יחסים עם החמות

הרב יניב חניאיאתשריתשעב09/10/2011
שאלה:
כבוד הרב שלום, שמי חן בת כרמלה ושמו של בעלי הוא יוסף (נקרא אסי) בן מרים. אנחנו כרגע בסיכסוך משפחתי ולא מדברים עם אימו. האם מתוך השמות תוכל לכוון אותי בנושא? אני חוששת שבשלב מסוים בעלי ישלים עם אימא שלו ושהדבר יצור בעיות ח"ו בינינו. המון תודה
תשובה:
אני לא יכול לענות על השאלה על פי השמות, אני לא חושב שיש קשר בין השמות לבין הנושא של השאלה, יש רבנים שיכולים לענות על שאלה כזו בנוגע לפריון וכו' על פי שמות, אבל אני לא חושב שבנושא של סכסוך.בכל מקרה, ברור שסכסוך עם החמות הוא לא טוב לכם ולדעתי ברור שבאיזה שהוא שלב בעלך ירצה להשלים עם אמא שלו, את אולי לא מרגישה את החוסר, כי היא לא אמא שלך, אבל אני בטוח שלו זה בודאי מפריע ולכן אני מציע כמה דברים-
1) שתנסו למצוא דרך להשלים עם אמא שלו בכל מקרה.
2) שגם אם יש ויכוח, שאת לא תהיה בו צד, הדרך כלל אנחנו מייעצים שכל דיון עם הצד של הבעל יהיה דרך הבעל וכל דיון עם הצד של שאשה יהיה דרך האישה, את צריכה רק להיות היחסים טובים עם משפחת בעלך.
תשובות נוספות בנושא-
נסיעה באוטובוס
* את צריכה לשלם, חברת האוטובוס לא היתה נותנת לך לעלות אם לא היית משלמת גם אם לא תשבי. * זאת שאלה מעניינת, נראה לי שמכיוון שהנהג הוא לא הבעלים, הוא לא יכול להרשות לך לנסוע בלי תשלום ולכן צריך לשלם פעמיים.
* את צריכה לשלם, חברת האוטובוס לא היתה נותנת לך לעלות אם לא היית משלמת גם אם לא תשבי. * זאת שאלה מעניינת, נראה לי שמכיוון שהנהג הוא לא הבעלים, הוא לא יכול להרשות לך לנסוע בלי תשלום ולכן צריך לשלם פעמיים.
פת הבאה בכיסנים – דוקא מתוק?
תלוי בייעודו של המאפה. אם הוא מאפה שרגילים לקבוע עליו סעודה, דינו כלחם, וגם כשאוכלים ממנו מעט - מברכים 'המוציא' וברכת המזון. ואם הוא מאפה שרגילים לאוכלו כקינוח בין הארוחות, ברכתו 'מזונות' ו'על המחיה', ורק כשקובעים עליו סעודה מברכים 'המוציא' וברכת המזון. בדרך כלל, מאפה גדול נועד לקביעות סעודה, וקטן נועד לקינוח.
אבל על בורקס, גם כשהוא גדול, כל זמן שלא קבע סעודה, מברך 'מזונות', הואיל וגם בצקו שונה מאוד מלחם, שמערבים בו שמן. (ויש מקום להרחיב בזה, ראו בפניני הלכה ברכות ו, ח) בברכה יגאל
יחסי אישות
אני לא יודע איך זה אפשרי מבחינה מעשית, אבל בעיקרון בדברים האלו הוא שלא לעשות את זה על בסיס קבוע, כלומר- למעשה לבעל ואשתו מותר הכל מלבד דברים מאוד מסויימים, ממילא גם הצורה הזו (צריך לעטוף את עצמכם במשהו תוך כדי). אבל יש בעיה להפוך את התנוחות הלא רגילות לדרך חיים רגילה ולכן פעם בהרבה זמן זה יהיה בסדר, אחרת לא.
