close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ירושלמי- החיבור בין חלקי התורה השונים...

הרב ישי וויצמןיז כסליו, תשפב21/11/2021
פרק מד מתוך הספר אורו של התלמוד הירושלמי
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

בתלמוד הירושלמי כל התורה כולה היא מקשה אחת, ולכן מי שאינו ראוי להורות בעניין מסויים, נשללת ממנו אפשרות ההוראה בכל העניינים

תגיות:
את הסמכות לפסוק הלכה בענפי התורה השונים, מקבל החכם מרבו. בשני התלמודים מסופר על כך שרבי יהודה הנשיא נתן לתלמידו רב רשות לפסוק בכמה תחומים, אבל לא בכולם. היה תחום אחד שבו רבי לא הסכים לתת רשות לרב לפסוק בו. לשון הבבלי (סנהדרין ה): "כי הוה נחית רב לבבל (= כאשר ירד רב לבבל) אמר ליה רבי חייא לרבי: בן אחותי יורד לבבל. יורה? - יורה! ידין? - ידין! יתיר בכורות? -  אל יתיר!"

מדוע רבי לא הסכים לתת לו רשות בכל התחומים? 

בבבלי דנים בכמה אפשרויות להסביר את זה. בהתחלה מעלים אפשרות שאולי רב אינו יודע מספיק את התחום
הזה על בוריו, או אולי יודע אותו, אבל אינו בקי במומי הבהמה השונים. אבל דוחים אפשרויות אלו, כיון שידוע שרב ידע את התחום הזה היטב. 

עצם העלאת האפשרות לומר שרב לא היה שלם בידיעותיו, עומדת בסתירה לדברי הירושלמי בעניין זה.

בירושלמי (חגיגה א ח) דנים בשאלה האם ניתן למנות תלמיד רק לחלק מהתחומים. ואכן מוכיחים מהמעשה עם רב, שיש אפשרות כזאת. אבל מיד מבהירים: "אף על גב דתימר ממנין זקנים לדברים יחידים, והוא שיהא ראוי לכל הדברים!" פירוש: אע"פ שניתן למנות זקנים להורות רק בחלק מהדברים, הזקן צריך להיות ראוי להורות בכל הדברים. את ההלכה הזאת מוכיחים מכך שרבי יהושע בן לוי הצטער על כך שלא היה יכול למנות תלמיד אחד להוראה בשום דבר, כיון שהיה לו מום שבגללו הוא לא היה ראוי להורות באחד מהתחומים. ומכאן שמי שאינו ראוי להורות בכל התחומים, לא ניתן למנות אותו להורות באף תחום. 

יש כאן הבדל עקרוני בין התלמודים. בתלמוד הבבלי ניתן להבין שכל תחום נידון לעצמו, האם ראוי החכם להורות בו הלכה. המבט הוא מבט על כל דבר בנפרד. אבל בתלמוד הירושלמי כל התורה כולה היא מקשה אחת, ולכן מי שאינו ראוי להורות בעניין מסויים, נשללת ממנו אפשרות ההוראה בכל העניינים. בארץ ישראל כל פרטי התורה מחוברים יחד בכלל אחד. 

דברי הירושלמי מאירים לאור דברי הרב זצ"ל ב"אורות התורה (ד ג): "כל דבר ודבר מן התורה נובע מכל התורה כולה". בירושלמי מבינים שהוראה בתחום אחד, היא בעומק הדברים הוראה בכל התורה כולה, ולכן החכם צריך להיות ראוי לכל הדברים אפילו בהוראה מסויימת פרטית. 

יש לציין, שהרמב"ם פסק בסוגיא זו כדברי הירושלמי. אין כאן המקום לפלפל בסוגיא, רק נאמר שזה מתאים לרמב"ם. דרכו היתה כידוע לנטות אחר הירושלמי באופן כללי, ובמיוחד בדבר הזה שהרמב"ם בעצמו הורה הוראותיו בכל התורה כולה, וכולם אחוזים זה בזה, כידוע למעיינים בספרו.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה