה