חנוכה
הרב יניב חניאכאכסליותשעד24/11/2013
שאלה:
לרב שלום,רציתי לדעת בבקשה מה סדר הדלקת נרות חנוכה לפי עדות המזרח?
תשובה:
מתפללים מנחה וערבית בבית הכנסת (אצל חלק מהאזכנזים מתפללים רק מנחה, ספרדים מתפללים מנחה וערבית), הולכים מיד הבית ומדליקים נרות.מברכים שלוש ברכות בלילה הראשון-
שהחיינו,
להדליק נר של חנוכה,
שעשה ניסים.
בלילות הבאים רק את שתי הברכות האחרונות.
לאחר מכן אומרים את המזמורים שמופיעים בסידור, מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ויושב בסתר עליון...
משתדלים לשבת ליד הנרות חצי שעה.
תשובות נוספות בנושא-
הבהרה הדלקת אורח
אז יש רק את העניין של לצאת ידי חובה ולזה מספיק ההשתתפות בפרוטה בעלות ההדלקה, זו תהיה הדלקה שלך אצלכם.
אז יש רק את העניין של לצאת ידי חובה ולזה מספיק ההשתתפות בפרוטה בעלות ההדלקה, זו תהיה הדלקה שלך אצלכם.
הדלקת אורח
תוכל להדליק בעצמך כשליח של הורי ארוסתך. כלומר- בהדלקה של עצמך אתה יכול לצאת על ידי הפרוטה ואתה לא חייב להדליק שוב בדירה שלך (בתנאי ששהית שם מספיק), ולהדליק להם מותר לך כמו שמותר לכל אחד להיות שליח של בעל הבית ולהדליק.
תוכל להדליק בעצמך כשליח של הורי ארוסתך. כלומר- בהדלקה של עצמך אתה יכול לצאת על ידי הפרוטה ואתה לא חייב להדליק שוב בדירה שלך (בתנאי ששהית שם מספיק), ולהדליק להם מותר לך כמו שמותר לכל אחד להיות שליח של בעל הבית ולהדליק.
הדלקת אורח
זה אפשרי אם תישאר שם חצי שעה לפחות (תאכלו לאט קצת...), ותשתתף בפרוטה בהדלקה, ואז תוכל לצאת ידי חובה מדין אכסנאי.
זה אפשרי אם תישאר שם חצי שעה לפחות (תאכלו לאט קצת...), ותשתתף בפרוטה בהדלקה, ואז תוכל לצאת ידי חובה מדין אכסנאי.
דרך ארץ
שלום!
יש לעמוד בפני כל אלה שציינת, ראוי לעמוד באופן מלא עד שהאדם יחלוף מפניך, יש לעמוד גם בבית הכנסת, בקריאת התורה יש לעמוד רק בברכה הראשונה, למעט עמידה בעליית אביו שאז המנהג הוא להישאר עומד כל משך הקריאה.
כל טוב.
שלום!
יש לעמוד בפני כל אלה שציינת, ראוי לעמוד באופן מלא עד שהאדם יחלוף מפניך, יש לעמוד גם בבית הכנסת, בקריאת התורה יש לעמוד רק בברכה הראשונה, למעט עמידה בעליית אביו שאז המנהג הוא להישאר עומד כל משך הקריאה.
כל טוב.
נוסח קידוש ערב סוכות
בגלל שכל כך הרבה מבקשים (אלפים...), ישבתי והקלדתי לכם את הנוסח. את הנוסח לשבת לקחתי מהזמירון חלב חיטים שלנו.
זה נוסח הקידוש לחג הסוכות לספרדים-
אם החג חל בשבת מתחילים כאן-
מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־ה' לְאֹרֶךְ יָמִים׃
יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:
כאן מתחיל הקידוש כשהחג ביום חול-
אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
סַבְרֵי מָרָנָן, עונים "לְחַיִים"
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ. אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָּיו. וַתִּתְֶּן לָנוּ ייָ אֱלוֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת- שָׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ) מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה. חָגִּים וּזְמַנִים לְשָׂשוֹן, אֶת יוֹם (בשבת- הַשָּבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶש הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. בְּאַהֲבָה מִקְרָא קוֹדֶש. זֵכֶר לִיצִיאָת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְתָּ מִכָּל הַעַמִּים (בשבת- וְשַבָּתוֹת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁך, (בשבת- בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׁמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ייָ מְקַדֵּש (בשבת- הַשַּבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
אם החג חל במוצאי שבת, מוסיפים-
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אור לְחשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה.
בֵּין קְדוּשָּת שַבָּת לִקְדוּשָּת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּבִיעִי מִשֵּשֶּת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַשְתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְתָּ אֶת עַמְּך יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּתָךְ.
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְקדֶשׁ
ברכת שהחיינו (אומרים ביום הראשון של סוכות)- בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶהֶחְֶיָינוּ וְקִיְּימָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה
ברכת לישב בסוכה (מברכים בכל קידוש שבימי הסוכות)- בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְּשָנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵב בַּסּוּכָּה
בגלל שכל כך הרבה מבקשים (אלפים...), ישבתי והקלדתי לכם את הנוסח. את הנוסח לשבת לקחתי מהזמירון חלב חיטים שלנו.
