סוגי הקדישים שאומרים בתפילה

תשובה:

יש קדישים "רגילים בתפילה" שעניינם לגדל ולקדש את הקב"ה, בדרך כלל הם מופיעים כסיכום של קודם בתפילה, לפני מעבר לקטע אחר... דהיינו בסוף הפתיחה אומרים קדיש, אחר כך בסוף פסוקי דזמרא, בסוף קריאת שמע וברכותיה (בערב ולא בבוקר) וכדומה... קדישים אלו מותאמים לקעט שכבר קראנו, דהיינו בסוף הפתיחה אומרים קדיש "על ישראל" שעוסק בדברי חז"ל, מכיוון שפתיחת התפילה מורכבת מדברי חז"ל, בסוףפוקי דזמרא אומרים חצי קדיש, כי מדובר על פרקי תפילה ממש ובסוף קטעים שהם מהתורה/ תנ"ך אומרים קדיש יהא שלמא.

ישנו קדיש נוסף, קדיש יתום, שהוא תמיד קדיש על ישראל (דהיינו שבח על דברי חז"ל) והוא נאמר רק על ידי יתומים שאין להם אב או אין להם אם... קדיש כזה הוא בסוף הפתיחה ולפני עלינו לשבח (לפי רוב העדות, אבל יש די הרבה מנהגים בזה).

קדיש נוסף הוא קדיש "תתקבל" שאומרים אחרי תפילת עמידה שעניינו לבקש מהקב"ה שהתפילה תתקבל ברצון.

כמו כן נהגו לומר קדישים בסוף שיעורי תורה גדולים או כינוסי תורה שונים- ושם אומרים קדיש על ישראל, על ידי יתומים. ישנה חשיבות גדולה מאוד לקדיש שיתום אומר על הוריו, ובגמרא יש סיפורים מדהימים על מה שהקדיש עושה לנשמת הנפטר.