אני לא יודע איך זה אפשרי מבחינה מעשית, אבל בעיקרון בדברים האלו הוא שלא לעשות את זה על בסיס קבוע, כלומר- למעשה לבעל ואשתו מותר הכל מלבד דברים מאוד מסויימים, ממילא גם הצורה הזו (צריך לעטוף את עצמכם במשהו תוך כדי). אבל יש בעיה להפוך את התנוחות הלא רגילות לדרך חיים רגילה ולכן פעם בהרבה זמן זה יהיה בסדר, אחרת לא.
למה הרב חניא לא משתמש בopen source בשביל סינון
שלום וברכה,
תודה לך על השאלה החשובה. כל הודעה כזו, שמראה לי שיש אנשים שחושבים על הנושא ועוסקים בו, יש בה משום עידוד. וזה משהו חשוב.
כהקדמה קצרה אומר שאני, לצערי, צברתי לא מעט אכזבות בתחום, וכל מה שאומר יש לקחת בהקשר הזה. ואין לי מטרה להשביז או להוריד מוטיבציה, אבל בהחלט יש לי בזה לא מעט ניסיונות שנכשלו ואני משתף בניסיוני...
הנושא של OPEN SOURCE עלה מספר פעמים במהלך השנים שאני עוסק בתחום. והיו אפילו מעט נסיונות מעשיים בתחום... של פיתוח כלי סינון מבוססי Open source. אבל, חייבים לקחת בחשבון שהכסף דרוש לא רק לפיתוח... בהרבה מובנים הפיתוח הוא חלק קטן מאוד מההוצאות. כמובן, אני לא מדבר על מערכת הפעלה from scratch, אבל היו לא מעט ניסיונות בתחום של פיתוח ללא תמורה כספית, עם מתנדבים, חברות ועוד...
אבל... מה ששורף את הכסף זה השיווק, העלויות, תקורה וכדומה... שיווק שורף כסף הרבה יותר מאשר פיתוח. וחינוך שוק, וכאן ידרש חינוך שוק, פשוט עולה הון. אפילו דבר פשוט כמו עבודה מול הכנסת (לוביסטים), מצריך סכומי ענק וזה על משהו קטן... אפילו לא חינוך שוק אמיתי.
לצערי, מהניסיון שלי, מאוד מאוד קשה לקשור אנשים, מתנדבים וכדומה... למשך זמן, לרעיון כל כך סזיפי שמצריך קשיות עורף, התמדה והרבה הרבה זמן... קשה לשמור על הגחלת.
יותר מזה קשה לשכנע לאנשים לוותר על רעיונות פרטיים שיש לכל אחד או לשתף פעולה תחת שם אחד. כל אחד מחפש את העמותה שלו, את השם הפרטי ואת הרעיון שבו הוא עוסק... למעשה, כעובדה, מעולם לא הצלחתי לרתום עמותה אחרת או גוף אחר לקידום רעיון שהוא לא הרעיון הפרטי שלהם דווקא. ופעמים רבות קמו עמותות מאפס או גופים שפשוט הולכים בדיוק בדרכים שבהן הלכנו לפני שנים... מתחילים מאפס תחת שם חדש או יזמים חדשים. אבל מסרבים לחלוטין לשתף פעולה. ככה שאני מסופק אם יש מספיק אנשים שירתמו לרעיון כל כך גדול ויעסקו בו שנים לפני שיראו אור או הצלחה כלשהיא.
זו הסיבה לענ"ד (בכובע של איש טכנולוגיות) שרוב הסטרטאפים בארץ מתחיל עם תל אביבים, בני עד גיל 40, רווקים וכדומה. כי הם יכולים ל"שרוף זמן", כסף, השקעה, לישון אצל ההורים או לגור במקלט... עד שהרעיון קורם עור וגידים. במגזר שלנו זה כמעט ולא שייך... כי לאנשים יש שאיפות נוספות, יש ילדים, משפחה, אשה שצריך לשאוג לפרנסתה.... ולכן סטרטאפים לא ממש מתחילים אצל דתיים או חרדים בגיל מעל 25. זה כמעט ולא אפשרי. אז איך נקשור אנשים לרעיון של פיתוח כל כך מסיבי למשך שנים? זו לא חבורה של סטודנטים, "חילוניים", שגרים אצל ההורים, אוכלים פיצות ומתכנתים כל הלילה. ומתכננים להתחתן עוד כמה וכמה שנים...
אתן לך דוגמא מעשית מאוד- אני היום יודע איך לתרגם כניסות מהאתר שלי, שורש, לכסף. כסף שכמעט כולו ניצוק חזרה לפעילות של ממש בתחום האינטרנט והנפילות... מצד שני, המאבק עם אתרים אחרים הוא קשה (רק המאבק על השם "שורש" עם חברת הסנדלים הוא מלחמה של ממש)... ואני צריך בזה עזרה. לדוגמא- שאנשים יחפשו בגוגל "שורש" ויקליקו דווקא עלי ולא על הנעליים או משהו כזה. ואין לך מושג כמה ניסיתי עם אנשים, לשכנע, לבקש, שרק יכנסו לאתר... זו לא טרחה גדולה, שיקראו כמה דפים, שיהפכו את האתר לדף הבית, שיחפשו בגוגל וכדומה. זה ממש הופך לכסף. שאני הופך לפעילות בתחום.
אז אני מדבר עם אנשים, הם עושים את זה כמה פעמים... ואז זה דועך. והם שוכחים... ולא משנה כמה הם חברים שלי, כמה הם אידיאולוגים, כמה הם רוצים לעזור... זה תמיד דועך. אם היתה, רק לשם הדוגמא, קבוצה של 15 איש, שכל אחד מהם היה עושה שני חיפושים כאלה ביום... ונכנס לשורש, זה היה הופך למאבק אמיתי בתחום של נפילות באינטרנט. אבל אפילו הדבר הפשוט הזה לא מצליח.
יתירה מזו, אין לך מושג כמה התחננתי לגופים שונים לשתף פעולה בתכנים... גופים שבונים אתרים בהשקעה כספית אדירה, מכניסים תוכן ייחודי שלהם, ובסוף יש להם 12 מבקרים ביום. רובם גופים מלאי אידיאולוגיה... ואני מנסה לשכנע אותם לשתף פעולה בתחום התוכן. כמובן בשביל הענין עצמו, אבל גם בגלל שתוכן שווה לי היום כסף לפעילות. למיטב זכרוני עשיתי מאות ניסיונות כאלו. ומעולם, מעולם, אף גוף לא הסכים. כל אחד רוצה את הלוגו שלו, את הקרדיט שלו... ומאמין שדווקא התוכן שלו תחת שמו ישנה את העולם.
לאור כל זאת, איך אפשר יהיה להיכנס להרפתקה ענקית של פיתוח רציני בסגנון open source? ומכל הסיבות הללו, קשה לי להאמין שזה ילך בלי כסף ראשוני גדול.
כמובן, אין ספק שהתסכול הוא גדול מאוד מאוד. דוגמא כואבת- לפני כשבועיים, במוצאי שבת, התקשר אלי מישהו מהשומרון. הוא אמר שבשבת הוא הגיע למקום שיש בו את הספר שלי "לחיות. עם הנייד". ופשוט כל השבת הוא קרא אותו. הוא אמר לי שזה משנה את חייו. שזה פתח לו עולם. הוא קנה כמה וכמה ספרים לחלוקה לכל מיני אנשים... ואז, בהמשך, הוא כעס עלי. הוא כעס באמת. כי למה אני לא מפרסם את הספר יותר? למה הוא היה צריך להיתקל בו במקרה? איך זה יכול להיות שאני מועל השליחות שלי ולא מפרסם אותו מספיק... הוא באמת כעס.
