close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מאיזה גיל אפשר ללמד יוגה?

אביבה לוריאיג תמוז, תשעב03/07/2012

בשנה האחרונה נושא היוגה לקטנטנים עלה לסדר היום הציבורי (לאו דווקא בהקשר חיובי) תחת הכותרת "בייבי יוגה". אנשי מכללת אילמה עושים עבורנו סדר...

תגיות:
בשנה האחרונה נושא היוגה לקטנטנים עלה לסדר היום הציבורי (לאו דווקא בהקשר חיובי) תחת הכותרת "בייבי יוגה". מדובר על שיטת תנועה לתינוקות שישנם המעבירים אותה בדרך רכה והולמת את צרכי התינוק וישנם מדריכים המיישמים זאת בתרגול הכולל הנפות וטלטולים שאינם מומלצים כלל ע"י רופאי הילדים ואפילו מהווים סכנה ממשית לתינוק (עיין תגובתו של ד"ר מתי ברקוביץ' , יו"ר איגוד רופאי הילדים, בכתבה בנושא שפורסמה בחדשות "נענע" מ 05/03/2011)

נשאלת השאלה מדוע לקרוא לזה יוגה? מדוע לא לקרוא לזה בשם אחר כמו "תנועה לתינוקות"? ראוי להדגיש כי ישנם רבים העוסקים בבייבי יוגה בדרך בטוחה


ונעימה ללא סכנה לתינוק ואפילו קשורים לרוח היוגה ! אם כך, מהי בעצם היוגה לתינוקות? מהי היוגה לפעוטות? האם תינוק בן חודשיים שוהה בתנוחות? עושה מדיטציה? האם, לצורך המחשה, פעוט בן שנה וחצי יכול לעמוד ללא תזוזה בתנוחת הכלב ולנשום עמוקות תוך כדי התבוננות וריכוז? מאיזה גיל ניתן להנחיל את עקרונות היוגה לקטנטנים?

לאור התדמית השלילית משהו שנוצרה לגבי יוגה לקטנטנים חשתי צורך להסביר מהי יוגה לתינוקות ופעוטות! הצורך התעורר אצלי כאשר מישהו שאל אותי לגבי עיסוקי וסיפרתי שאני מלמדת יוגה לפעוטות במשפחתונים והתגובה המיידית היתה – "מה? רק אל תגידי לי שאת מניפה אותם באויר ועושה איתם דברים מסוכנים..."

התשובה לשאלות שלמעלה היא שאכן ניתן להתחיל לתרגל כבר מגיל אפס. תינוק נולד לעולם מתוך עולם המים השקט והטהור, הוא מגיע מתוך השקט ! הוא מגיע ממקום שבו רואה ומכיר את העולם מתחילתו ועד סופו, נר דולק למראשותיו והוא לומד תורה. משם הוא נכנס לעולם הגדוש, לא שקט, משתנה ללא הרף וגשמי מאוד. בקלות הוא שוכח מהיכן הגיע ומיד מתחיל במלאכת ה"הישרדות" הטבעית, לבכות כשרעב/עייף וכו'. הוא אינו מודע לאבריו או נשימתו, מבחינתו גפיו הם לא בהכרח קשורים אליו והם זזים ללא הרף. לאט, ע"י מגע עמוק (מגע פרופריוספטיבי, עיין כתבה בנושא שיטת שלהב לתינוקות) ניתן לחבר לתודעתו ומוחו את איבריו, ע"י דיבור שקט ותקשורת טובה ולחזק אצלו את המקום השקט והמודע.

אם לא "הורסים" לו את יכולת ההקשבה הטבעית שהוא נולד איתה, דרך עבודה נכונה בתנועה, צלילים ורגשות חיוביים, ניתן לפתח אצל התינוק יכולת מודעות והתבוננות דרך חיבור איברי הגוף למוח, ע"י ההורה או המטפל (שיום איברים, המללה של תנועות ותקשורת מול התינוק תוך כדי העבודה איתו). לכאורה, עדיין לא ברור גם כאן הקשר ליוגה, אך בהחלט יש כאן בסיס מצוין של השתרשות יסודות יוגיים כגון שקט בתנועה, הקשבה ומודעות לגוף וחיבור הגוף עם המחשבה, כבר במהלך שנות הצמיחה הראשונות של הילד ואשר מהווים את הבסיס עליו ישען תרגול היוגה בעתיד.