זה נוסח הקידוש לחג הסוכות לספרדים-
אם החג חל בשבת מתחילים כאן-
מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־ה' לְאֹרֶךְ יָמִים׃
יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:
כאן מתחיל הקידוש כשהחג ביום חול-
אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
סַבְרֵי מָרָנָן, עונים "לְחַיִים"
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ. אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָּיו. וַתִּתְֶּן לָנוּ ייָ אֱלוֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת- שָׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ) מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה. חָגִּים וּזְמַנִים לְשָׂשוֹן, אֶת יוֹם (בשבת- הַשָּבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶש הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. בְּאַהֲבָה מִקְרָא קוֹדֶש. זֵכֶר לִיצִיאָת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְתָּ מִכָּל הַעַמִּים (בשבת- וְשַבָּתוֹת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁך, (בשבת- בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׁמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ייָ מְקַדֵּש (בשבת- הַשַּבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
אם החג חל במוצאי שבת, מוסיפים-
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אור לְחשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה.
בֵּין קְדוּשָּת שַבָּת לִקְדוּשָּת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּבִיעִי מִשֵּשֶּת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַשְתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְתָּ אֶת עַמְּך יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּתָךְ.
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְקדֶשׁ
ברכת שהחיינו (אומרים ביום הראשון של סוכות)- בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶהֶחְֶיָינוּ וְקִיְּימָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה
ברכת לישב בסוכה (מברכים בכל קידוש שבימי הסוכות)- בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְּשָנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵב בַּסּוּכָּה
מדוע אין מברכים על משלוח מנות
אני ממש ממש מתנצל שקיבלת את הרושם של זלזול, זו לא היתה הכוונה כלל וכלל. באופן כללי המשנה ברורה (סימן תרצ"ב, ס"ק א), מסביר שיש לכוון בברכת שהחיינו של המגילה כדי לצאת ידי חובה. הוא גם מסביר שהסיבה שלא מברכים על מצוות משלוח מנות היא שזה דבר מורגל שאנשים שולחים אוכל אחד לשני, מכאן אני מסיק שגם משתה זה כך, על מצוות צדקה (מתנות לאביונים) לא מברכים אף פעם. להלן תשובת המשנה ברורה שממנה לקחתי את דברי: ונכון לכוין בברכת שהחיינו גם על משלוח מנות וסעודת פורים שהם ג"כ מצות ויודיע זה להש"ץ המברך דבעי כונת שומע ומשמיע. ויכוין זה בברכת שהחיינו דיום כי זמנם ביום ומי שאין לו מגילה לא יברך שהחיינו על משלוח מנות וסעודה דזהו דבר הנהוג בכל יום ובכל שבת ויו"ט [מ"א] וי"א דראוי לברך זמן על היום מפני תקפו של נס שהיה בו וכיון דמזמן לזמן קאתי הרי הוא ככל מועדי ד' שמברכין עליהן זמן ועיין בבה"ל אכן אם היה לו מגילה בלילה ובירך אז שהחיינו לכו"ע א"צ שוב לברך ביום אם אבל קורא את המגילה יברך אחר הברכות משום ברכת שהחיינו שאין האבל מברך להוציא רבים בברכת שהחיינו והאבל יקרא את המגילה:
אני ממש ממש מתנצל שקיבלת את הרושם של זלזול, זו לא היתה הכוונה כלל וכלל. באופן כללי המשנה ברורה (סימן תרצ"ב, ס"ק א), מסביר שיש לכוון בברכת שהחיינו של המגילה כדי לצאת ידי חובה. הוא גם מסביר שהסיבה שלא מברכים על מצוות משלוח מנות היא שזה דבר מורגל שאנשים שולחים אוכל אחד לשני, מכאן אני מסיק שגם משתה זה כך, על מצוות צדקה (מתנות לאביונים) לא מברכים אף פעם. להלן תשובת המשנה ברורה שממנה לקחתי את דברי: ונכון לכוין בברכת שהחיינו גם על משלוח מנות וסעודת פורים שהם ג"כ מצות ויודיע זה להש"ץ המברך דבעי כונת שומע ומשמיע. ויכוין זה בברכת שהחיינו דיום כי זמנם ביום ומי שאין לו מגילה לא יברך שהחיינו על משלוח מנות וסעודה דזהו דבר הנהוג בכל יום ובכל שבת ויו"ט [מ"א] וי"א דראוי לברך זמן על היום מפני תקפו של נס שהיה בו וכיון דמזמן לזמן קאתי הרי הוא ככל מועדי ד' שמברכין עליהן זמן ועיין בבה"ל אכן אם היה לו מגילה בלילה ובירך אז שהחיינו לכו"ע א"צ שוב לברך ביום אם אבל קורא את המגילה יברך אחר הברכות משום ברכת שהחיינו שאין האבל מברך להוציא רבים בברכת שהחיינו והאבל יקרא את המגילה:
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