אבל ניסיתי להסביר לו כמה זה קשה, המגבלה הכספית. חוסר היכולת לעשות משהו בגלל חסרון כיס, כשבחוץ העולם כולו סוער. וככה אני חש, כמוך, תסכול גדול מהיכולת המועטה. וזו הסיבה שאני ממשיך לעשות את שלי בקטן.... כדי להרגיש שבכל זאת משהו זז.
ברכות, ושוב תודה על הפניה.
שלום וברכה,
תודה לך על השאלה החשובה. כל הודעה כזו, שמראה לי שיש אנשים שחושבים על הנושא ועוסקים בו, יש בה משום עידוד. וזה משהו חשוב.
כהקדמה קצרה אומר שאני, לצערי, צברתי לא מעט אכזבות בתחום, וכל מה שאומר יש לקחת בהקשר הזה. ואין לי מטרה להשביז או להוריד מוטיבציה, אבל בהחלט יש לי בזה לא מעט ניסיונות שנכשלו ואני משתף בניסיוני...
הנושא של OPEN SOURCE עלה מספר פעמים במהלך השנים שאני עוסק בתחום. והיו אפילו מעט נסיונות מעשיים בתחום... של פיתוח כלי סינון מבוססי Open source. אבל, חייבים לקחת בחשבון שהכסף דרוש לא רק לפיתוח... בהרבה מובנים הפיתוח הוא חלק קטן מאוד מההוצאות. כמובן, אני לא מדבר על מערכת הפעלה from scratch, אבל היו לא מעט ניסיונות בתחום של פיתוח ללא תמורה כספית, עם מתנדבים, חברות ועוד...
אבל... מה ששורף את הכסף זה השיווק, העלויות, תקורה וכדומה... שיווק שורף כסף הרבה יותר מאשר פיתוח. וחינוך שוק, וכאן ידרש חינוך שוק, פשוט עולה הון. אפילו דבר פשוט כמו עבודה מול הכנסת (לוביסטים), מצריך סכומי ענק וזה על משהו קטן... אפילו לא חינוך שוק אמיתי.
לצערי, מהניסיון שלי, מאוד מאוד קשה לקשור אנשים, מתנדבים וכדומה... למשך זמן, לרעיון כל כך סזיפי שמצריך קשיות עורף, התמדה והרבה הרבה זמן... קשה לשמור על הגחלת.
יותר מזה קשה לשכנע לאנשים לוותר על רעיונות פרטיים שיש לכל אחד או לשתף פעולה תחת שם אחד. כל אחד מחפש את העמותה שלו, את השם הפרטי ואת הרעיון שבו הוא עוסק... למעשה, כעובדה, מעולם לא הצלחתי לרתום עמותה אחרת או גוף אחר לקידום רעיון שהוא לא הרעיון הפרטי שלהם דווקא. ופעמים רבות קמו עמותות מאפס או גופים שפשוט הולכים בדיוק בדרכים שבהן הלכנו לפני שנים... מתחילים מאפס תחת שם חדש או יזמים חדשים. אבל מסרבים לחלוטין לשתף פעולה. ככה שאני מסופק אם יש מספיק אנשים שירתמו לרעיון כל כך גדול ויעסקו בו שנים לפני שיראו אור או הצלחה כלשהיא.
זו הסיבה לענ"ד (בכובע של איש טכנולוגיות) שרוב הסטרטאפים בארץ מתחיל עם תל אביבים, בני עד גיל 40, רווקים וכדומה. כי הם יכולים ל"שרוף זמן", כסף, השקעה, לישון אצל ההורים או לגור במקלט... עד שהרעיון קורם עור וגידים. במגזר שלנו זה כמעט ולא שייך... כי לאנשים יש שאיפות נוספות, יש ילדים, משפחה, אשה שצריך לשאוג לפרנסתה.... ולכן סטרטאפים לא ממש מתחילים אצל דתיים או חרדים בגיל מעל 25. זה כמעט ולא אפשרי. אז איך נקשור אנשים לרעיון של פיתוח כל כך מסיבי למשך שנים? זו לא חבורה של סטודנטים, "חילוניים", שגרים אצל ההורים, אוכלים פיצות ומתכנתים כל הלילה. ומתכננים להתחתן עוד כמה וכמה שנים...