היוגה לפעוטות
פעוט- הכוונה היא לגילאי שנה וחצי עד 3 וחצי בערך. בגילאים הצעירים יש צורך או בעבודה פרטנית של מטפל מול ילד או במשפחתון (גן) בעבודה משותפת של המדריכה עם הגננת ואף עוד סייעת , כאשר העבודה היא בקבוצות קטנות (עד 8 ילדים) כדי שתתאפשר עבודה פרטנית עם כל פעוט, בעוד שהחל מגיל שנתיים וחצי כבר ניתן לעבוד בקבוצות קצת יותר גדולות באופן קבוצתי. כמו כן, בשיטת העבודה ישנו שילוב ברור של היוגה יחד עם תנועה ולעתים עבודה עם אביזרים. העבודה התנועתית מתבטאת בדרכים יצירתיות לארגון הגוף כדי שתהיה יכולת עתידית לבצע תנוחות מסוימות ולפתח כישורים מוטוריים מסוימים. לדוגמה: כדי ללמוד לבצע תנוחות כמו חסידה / ציפור/ עץ (החל מגיל שנתיים וחצי) ניתן לתרגל איתם תרגילים רבים ויצירתיים בתנועה שעובדים על שיווי משקל, יציבה, הליכה משופרת, איזון, זקיפות וגמישות עמוד שידרה ועוד. בתרגילים אלו ניתן לשלב אלמנטים נוספים לא רק מתחום התנועה, כמו אחווה, הקשבה לזולת, מידת הסובלנות וכן יכולת יצירתית אישית לכל אחד לבטא את תנועתו ואת עצמיותו בהזדמנויות שונות.

בשיעורים הילדים לומדים יוגה ותנועת גוף מאורגנת דרך עולם החיות, שירים וסיפורים, דרך משחקים ומושגים הקרובים לעולמם. היוגה והתנועה נלמדת בדרך של שירה וחזרה על דקלומים וחרוזים עם המחשות רבות של בובות, כאשר יש דגש על פיתוח יכולת ההתבוננות של הפעוט ליכולותיו, למושגי התנועה, בדרך של שקט וריכוז, נחת, שעשוע ושמחה. בגילאים אלו אין משמעות בתרגול הישגי, משמע, יצירת צורך להספיק מגוון גדול של תנוחות וגיוון שיעורים לצורך הפרוטוקול, אלא דווקא דגש על חזרתיות על המוכר והידוע שוב ושוב כדי לשפר את הקיים וכדי להקנות תחושות של ביטחון ואהבה לתרגול, לגוף וליכולותיו

בדרך זו ניתן להשיג הישגים גדולים גם בשכלול מוטוריקה גסה וגם מוטוריקה עדינה, שיפור ריכוז ויכולת קוגנטיבית דרך חיבור נכון של התנועה עם אונות המוח וחלקי המוח האחראים על תנועה ("מוח אחד").

בתחילת התהליך הם לומדים את הבסיס התנועתי עליו ישענו השיעורים בעתיד. הם לומדים בדרך של שיום והמללת תנועות, כנזכר לעיל, לדוגמה – אני מחזיק את הרגל עם היד, מצמיד ידיים כף אל כף וכו', ליצירת הרגלי תקשורת עם הגוף ומודעות לאבריו, תקשורת זו הינה חיונית ביותר לפיתוח המוחי והקשר בין מוח ותנועה.

כמו כן הדגשים בשיעורים ההתחלתיים הינם: התמצאות במרחב- מרחב אישי/ קבוצתי, פענוח קוגנטיבי של הנחיות תנועה פשוטות (מחיאות כפיים, הרמת ידיים, שלום עם הרגלים ועוד) ושיפור מיומנויות תנועה בסיסיות המתאימות לגילם דרך עבודה קבוצתית, עבודה במגע ועוד.

יש לציין כי כל אלו נוחלים הצלחה לפיתוח מיומנויות הילד בעיקר אם הגננת וצוות הגן מעורבות בדבר ומשתפות פעולה לא רק במהלך השיעור, אלא מתרגלות דברים עם הילדים גם במהלך השבוע (תרגילים כגון ישיבה ברגליים שלובות, גב זקוף, הקשבה, נשימה וכו')

המטרה היא לעזור לילדים לפתח גוף חזק, גמיש ומאורגן, לחבר את הילדים למקור, לשקט ולריכוז, וליצור בקרב הילדים תחושה של ביטחון בסביבה ובעצמם, כך שפעולות תנועתיות עתידיות יהיו פשוטות (כפיפה, זקיפה לאחור, פיתול, גלגול וכו' ואפילו ריצה, קפיצה ותנועות אלמנטריות) וכן שיפור יציבות, איזון, שיווי משקל, ריכוז ושקט. האמונה בבסיס השיטה היא שכשמקנים הרגלי תנועה מודעת ויכולת התבוננות וריכוז כבר בגיל צעיר ניתן , מלבד כמובן התועלת הפיזית שבדבר, לרכוש כישורי למידה טובים ואף למנוע בעיות קשב וריכוז בעתיד, ולפתח סובלנות, כבוד , אהבה והקשבה לעצמי ולזולת.



אתר מכללת אילימה 

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה