שאלה לתשובת הרב בעניין לחיצת ידיים

הרב יניב חניא  כה אב, תשסז  09/08/2007

.......................

שאלה:

אני מודה לך מקרב לב על תשובתך ועל העניין שגילית.

בתשובתך הבחנת בשני סוגים של לחיצת ידיים. אחת רכה (בעלת אנרגיה רוחנית או סמלית) וב"לחיצה חזקה ואמיצה" שבה מעורבים השרירים. סגנון הלחיצה החזקה היא תופעה מאוחרת שנוצרה מהמגע של היהודי המסורתי עם עמי אירופה ועם הציונים שפיתחו את שריריהם לעבודת אדמה ומלחמה. השאלה היא האם לחיצה רכה כדרך גדולי ישראל ועל פי מסורת ישראל שקדמה לעליית הציונות, אינה מבטאת מינהג שיש לשמור עליו, שנאמר "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ד' צבאות". נגיעת היד הרכה של גדולי ישראל משדרת באמצעות המגע הפיסי המינימלי את המשמעות הסמלית של הקשר בין בני האדם, שהמגע ביניהם צריך להיות כמו מגע העולה לתורה עם התורה (זה הנוהג בקהילות מסויימות ללחוץ את ידו של העולה לתורה בדרכו חזרה אל מושבו. יתכן שמנהג זה אינו מקובל בכל הקהילות ואודה לך אם תיידע אותי בעניין). עדיף אם כן שהמגע בין בני אדם יהיה מגע רך וסמלי, שמגעם יהיה ברוח מגעם עם התורה, מאשר לחיצת יד חזקה, המפעילה את השרירים ומעוררת לעיתים אף תוקפנות ,ואשר מקורה בתרבות האבירים של ימי הבניים, ובקוד הצבאי של האצולה המרכז אירופית, ומכאן התגלגל אל הציונים.

שנה טובה, ולחיצת יד מכל הלב,

איתן.