אתן לך דוגמא מעשית מאוד- אני היום יודע איך לתרגם כניסות מהאתר שלי, שורש, לכסף. כסף שכמעט כולו ניצוק חזרה לפעילות של ממש בתחום האינטרנט והנפילות... מצד שני, המאבק עם אתרים אחרים הוא קשה (רק המאבק על השם "שורש" עם חברת הסנדלים הוא מלחמה של ממש)... ואני צריך בזה עזרה. לדוגמא- שאנשים יחפשו בגוגל "שורש" ויקליקו דווקא עלי ולא על הנעליים או משהו כזה. ואין לך מושג כמה ניסיתי עם אנשים, לשכנע, לבקש, שרק יכנסו לאתר... זו לא טרחה גדולה, שיקראו כמה דפים, שיהפכו את האתר לדף הבית, שיחפשו בגוגל וכדומה. זה ממש הופך לכסף. שאני הופך לפעילות בתחום.
אז אני מדבר עם אנשים, הם עושים את זה כמה פעמים... ואז זה דועך. והם שוכחים... ולא משנה כמה הם חברים שלי, כמה הם אידיאולוגים, כמה הם רוצים לעזור... זה תמיד דועך. אם היתה, רק לשם הדוגמא, קבוצה של 15 איש, שכל אחד מהם היה עושה שני חיפושים כאלה ביום... ונכנס לשורש, זה היה הופך למאבק אמיתי בתחום של נפילות באינטרנט. אבל אפילו הדבר הפשוט הזה לא מצליח.
יתירה מזו, אין לך מושג כמה התחננתי לגופים שונים לשתף פעולה בתכנים... גופים שבונים אתרים בהשקעה כספית אדירה, מכניסים תוכן ייחודי שלהם, ובסוף יש להם 12 מבקרים ביום. רובם גופים מלאי אידיאולוגיה... ואני מנסה לשכנע אותם לשתף פעולה בתחום התוכן. כמובן בשביל הענין עצמו, אבל גם בגלל שתוכן שווה לי היום כסף לפעילות. למיטב זכרוני עשיתי מאות ניסיונות כאלו. ומעולם, מעולם, אף גוף לא הסכים. כל אחד רוצה את הלוגו שלו, את הקרדיט שלו... ומאמין שדווקא התוכן שלו תחת שמו ישנה את העולם.
לאור כל זאת, איך אפשר יהיה להיכנס להרפתקה ענקית של פיתוח רציני בסגנון open source? ומכל הסיבות הללו, קשה לי להאמין שזה ילך בלי כסף ראשוני גדול.
כמובן, אין ספק שהתסכול הוא גדול מאוד מאוד. דוגמא כואבת- לפני כשבועיים, במוצאי שבת, התקשר אלי מישהו מהשומרון. הוא אמר שבשבת הוא הגיע למקום שיש בו את הספר שלי "לחיות. עם הנייד". ופשוט כל השבת הוא קרא אותו. הוא אמר לי שזה משנה את חייו. שזה פתח לו עולם. הוא קנה כמה וכמה ספרים לחלוקה לכל מיני אנשים... ואז, בהמשך, הוא כעס עלי. הוא כעס באמת. כי למה אני לא מפרסם את הספר יותר? למה הוא היה צריך להיתקל בו במקרה? איך זה יכול להיות שאני מועל השליחות שלי ולא מפרסם אותו מספיק... הוא באמת כעס.
אבל ניסיתי להסביר לו כמה זה קשה, המגבלה הכספית. חוסר היכולת לעשות משהו בגלל חסרון כיס, כשבחוץ העולם כולו סוער. וככה אני חש, כמוך, תסכול גדול מהיכולת המועטה. וזו הסיבה שאני ממשיך לעשות את שלי בקטן.... כדי להרגיש שבכל זאת משהו זז.
ברכות, ושוב תודה על הפניה.
צניעות
אם את מתכוונת לנשיקה פה לפה, כן, בהחלט יש בכך איסור משום צניעות... הרמב"ם כותב שזה איסור מדרבנן, אולם לא צריך את האיסור כדי להבין שיש בכך משום פגיעה בצניעות.
אם את מתכוונת לנשיקה פה לפה, כן, בהחלט יש בכך איסור משום צניעות... הרמב"ם כותב שזה איסור מדרבנן, אולם לא צריך את האיסור כדי להבין שיש בכך משום פגיעה בצניעות.
מה עושים כשההורים....
טוב, זו כמובן שאלה קשה במיוחד. שקשה לענות עליה. מבלי להכיר אתכם, את המשפחה ואת ההורים.
בא נאמר שיש כמה כללים-
א) אתלא יכולה ולא צריכה לחנך את ההורים שלך. מקסימום לנסות לעזור להם, אבל לא לחנך אותם. ולכן גם אם לפעמים "הם מנהגים" לא כפי שאת חושבת שצריך, כל עוד אין בזה עזרה להם, זה לא נכון יהיה לנסות ולחנך אותם. הם גדולים, הם מבוגרים והם צריכים לדאוג לזה בעצם.
ב) לא תמיד מה שרואים מבחוץ לגבי זוגות ומשפחות נכון גם "מבפנים", ולכן זה קשה מאוד לשפוט, תמיד. מה נכון, מי צודק, מי התחיל ומי אשם... זה מאוד מאוד קשה לדעת ולכן לא הייתי מציע לך להיכנס לזה בכלל.
ג) לעניות דעתי זו באמת בעיה להגיד להורים בפנים מה לא נכון, אני סבור שזה יכול להזיק יותר מאשר לעזור.
לכן לדעתי עדיף לך כעת להתרכז בדברים אחרים, אם יש דברים שבהם את חושבת שאת יכולה לעזור, לסייע ולקדם, אז אולי לבחור להגיד משהו בעדינות... אבל לא יותר מזה.
טוב, זו כמובן שאלה קשה במיוחד. שקשה לענות עליה. מבלי להכיר אתכם, את המשפחה ואת ההורים.
בא נאמר שיש כמה כללים-
א) אתלא יכולה ולא צריכה לחנך את ההורים שלך. מקסימום לנסות לעזור להם, אבל לא לחנך אותם. ולכן גם אם לפעמים "הם מנהגים" לא כפי שאת חושבת שצריך, כל עוד אין בזה עזרה להם, זה לא נכון יהיה לנסות ולחנך אותם. הם גדולים, הם מבוגרים והם צריכים לדאוג לזה בעצם.
ב) לא תמיד מה שרואים מבחוץ לגבי זוגות ומשפחות נכון גם "מבפנים", ולכן זה קשה מאוד לשפוט, תמיד. מה נכון, מי צודק, מי התחיל ומי אשם... זה מאוד מאוד קשה לדעת ולכן לא הייתי מציע לך להיכנס לזה בכלל.
ג) לעניות דעתי זו באמת בעיה להגיד להורים בפנים מה לא נכון, אני סבור שזה יכול להזיק יותר מאשר לעזור.
לכן לדעתי עדיף לך כעת להתרכז בדברים אחרים, אם יש דברים שבהם את חושבת שאת יכולה לעזור, לסייע ולקדם, אז אולי לבחור להגיד משהו בעדינות... אבל לא יותר מזה.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה








